"תסתכל סביב, כל הקהל מריע רק לך" הודתה המראיינת לג'ון איסנר, בסיום ההפסד הדרמטי אתמול (חמישי) לבן ארצו, מייקל ממוח, באליפות ארצות הברית הפתוחה. עבור איסנר, שהודיע לפני הטורניר שלאחריו יפרוש מטניס, היה זה משחקו האחרון בקריירה המיוחדת שלו.
איסנר כמו איסנר, הפגיז מספר בלתי נתפס של 48 אייסים מול יריבו העיקש, ושוב גרר את אלפי האוהדים המקומיים לכמעט 4 שעות של טניס. האמריקני כבר הוביל 0:2 במערכות והיה כפסע מהסיבוב השלישי, אך משם החלה הדעיכה, בדרך למהפך של ממוח והפסד 3:2, אכזרי כמו שזה נשמע.
John Isner's singles career comes to an end.
— US Open Tennis (@usopen) August 31, 2023
And the appreciation was evident on Grandstand. pic.twitter.com/DwyKReOVTE
האמריקני האימתני לא הצליח לעצור את הדמעות בסיום, והפך את אירוע הפרישה לקשה עוד יותר, בטח אחרי שכבר ראה את עצמו ממשיך עוד קצת את המסע האחרון לעיני הקהל הביתי. "כן, זה קשה" התפרק איסנר, "זו הסיבה שעבדתי קשה כל חיי, כדי לשחק באווירה כזו, מול הקהל הזה".
לילדים גבוהים, בדרך כלל אומרים "תלכו לשחק כדורסל". אכן, זה הענף שהכי מתאים לממדי גוף מעל הממוצע, וזה שבו ככל שתהיה יותר גבוה, ובהנחה שיש לך גם כישרון, יהיה לך יתרון. אבל יש מי שלא מקשיבים לאף אחד, אלא ללב שלהם, ועושים מה שהם באמת אוהבים. ביניהם, ג'ון איסנר.
הטניסאי האמריקני בן ה-38, שמתנשא לגובה נדיר במונחי טניס של 2.08 מ', הוא ללא ספק מהטניסאים הבולטים שידע הענף. נכון, באותה נשימה אפשר ורצוי גם להזכיר את איבו קרלוביץ' האימתני (2.11 מ') שתכף נגיע גם אליו, או את ריילי אופלקה (2.11 מ'), אבל את מה שעשו 208 הסנטימטרים של איסנר, אף אחד אחר לא עשה.
הביטוי "שינה את חוקי המשחק", בדרך כלל נאמר על ספורטאים גדולים, יחידים בדורם, שהכישרון והדרך שלהם השפיעו בצורה בלתי רגילה על הענף שלהם. על איסנר אפשר להגיד את אותו משפט בדיוק, רק שבמקרה שלו, המשפט מקבל משמעות חדשה - אם תרצו, נאמנה למקור.
את מה שקרה בטורניר ווימבלדון 2010, אף אחד לא ישכח לעולם. בתום משחק שהסתיים רק לאחר שלושה ימים, איסנר וניקולס מהוט הצרפתי קבעו את שיא משחק הטניס הארוך בהיסטוריה - 11 שעות ו-5 דקות. 8 שנים מאוחר יותר, איסנר התייצב גם במקום הרביעי ברשימה הזו, כשהוא וקווין אנדרסון שיחקו במשך 6 שעות ו-36 דקות, גם כן בווימבלדון.
המשחק האחרון הוביל את מארגני הטורניר היוקרתי בעולם להגיד "עד כאן". החל מהטורניר הבא ב-2019, יקיימו שובר שוויון גם במערכה החמישית, שזה בעצם אומר במילים פשוטות - אין יותר משחקים של 11 שעות, והשיא הבלתי נתפס ככל הנראה לא יישבר בעתיד הקרוב, או הרחוק. כי גם לאוהד הטניס המושבע ביותר, בטח לשחקן עצמו, יש גבול.
איסנר, יחד עם כל מי שאי פעם הגיע לצפות במשחק שלו, ידעו שקל ומהיר - זה לא הולך להיות. ההגשות המפלצתיות שלו, אלו שסידרו לו גם את שבירת שיא האייסים של קרלוביץ' האגדי (העמיד אותו אתמול על 14,470), הותירו את יריביו חסרי מענה פעם אחר פעם. מצד שני, היו לא פעם לחסרון כשהיה צריך להתחיל באמת לשחק.
איסנר הוא דוגמה קלאסית לספורטאי שהלך אחרי החלום שלו, עד הסוף. הוא בילה שעות על גבי שעות על המגרש, הרבה יותר מרוב השחקנים בסבב, סבל, כאב, אבל זה לא הזיז לו. הוא רצה לשחק טניס, ואת זה כולם ראו, גם ההיסטוריה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו