לאס וגאס לעולם מאמינה בקווטרבקים כאינדיקטורים לאליפות, והמשחק בין גרין ביי של ארון רוג'רס לניו אינגלנד של טום בריידי הוכתר לפני תחילתו כקדימון אפשרי לסופרבול.
משחק בין שני ענקי מסירה היסטוריים לאו דווקא מניב תוצאות של 80 נקודות או יותר. כי התקפת מסירה היא פילוסופיה, וקבוצות כאלו לרוב מאמינות גם במניעת המסירה. ויש להן את הידע על עבודה מול קווטרבק־על.
הפטריוטס החליטו שג'ודי נלסון ורנדל קוב - שניהם עם עשר תפיסות טאצ'דאון העונה עבור הפקרס - הראשונים לעשות זאת מאז השיג קורלי למבאו ב־1919 תרומה של 500 דולר ממפעל אריזת בשר ונתן למועדון בגרין ביי את שמו. כיסוי המטרות העיקריות הוא השיטה שהביאה להם ניצחונות על פייטון מאנינג ואנדרו לאק מוקדם יותר העונה. הם רצו לראות מה יכול רוג'רס לעשות עם תופסים אחרים.
הם גילו שאדמס הורג בהרבה יותר דרכים מאחרים. הרוקי דבנטה אדמס תפס ל־121 יארד בדרך לניצחון 21:26 שהיה קצת יותר חד־צדדי משהתוצאה מרמזת. רוג'רס סיים עם 368 יארד ושני טאצ'דאונים. גם לבריידי היו שני טאצ'דאונים אבל ההבדל היה ניכר. עם 245 יארד הוא השיג כמעט שלושה יארד פחות לניסיון מסירה.
עם 8.75 יארד למסירה רוג'רס מוליך את הליגה בהפרש ניכר. ונכון שגם אנדרו לאק ופייטון מאנינג חצו את רף 30 הטאצ'דאונים העונה - אבל לשניהם יש פי שלושה איבודי כדור. רוג'רס באופן מדהים רק עם שלושה בכל העונה.
רוג'רס ניצח את בריידי, אבל דווקא על סיכויי הסופרבול די קשה לבנות בעקבות מה שהתרחש ביום חמישי, כשבמשחק שני בתוך חמישה ימים הבהירה האלופה סיאטל שהקשר בין התקפות יריבות לאליפות עלול להיות מקרי.
במשך שני שלישים מעונה שבה עלו הערכות, שלפיהן "קשה לשמור על אינטנסיביות הגנתית כזו ליותר מעונה" או "חוקי ההגנה החדשים על התופס פוגעים בהם" באו שני משחקי עונה. מול אריזונה, עם המאזן הטוב בליגה, ומול יריבתה המסורתית סן פרנסיסקו.
סיאטל ניצחה את שני המשחקים בתוצאה זהה - 3:19, כשסן פרנסיסקו נראתה האומללה יותר משני הקורבנות. ריצ'רד שרמן - מי שלעג לניינרס לאחר שגרם לחטיפת כדור מכריעה מקולין קפרניק בגמר ה־NFC - השיג עוד שתי חטיפות מאותו הקווטרבק. שרמן היהיר הוא לא פעם המוציא להורג כשהוא תופס את מסירות הייאוש. בובי ווגנר וקם צ'נסלור במרכז הגנת סיאטל הם מי שהורגים את התקווה.
שרמן יורד לחדר ההלבשה עם הודו לכבוד חג ההודיה, אחרי הניצחון על סן פראן // צילום: USA TODAY SPORTS
אבל את עונת ההתקפה ההיסטורית באמת נותן אחד ג'יי ג'יי ווט - שחקן הפוטבול המפלצתי מכולם. עם 196 סנטימטרים, ואף שנמצא במצב צבירה מדמם, הוא הגיע השבוע לחמישה טאצ'דאונים בניצחון יוסטון 21:45 על טנסי. הנתון יוצא דופן כי ווט הוא שחקן קו הגנה. שניים מהטאצ'דאונים הם מחטיפות כדור, אבל שלושה היו תפיסות כשהוא מחלטר כשחקן התקפה. הוא לא שחקן קו ההגנה הראשון להשיג חמישה טאצ'דאונים - אבל הראשון לעשות זאת מאז נשיאותו של רוזוולט.
פוטבול אינו מנותק מהחיים. מיזורי בוערת כתוצאה מאי העמדתו למשפט של השוטר דארן ווילסון, שירה למוות בצעיר השחור מייקל בראון. חמישה משחקני סנט לואיס ראמס מחו על כך בתנועת "אל תירא" במהלך טקס הצגת השחקנים. מפקד משטרת סנט לואיס קרא לליגה להעניש אותם ולהתנצל ואפילו אמר: "אני מזכיר לליגה שמי שקונה את מוצריה הם לא קהל המתפרעים אלא שוטרים ואנשים הגונים".
הליגה התעלמה מעצתו. יש לה אולי קהל צרכנים אבל גם ציבור שחקנים.
למען אהבת המשחק
כתבתי בשבוע שעבר על מותו של כוכב קריקט אוסטרלי, פיל יוז, כתוצאה מכדור שפגע בו. לא עברו 24 שעות, ובאופן טרגי נהרג גם שופט קריקט ישראלי - הלל אוסקר - מכדור שפגע בו.
רק להבהיר: קריקט הוא לא משחק מסוכן. כמו כל ענף ספורט בעצימות גבוהה (במקרה של קריקט זו עוצמת הזריקות והחבטות) תאונות מתרחשות אחת להרבה שנים, והסמיכות של שני המקרים מקרית לחלוטין. גם התאונה היתה שונה. עיתון בהודו ציין כי אלו היו מקרי המוות השלישי והרביעי כתוצאה מקריקט מאז 1870.
קריקט הוא לא משחק על הרדאר של הספורט הישראלי וזוכה למעט מאוד סיקור. הוא משוחק בעיקר על ידי עולים מארצות הקריקט - הודו, אוסטרליה, דרום אפריקה ובריטניה, שהביאו איתם את התשוקה למשחק. במעט הפעמים שנחשפתי לקריקט ישראלי ראיתי אותו מגשים עניין יפה. הוא מביא למגרש אחד אנשים מעיירות הפיתוח שבהן התיישבו הרבה מיוצאי הודו, לצד שחקנים מרעננה וממעוזים אנגלו־סקסיים אחרים. קיבוץ גלויות אמיתי.
סיפור מותו של אוסקר התפרסם בעולם, ובפורומים של קריקט הובעה הרבה מאוד סימפתיה של הגולשים לשופט קריקט במדינה קטנטנה ורחוקה שנהרג במילוי תפקידו. "דווקא במקום שבו התגמול היחיד על קריקט הוא אהבה", כתב אוהד אחד. וזה מדויק מאוד. קריקט הוא משחק תובעני למדי - הוא משוחק שעות ארוכות מאוד, בעיקר בקיץ, וגם הציוד הוא לא זול עבור השחקן הישראלי. כוכבי קריקט בהודו הם מהעשירים בספורטאי העולם - אבל בישראל אין בכך לא כסף, לא תהילה ולא פרסום.
ועדיין יש מי שיקדישו את השעות הללו לקיים ליגות סדירות ונבחרות, ופעילות בינלאומית. ובמקרה של הלל אוסקר אפילו יותר. בעבר היה קפטן הנבחרת (הקפטן בקריקט הוא בעצם מאמן־שחקן) והוליך את ישראל לניצחון באליפות אירופה בגלזגו על צרפת - במשחק ששוחק באווירה אנטי־ישראלית עוינת מאוד במהלך מלחמת לבנון השנייה. עכשיו הקדיש את השעות הללו לשיפוט. פשוט שובר לב שהיה צריך לשלם על כך בחייו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
