"נמאס לי"

צילום: איי.פי // קלגנוב. החליט לעזוב את ישראל ולרדת לגרמניה, צילום: .

מיכאל קלגנוב, אלוף אולימפי וחבר מועצת עיריית טבריה, שבחצי השנה האחרונה נותר ללא עבודה ונאלץ לחתום אבטלה בלשכת התעסוקה המקומית, החליט לעזוב את ישראל ולרדת לגרמניה, שם הובטחה לו עבודה בתחום שאותו הוא הכי אוהב, חתירת קאייקים.

בקיץ 2000 עלה קלגנוב לתודעה כשזכה במדליית הארד באולימפיאדת סידני שבאוסטרליה. בשנים שלאחר מכן, זכה פעמיים באליפות העולם, שלוש פעמים באליפות אירופה, בעשרות תחרויות נוספות וייצג את ישראל במשחקים האולימפיים באתונה (2004) ובבייג'ין (2008), שם אף זכה לכבוד לשאת את דגל ישראל בטקס הפתיחה.

רבים וטובים גזרו קופון על ההישגים הספורטיביים של קלגנוב, חיבקו והצטלמו איתו, אבל כאשר האבק שקע, הבין קלגנוב שהוא נשאר לבדו. "כשאתה מנצח, כולם רוצים לעלות איתך על הפודיום ולגזור קופונים, אבל אחר כך, שוכחים אותך ולא עוזרים לספורטאים שהביאו כבוד למדינה", אמר אתמול קלגנוב ל"ישראל היום", "היו שניסו לעזור לי להשיג עבודה בתחום שבו אני מתמחה אבל זה לא הצליח. קיבלתי הצעת עבודה מכובדת ממועדון ספורט ימי בעיירה קטנה ליד מינכן גרמניה וביום חמישי הקרוב אני עוזב את הארץ עם אשתי ובני. הבת משרתת בצה"ל ותישאר בישראל כחיילת בודדה".

"בחודשים האחרונים אני חותם אבטלה ואין אור בקצה המנהרה", המשיך קלגנוב, "היחס בישראל לספורטאי עבר הוא כושל. נמאס לי והחלטתי שאני חייב לדאוג לעתיד המקצועי שלי ולפרנסה שלי ולהתקדם בתחום שאותו אני אוהב. אני אוהב את ישראל ואת המדינה ועוזב בלב כבד. העתיד שלי בגרמניה אבל הלב שלי בישראל. אני מאד מאוכזב מכך שספורטאי מצטיין כמוני, שהקדיש שנים ארוכות לספורט הישראלי וקיבל מלגה חודשית מהוועד האולימפי כדי לא לעבוד ולהקדיש את כל זמנו לספורט, נותר בלי פנסיה, בלי פיצויים וללא פרנסה.

קלגנוב עם דגל ישראל. "היחס בישראל לספורטאי עבר הוא כושל" // צילום: רויטרס

הארון שלי בבית מלא במדליות וגביעים אבל אני לא יכול ללכת למכולת עם זה. בארצות כמו קנדה, ארה"ב, גרמניה, אנגליה ועוד יודעים להעריך ולכבד ספורטאים מצטיינים, שהביאו כבוד והישגים למדינתם. לצערי, בישראל אין דבר כזה. אין עתיד".

הוועד האולימפי פרסם הודעה ובה נכתב: "מאוד מצער אותנו לשמוע שקלגנוב עוזב את הארץ. יחד עם זאת חשוב לציין כי לפני מספר חודשים, כשנודע לנו שהופסקה עבודתו כמאמן קאייקים בטבריה בגלל ניגוד עיניינים בהיותו בעל תפקיד בעיריית במקביל, הוא הוזמן לפגישה והועלו מספר רעיונות. הוועד האולימפי בחן מספר אפשרויות והוצע לקלגנוב עבודה קבועה כמאמן כושר בכפר המכביה והובטח לו שעד למעבר למרכז תמצא לו אופציה נוספת של השתלבות כמאמן במרכז החתירה החתירה דניאל או באחת מהאגודות במרכז. כמו כן הוצע לו להשתלב בהרצאות ילידם בתשלום במוזיאון החוויה האולימפית. הפגישה הסתיימה בלחיצת יד ולאחר מספר ימים הופתע מנכ"ל הוועד, גילי לוסטינג, לקבל שיחה מקלגנוב שבה הודיע לו כי החליט לוותר על ההצעה וכי מצא עבודה".