אחד מבכירי ענף רכיבת הסוסים של ישראל, דניאל בלומן בן ה-34, שמתחרה כרוכב בקפיצות הראווה, הגיע לעוטף עזה, במסגרת הביקור הקצר שהוא עורך בארץ. את הביקור החל בחוות הרכיבה והטיפול בקיבוץ אורים, אשר קרן פולק, חברת ילדות של בלומן, היא בין מפעיליה ובין יוזמי שיקום ושיפוץ החווה.
בלומן תורם כבר מספר שנים את המלגה אותה הוא מקבל באופן חודשי מהוועד האולימפי לקיום החווה, וכעת הוא מבקש להיות מעורב הרבה יותר בגיוס תורמים וכספים על מנת להפוך את החווה למקום ייחודי בארץ בכלל ובאזור בפרט. בלומן שמע מהצוות המנהל את החווה על הקשיים בעקבות האסון של 7 באוקטובר ועל הצורך האדיר בתיפקודה העתידי של החווה בטיפול בכלל ילדי האזור בעקבות האירועים הקשים שחוו.
"תבנו תוכנית עסקית שתכלול את החלום הכי גדול שאתם מדמיינים בעיניכם, תגיעו לסכום סופי, תכפילו פי שתיים ואני אדאג למצוא את התורמים ונותני חסות שישקיעו במקום את הכסף הנדרש", הבטיח בלומן למנהלי החווה.
לסיכום הביקור והמפגש עם הצוות בחווה, אמר בלומן: "הפרויקט באורים בהחלט נותן לי מוטיבציה להיות מעורב בו. סוסים היוו ברכה גדולה לי ולמשפחתי והם גם מקור הפרנסה שלי. היחסים ביני לבין סוסים היו מהדברים היפים שקרו לי וחוויתי בחיי, כך שהפרויקט באורים, שהרעיון שעומד מאחוריו הוא להכניס סוסים לחייהם של כמה שיותר אנשים עבור טיפול, הוא מיוחד בשבילי.אני בהחלט מתכוון להשקיע מאמצים ואנרגיה רבה על מנת להבטיח את הצלחתו לשנים הבאות".
לאחר מכן יצא בלומן לאתר בו התקיימה מסיבת סופרנובה בשטח פתוח הסמוך לקיבוץ רעים, וסייר בין תמונות הנרצחים במיצג הענק שבמקום. ברקע, כל העת, נשמע רעם תותחי צה"ל של הסוללה הממוקמת בקרבת מקום. משם נסע הרוכב, המדורג במקום ה-15 בדירוג העולמי, לקיבוץ כפר עזה, בו סייר עם מנהל החווה באורים, עודד ירון, יליד כפר עזה ששהה אצל הוריו בקיבוץ בערב ה-6 באוקטובר ושב לביתו בקיבוץ גת. המראות בקיבוץ קשים, העדויות עדיין חיות והריח השרוף עדיין נישא באוויר.
"קשה לסכם יום כזה", אמר בלומן בסיום הביקור, "אני לא חושב שמילים יכולות להביע את התחושות. עצוב מאוד לראות מה שקרה כאן. כל שנותר הוא להתפלל על המשפחות ועל האהובים של כל מי שהושפע מהאכזריות שאירעה כאן. יום עצוב מאוד. כיהודים וכישראלים, כולנו אבלים וכואבים בדרכים שונות.
"עבורי היה מאוד חשוב להגיע לכאן. אני יודע שרציתי להגיע לכאן על מנת לסגור לעצמי דברים רבים ולמצוא מרפא כלשהו לנפש. אתה רואה את המראות, אתה חש את זה כמעט בידיים, אתה פוגש את האנשים שהושפעו באופן ישיר בכל כך הרבה דרכים ממה שקרה כאן, ואתה מנסה לחפש מקום שבו תוכל לכאוב את מה שקרה כאן. איני חושב שיש מילים שיכולות לתאר. זה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו".
בלומן, שצפוי לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בפריז בקיץ השנה, הגיע בסיום שנת 2023 לדירוג השיא בקריירה, ויחד עם אשלי בונד ושני רוכבים נוספים, שזהותם לא נקבעה עדיין, הוא מכוון למקום הכי גבוה שיש ולא מפחד כלל מלהזכיר את צירוף המילים "מדליה אולימפית".
"עם פתיחת השנה האולימפית ננסה להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים. הסוסים והספורט אלו הם חיינו וזו גם הדרך שלנו להעניק משהו חזרה למדינה ולאנשיה, כך שבשנה אולימפית אנחנו מבינים כמה זה חשוב למדינה. נעשה את כל מה שניתן כדי להגיע הכי מוכנים לפריז בקיץ ואנחנו מלאי מוטיבציה לקראת זה, אם כי קשה מאוד לדבר על זה ביום שכזה. הראש והלב נמצאים במקום אחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו