המטרה במשחקים האולימפיים הם כמובן לא שיאים. שיאי עולם ושיאים אולימפיים נמחקים - תהילה אולימפית נשארת. עם זאת, לשחות בקצב שיא העולם שלך זו טקטיקה לא רעה למזער את האפשרות לתקלה, להתמודד עם המשא הכבד של תקוות המדינה המארחת, להפוך אותה ממשקולת לרוח גבית.
לאון מרשאן שבר "רק" שיא אולימפי עם 4:02.95 דקות, פספס ב-45 מאיות את שיאו מהבריכה המאד מהירה באליפות העולם של 2023 בפוקואוקה, וניצח בהפרש של 5.67 שניות את טומיוקי מאטסושיטה היפני בגמר האולימפי ב-400 מעורב. פלפס מעולם לא ניצח במשחה האולטמטיבי ביותר מ-3.5 שניות. הפערים הללו הם אחת הסיבות לכך שמשווים את מרשאן לשחיין המצליח בהיסטוריה.
מרשאן כמובן לא ידגדג לעולם את שיאי המדליות של פלפס. השיאים הללו אפשריים רק לשחיינים האמריקנים, להם מובטח שלל גדול של מדליות שליחים. אבל בבחינה איכותית, הצרפתי כבר עושה דברים שלא נעשו מעולם. העיקרי בהם? פלפס, או כל שחיין מודרני אחר, מעולם לא זכו במדליה בסגנון חזה ובסגנון נפרד אחר.
מרשאן עדיין לא עשה זאת, אבל הוא כן בסביבה לאיים על מדליה. יכולת של גמר אולימפי בחזה היא ג'וקר ב-400 מעורב. קלף מכריע. אין את השלב במשחה המעורב בו יש לשחיין יריב יכולת לאיים על מרשאן. האמת שאין להם סיבה אפילו להרהר בכך. לא מאטסושיטה ולא זוכה הארד קרסון פוסטר מארצות הברית יהיו מאוכזבים. הם לא קשורים למה שעושה הפנומן הצרפתי.
עוד עניין מיוחד במרשאן. נוטים לא פעם לחלק את עולם השחייה לדיוק הטכני של שחיינים אירופאים לעומת החושים התחרותיים של שחיינים אמריקנים, שמתחרים המון במכללות האמריקניות. מרשאן למד לשחות באירופה, אבל למד להתחרות באמריקה. מרשאן נראה מועמד ודאי גם למדליה בחצי המרחק במעורב. קרב ה-200 פרפר מול כריסטוף מילאק ומשחה ה-200 חזה הם האתגרים התחרותיים הגדולים שלו. אבל הוא כבר שר את המארסייז עם הקהל באולימפיאדה ביתית. זה מספיק לחיים שלמים.
הפילוסופיה תנצח
השמפניה היום (שני) בבריכה בפריז לא תפתח ללא הצגת תעודות זהות. סאמר מקינטוש, הפייבוריטית ב-400 מעורב, צעירה מגיל המתיר שתיית אלכוהול בפריז. דויד פופוביצ'י הרומני בן ה-19 יוכל לחגוג אם יעמוד בציפיות וינצח ב-200 חופשי. המשחה בו הוא נחשב פייבוריט גדול יותר, למרות שהחזיק בשיא העולם דווקא במחצית המרחק.
צרפת המדינה האחרונה בעולם שעדיין יש בה בחינת בגרות חובה בפילוסופיה, והיא אמורה להתאהב בעילוי הרומני. “אחד הדברים שהועילו לי הייתה שדרך המאמן שלי גיליתי את האסכולה הסטואית. בתחילה היא הייתה לי קשה להבנה, אבל אחרי מספר שנים התחלתי להבין. הסוד הוא להסתפק במה שיש לי ולא לדאוג כלל מדברים שלא בשליטתי", הוא סיפור לעיתונות שקצת פערה עיניים באליפות העולם בפוקואוקה. הוא גם החל בלימודי פסיכולוגיה.
דיבורי פילוסופיה מספורטאים מדליקים את נורות האזהרה "זהירות, בולשיט לפניך", אבל פופוביצ'י הוא כנראה באמת משהו מעבר. "האזרח הכי טוב של רומניה", אמר לי עיתונאי רומני במהלך היורו. הוא החל לשחות בגלל עקמת בגבו, ותרופת הסבתא הזו תהפוך אותו לשחיין הגדול בדברי ימי רומניה ואולי מעבר לכך.
פעילותו החברתית כספורטאי צעיר מאד, מרשימה אפילו בעולם עם הרבה ספורטאים בעלי מודעות חברתית. הארגון העיקרי בו הוא פעיל הוא להוצאת ילדים מבתי יתומים - בעיה עצומה ברומניה. את אחת ממדליות הזהב שלו מאליפות העולם של 2022 - הוא זכה ב-100 ו-200 - תרם לגיוס כספים למען ילדים חולי סרטן.
על העובדה שהפך לסלבריטאי הוא אומר: "אני משער שאנשים מכירים את שמי בגלל הישגי בשחייה ואולי פעילותי החברתית. אולי יש בכך תועלת, אם זה מתועל למטרות טובות". הוא הוסיף כמה מלים שבאמת אולי כדאי לכם להפנים: "אינני פעיל במדיה חברתית. בכדי לא לשפוט את עצמי ולא לצבור בטחון כתוצאה מ'לייקים' של אחרים". המשפט האחרון שכנע! הפילוסופיה הסטואית אחלה. פופוביצ'י באמת ילד מיוחד!
האיום על נבחרת החלומות קיים, אבל קטן
מבחינה אחת לא ציפיתי לשום איום על הנבחרת האמריקנית בכדורסל מצד הסרבים. סיכויי ההפתעה מצד נבחרת אירופאית אמנם גבוהים מאשר ב-1992, כשנשלחה נבחרת בפרופיל דומה, אבל הם נמוכים. ואם יש איזשהי מלכודת טקטית אותה הגו שועלי האימון של סרביה, הם ישמרו אותה לשלב הנוקאאוט.
ועדיין, הפער בתוצאת המשחק אתמול - 110:84 - נראה גדול מדי. נכון, המשחק היה היסטורי אולי מהבחינה שלראשונה אי פעם עלתה נבחרת אולימפית אמריקנית למגרש כשהשחקן הטוב במגרש הוא בשורות היריבה. אבל חשוב לזכור, חוקי פיב"א מקשים גם על ניקולה יוקיץ'. ההגנות היותר סטטיות נותנות פחות מקום למסירות הגאוניות שלו.
יש ניתוח מעניין ביוטיוב של כל הפסדי קבוצות מקצוענים אמריקניות לנבחרות אירופאית בטורנירים בינלאומיים. הקריפטונייט שהפיל הרבה נבחרות אמריקניות היא מסירת האגף-לאגף שגורמת לכל ההגנה לשנות כיוון. אבל אם הפרצוף האמריקני על הפוסטרים הוא אולי לברון-דוראנט-קארי - הם כן למדו את העניין ודאגו להביא הרבה רגליים מהירות בהגנה - כמו באם אדבאיו וג'רו הולידיי.
דוגמא לדגש שהם שמו על העניין הזה היא שאחרי פציעתו של קוואי לנארד הוזעק ברגע האחרון דריק ווייט ולא איזה סופרסטאר התקפי נוצץ. ההפרש אתמול, למרות משחק טוב של יוקיץ', מרמז שאין לסרבים באמת יכולת לאיים על האמריקנים, בעיקר בגלל שאין להם באמת הגנת לואו פוסט.
למי יש הגנת לואופוסט? לצרפתים. זו על פניו נראית לי המשוכה היחידה שיכולה להפריע לארצות הברית. ניצול חוקי פיב"א לסגירת הרחבה על ידי רודי גובר וויקטור וומבניאמה. ואז האמריקנים יצטרכו לקלוע ממרחק מול אצטדיון עוין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו