מעט לפני שתתחיל עונת הבייסבול בסוף החודש ולצד הרתעת מעצמות המערב מסין, טבעי שתתחיל נדידה לשווקים חדשים שטרם נעשה בהם פילוח. אחד מאותם שווקים הוא הודו, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם עם 1.4 מיליארד תושבים הנפרסים על שטח עצום. עולה השאלה מדוע אנחנו לא רואים יותר ספורטאים ממוצא הודי בליגות הבכירות בעולם, כשההיצע והפוטנציאל בבירור קיימים. ושאלה חשובה אף יותר האם זה צפוי להשתנות בקרוב?
סיור בכפר האולימפי לפריז 2024 // רויטרס
ב־2023, הענף הפופולרי ביותר בעולם באופן לא מפתיע היה הכדורגל עם ארבעה מיליארד אוהדים. במקום השני ניצב הקריקט עם 2.6 מיליארד אוהדים. הענף פופולרי במיוחד באנגליה, וויילס הודו, דרום אפריקה, פקיסטן ואפריקה. בהודו עצמה, הענף הפופולרי ביותר הוא קריקט ורק במקום החמישי והשמיני ניצבים הכדורגל והכדורסל בהתאמה.
ב־2023 הוקמה ליגת ה-EPBL שמונה 16 קבוצות. לצידה פועלת ליגת ה-INBL שבה שש קבוצות ושחקנים מקומיים בלבד. כמו כן, ליגת ה-NBA החלה להפעיל מחנות ברחבי המדינה,NBA Academy, שמאתרים כישרונות ומספקים הזדמנויות להתאמן בארה"ב ובאוסטרליה. מאמן הנבחרת הלאומית וסלין מאטיק מאוד גאה בשחקנים ואופטימי לגבי היכולות: "אנחנו צריכים לפתח בערך 15 עד 20 שחקנים ברמה הגבוהה ביותר מדי שנה. זה אומר שיהיו לנו כ-120 שחקנים בעוד שש עד שבע שנים. זה מה שאנחנו צריכים".
"Nationals is not competition" - 🇮🇳🏀♂️ Head Coach Veselin Matic pic.twitter.com/C5B6rhaTus
— Ekalavyas (Basketball_India) (@EkBballIndia) March 4, 2024
כדי לסייע בתהליך, ב־2017 נפתחה בהודו אקדמיית כדורסל מטעם ה-NBA עם הבטחה לפתח את הענף בהשקעה גבוהה וחסרת תקדים במדינה. למרות שהענף משוחק במדינה מאז 1930, רק ב־2015 השחקן הראשון ממוצא הודי השתתף במשחק NBA. היה זה סים בולאר (גדל בקנדה) שעשה היסטוריה כששיחק במדי סקרמנטו קינגס, קבוצה בבעלות הפילנתרופ ההודי ויוק רנדיבה. הוא הספיק לשחק בשלושה משחקים בלבד תחת חוזה מקוצר ולא השאיר חותם.
עד כה שיחקו ב-G-League שלושה שחקנים הודים: סנטאם סינג שהיה ההודי הראשון שנבחר בדראפט ה-NBA (מקום 52 בידי דאלאס מאבריקס ב-2015), אמג'וט סינג ופרינסיפל סינג.
ב־2007 ניסו בהודו לייצר תכנית ריאליטי שמטרתה איתור שחקני קריקט שיהיו מסוגלים להמיר את היכולות לענף הבייסבול לאור טכניקת ההגשה הדומה יחסית. הסיפור, למרות שלא ייצר הצלחות גדולות, הפך בהמשך לסרט דיסני ומספר שחקנים שזכו בתחרות הוחתמו על חוזים לשחק בליגת המשנה של ה-MLB.
ב־2020 ליגת ה-MLB חידשה את התחרות ההיא, תוך שהיא מוכרת לטלוויזיה ההודית זכויות שידור למשחקי הגמר ובהמשך גם למשחקי העונה הרגילה. הליגה פיתחה גם כן תכנית שפעלה במעל ל-300 בתי ספר ברחבי המדינה ללימוד המשחק.
בשנה שעברה ארג'ון נימלה הפך לשחקן ממוצא אמריקאי-הודי שנבחר במקום הכי גבוה בדראפט בארבע הליגות הבכירות בארה"ב כשנבחר במקום ה-20 על ידי טורונטו בלו ג'ייז. כרגע הוא מדורג במקום השלישי מבין הצעירים בקבוצה עם צפי הגעה לקבוצה הבוגרת ב־2028. כשיגיע לשם, הוא יהפוך לשחקן הראשון ממוצא הודי שישחק ב-MLB.
על פי ניתוח המועצה לחקר קהל השידור ההודית (BARC), ב־2020 היו בהודו 210.2 מיליון בתי אב המחוברים לטלוויזיה וכ־892 מיליון צופים.
בניתוח של חברת ייעוץ המדיה Ormax שנעשה ב־2022 יש במדינה הענקית 136 מיליון עוקבים אחר ספורט באמצעות טלוויזיה או ערוצי הסטרימינג השונים. 91% מצופים אלו בוחרים לצפות בקריקט. באותו ניתוח נמצא כי 317.8 מיליון הודים פעילים בפעילות ספורטיבית כזו או אחרת מחוץ לבית, 74% מהם עוסקים בקריקט
לאחרונה שיתף ראש הממשלה נרנדרה מודי בגאווה אודות התפתחות הספורט במדינה בטקס הפתיחה של משחקי החוף 2024 שנערך במדינה. "בעשור האחרון, שידרגנו את כל האקוסיסטם של הספורט. בין אם מדובר בזיהוי ומתן הזדמנויות לכישרונות ספורט מערים ועיירות קטנות יותר, לבניית תשתיות ספורט מודרניות. יתרה מכך, בשנים האחרונות, צעירים הודים זוכים לעידוד גם בתחום הספורט".
מדובר בעניין של גאווה לאומית. מאמן נבחרת הכדורסל הלאומית אף התריע בפני מעבר השחקנים לארה"ב, שכן הם יהיו מוגבלים ביכולתם להתייצב למשחקי הנבחרת.
נראה שהודו רוצה ואף מסוגלת לתפוס מקום מרכזי בתרבות הספורט העולמית. עם ההכוונה הנכונה ניתן יהיה לפתח שחקנים מבית, להביא אותם לבמות הגדולות ביותר ובהחלט יהיה קהל שיצפה בהם בהמוניו. התהליך נמצא בעיצומו.
מעט לפני שיאו מינג הגיע ל־NBA ב-2002, פתחה הליגה משרד בבייג'ינג, ככל הנראה בציפייה לקראת הבאות. באותה עונה ולמרות הפרשי השעות בכל משחק צפו לפחות 10 מיליון סינים. המספרים המשיכו לעלות עם הזמן והיום 24% מהבוגרים הסינים, קרוב ל־625 מיליון איש, מגדירים את עצמם כאוהדי NBA מושבעים למרות שלא היה לסין שחקן בליגה מאז שנת 2012 (אי ג'יאנליאן).
המקרה דומה ביפן. הספורטאי הכי פופולרי במדינה הוא איצ'ירו סוזוקי, שהיה גם שחקן השדה היפני הראשון שהגיע ל-MLB. כשהגיע לארה"ב כבר נחשב לבין השחקנים הגדולים בכל הזמנים במדינתו והוא שימש דוגמה בין היתר לשוהיי אוטאני הפנומן שכבר הספיק לזכות בשני תארי MVP ושחתום על החוזה הגדול בהיסטוריה של הספורט האמריקאי (700 מיליון דולר ל־10 שנים). לשניהם מניות לכך ש־41% מהאנשים ביפן צופים כיום בבייסבול באמצעות הטלוויזיה והאינטרנט, 19% מהיפנים טוענים שבייסבול הוא הענף האהוב עליהם ו־26% מהיפנים בגילאי 16-69 מביעים עניין ב־MLB.
הודו נמצאת בדיוק בנקודה המתאימה לבצע את הקפיצה הזו מבחינה גיאו־פוליטית וטכנולוגית. רק לאחרונה דיסני הודיעה על מיזוג פעילותה תחת זו של חברת Viacom18 שבבעלות אחת מחברות התקשורת הגדולות במדינה, Reliance Media, כשהמיזוג יעלה לחברה כ־1.4 מיליארד דולר. מדובר בחלק ממגמה לפיה הודו פועלת להרחיב את אחיזתה בשוק התקשורת העולמי לצד הרצון של חברות ענק להיכנס לפעילות במדינה.
המגמה בכוחה לא רק להניב למדינה הכנסות מכובדות ממפרסמים אלא גם תהווה מושא להערכה וכבוד לאומי. התקווה הגדולה כרגע היא ששחקן הבייסבול נימלה, בחור צעיר ומוכשר שגדל בפלורידה להורים שהיגרו מהודו, יגיע ל־MLB ויספק את הניצוץ הנדרש. כאמור ייקחו עוד כמה שנים עד שיגיע לליגה הבכירה אבל שלא יהיה ספק: הוא מוביל מדינה שלמה לדור חדש ומרתק.
*סייע בהכנת הכתבה: עידן מס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו