במשחקים האולימפיים האחרוניים בטוקיו, לפני שנתיים, ישבה בביתה מיכאלה משה, וראתה איך המתעמלת האמנותית לינוי אשרם עושה היסטוריה וזוכה במדליית הזהב. גם משה הקדישה את כל חייה לענף ורצתה להגשים את החלום האולימפי.
עד לפני שנה נראה היה כי המתעמלת המוכשרת בת ה־19 נמצאת בכיוון הנכון. היא השתתפה בתחרויות הגדולות, היתה חברת הנבחרת בתחרות הקבוצתית מאז 2018 והגיעה להישגים מרשימים ולמדליות גם בתחרות האישית.
אלה שאז, באליפות אירופה שנערכה לפני שנה בת"א, שאליה נרשמה כמחליפה, הבינה משה שעליה לעשות שינוי. "הרגשתי שזמני בהתעמלות הסתיים", סיפרה משה בראיון ל"ישראל היום", "לא חשבתי שאני יכולה לתת מעבר, והחלטתי לחפש את עצמי במקום אחר".
והיא מצאה אותו מהר מאוד. כמי שמגיעה מבית של ספורטאים - אחיה עוסקים בטניס ובסיף - היא שמרה על הרצון להגיע בכל דרך למשחקים האולימפיים ב־2024 וחצתה את הכביש במכון וינגייט למתחם האימונים של נבחרת הקשתות.
אחרי 15 שנה כמתעמלת, לא פחדת להחליף ענף?
"זה היה שיקול לא קל בכלל, החלטה גדולה, אבל הבנתי שההתעמלות היא כבר לא המקום שלי, ושאם אני רוצה להגיע לאולימפיאדה זה יהיה בענף אחר. קיבלתי הרבה שיעורים בהתעמלות שלא יכולתי לקבל בשום מקום אחר, זה לא היה בזבוז זמן והפך אותי למי שאני".
שואפת למקסימום
לפני שבחרה בקשתות, משה ניסתה כל מיני ענפים חדשים, אבל לאחר שהגיעה לאימון ניסיון והמאמן התלהב ממנה מאוד, היא לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים. למעשה, מאז היא לא מפסיקה לשבור שיאים.
יש קווי דמיון בין הענפים?
"בשניהם את למעשה מתמודדת נגד עצמך, כי את רוצה לעשות את הביצוע הכי טוב שלך - זה לא משנה אם זה תרגיל על משטח או לירות. הרעיון הוא אותו רעיון, לעשות את המקסימום. יש גם את עניין הקואורדינציה והעבודה על השרירים שרכשתי בהתעמלות, וזה עוזר לי גם בקשתות".
ומה ההבדלים הבולטים בין ההתעמלות לקשתות?
"בקשתות מתאמנים בשמש ולא באולם, יש גם תזונה שונה, כי לא צריך להקפיד כל כך כמו בהתעמלות, שבה מקפידים בעיקר על המשמעת של המאמן ומדובר בספורט קבוצתי שבו כולם עובדים יחד. בקשתות הכל יותר חופשי, אינדיבידואלי. את עובדת לבד וצריכה להיות מרוכזת בעצמך. בהתעמלות יותר קשה, בקשתות הקושי הוא בעיקר מנטלי".
האלמוניות מפריעה
כאמור, ההצלחה של משה היתה מהירה מאוד, בתוך פחות משנה של עבודה היא השוותה את השיא הישראלי לנשים והשיגה את הכרטיס למשחקי אירופה. היא הפכה לנציגה הראשונה של ישראל במשחקים ותתחרה בהם כבר השבוע.
מה בכל זאת יותר קשה לך מאז שעברת לענף הקשתות?
"משום שנדרשת תנועה לא סימטרית כדי למתוח קשת ולירות, זה מאוד קשה לשרירים, זה משקל שעוד לא מתחתי. יש קושי פיזי, וכאמור גם מנטלי, מבחינת ביצוע".
בטוקיו 2020 יצא לך לצפות בשני הענפים?
"בכלל לא ידעתי שענף הקשתות קיים. הגיע ישראלי למקום התשיעי בטוקיו ולא שמעתי על זה".
גם לחברים שלך את צריכה להסביר על השינוי ועל הענף החדש?
"בהתחלה לא סיפרתי לאף אחד, אבל כשהייתי צריכה לטוס לתחרות כולם היו בשוק. הרבה שואלים אותי מה זה הענף הזה, אבל זה לא מעליב, כי זה ספורט שאין לו פרסום. אני יודעת להסביר לחברים איזו קשת היא אולימפית, איך עובדת התחרות. גם בהתעמלות לא היה פשוט להסביר להם".
עד כמה מפריע לך שענף הקשתות לא מוכר?
"זה מאוד מפריע, כי אנחנו בשמש לפחות שמונה שעות ביום, שישה ימים בשבוע. יש כבר הצלחות, מדליות ויש את איתי שני שהגיע לאולימפיאדה - ועדיין אין פרסום".
לפריז דרך קרקוב
משה היא אחת מ־133 ספורטאים ישראלים שהחל ממחרתיים ישתתפו במשחקי אירופה ה־3, שיתקיימו בקרקוב. התחרות הגדולה ביבשת מעניקה בחלק התחרויות ניקוד או כרטיס למשחקים האולימפיים, כאמור השאיפה הגדולה של משה: "אני עושה את המקסימום, למרות שעדיין אין לי את המנטליות של הענף", .
פריז נחשבת למטרה ריאלית?
"אני רואה את עצמי בפריז. אם זה לא יקרה, אני יודעת שבקשתות אפשר להמשיך עד גיל יותר מבוגר מיותר בענף ההתעמלות, שבו פורשים בגיל 24".
