עונת הבייסבול של ליגת ה-MLB מונה את מספר המשחקים הרב ביותר בקרב הליגות המקצועיות בארצות הברית וסיפקה העונה שלל סיפורים ושיאים שמשאירים את האוהדים עם טעם של עוד.
הבלתי נגמר: בגיל 42, אלברט פוהולז חזר לקבוצת הסנט לואיס קרדינלס שבה שיחק בתחילת הקריירה וברובה. סבבי הפרידה משחקנים יכולים להיות מביכים אבל במקרה הנוכחי הוא סיפק בדיוק את הסחורה. הוא נכנס לקראת סיום העונה לטופ 4 בכל הזמנים בחבטות הום ראן וכל הליגה החזיקה אצבעות שיחצה את רף ה-700, מה שהפך כל חבטה שלו לאירוע, בעוד הקהל כולו עמד על הרגליים עם מצלמה פתוחה.
לבסוף זה קרה בלילה אחד בלוס אנג'לס שבו חבט שתי חבטות הום ראן במשחק אחד ונכנס רשמית למועדון האקסקלוסיבי. על הדרך הוא הפך לשחקן השני בלבד עם 700 חבטות הום ראן ו-3,000 חבטות מוצלחות בקריירה. דרכו להיכל התהילה מובטחת.
השופט אמר את דברו: ארון ג'אדג' של הניו יורק יאנקיס פתח את העונה בצורה מטורפת, עם 33 חבטות הום ראן לפני פגרת האולסטאר (השיא הוא 39), שבר את השיא של רוג'ר מריס משנת 1961 באמריקן ליג (61) וסיים את העונה בהובלת שלוש הקטגוריות ההתקפיות העיקריות.
הוא נחלש מעט בחצי השני של העונה ובכל זאת סביר להניח שייקח את תואר ה-MVP העונה בעקבות תצוגת הכוח ההיסטורית.
שואו טיים: שוהיי אוטאני היפני מהלוס אנג'לס איינג'לס, הוא תופעת טבע אמיתית. רוב המגישים אינם חובטים מוצלחים, והחל מהעונה הנוכחית אינם מחויבים לחבוט כלל. אוטאני ממשיך לחבוט בכל זאת- ועושה זאת בצורה מעולה. הוא יסיים את העונה עם מספר חבטות הום ראן מאוד גבוה, אבל מה שבאמת מרשים הוא שהשחקן מוביל את קבוצתו בכל קטגוריה רצינית בתחומי החבטה וההגשה.
הוא גם הפך לשחקן הראשון אי פעם עם 10 ניצחונות ו-30 חבטות הום ראן. הוא מועמד רציני ל-MVP, ובעיניי רבים מהווה את השחקן הכי נכון לשאת בתואר לאור הביצועים בשני האספקטים של המשחק.
בלתי מפוענח: מגיש הסגירה של האריזונה דיאמונדבאקס, זאק גאלן, שבר שיא מועדון של 15 שנה ונכנס לרשימה אקסקלוסיבית של שחקנים ששמרו על אפס נקודות לאורך פרק זמן ממושך. גאלן הגיש מעל ל-40 סבבים ללא נקודה נגדו, הישג כמעט בלתי אפשרי בליגה שבה חובטים מצטיינים נמצאים מעבר לכל פינה.
חברים לנצח: יאדיר מולינה ואדם וויינרייט משחקים יחד תקופה ארוכה ויתכן מאוד שזו העונה האחרונה שלהם בקריירה. המשחק הראשון של המגיש והתופס של הסנט לואיס קרדינלס היה בשנת 2007, ומאז הם צברו 325 משחקים כצמד, שיא שככל הנראה לא יישבר לעולם.
כוח מתפרץ: מייק טראוט סבל במהלך העונה מפציעה שרבים ציפו שתגביל את המשך הקריירה. במקום, שחקן הלוס אנג'לס איינג'לס חזר מלא באנרגיות, עד כדי כך שהוא יצר רצף של 7 משחקים עם חבטת הום ראן, הישג אליו הגיעו 6 רק שחקנים לאורך השנים. חצו אותו רק 3.
איכות חוצה גבולות: להגיש בצורה מוצלחת במשך משחק שלם זה אתגר לא קטן. לעשות זאת ב-25 משחקים ברצף זה כמעט לא אנושי. העונה המגיש פראמבר ואלדז מהיוסטון אסטרוז הצליח להגיע להישג המרשים כשהוא שובר את שיא המשחקים הרצופים של הגשה איכותית בכל הזמנים עם 25. לאור הצלחתו העונה, הוא מוערך בתור אחד הפיינליסטים לתואר המגיש המצטיין של העונה על שם סיי יאנג.
צעיר ובועט: חוליו רודריגז מהסיאטל מארינרס, נמצא בשיאה של עונת רוקי מרשימה והוחתם על חוזה שעשוי להתגלות כארוך והיקר ביותר בספורט האמריקני כבר בשנתו הראשונה בליגה.
הוא גם הפך לרוקי הצעיר ביותר בכל הזמנים שנבחר לנבחרת האולסטאר בגיל 21, הוא השחקן הראשון בכל הזמנים שהגיע להישג של מעל 25 חבטות הום ראן ו-25 חטיפות של בסיסים בעונה הראשונה, והוא השחקן התשיעי שמשיג את שתי אלו בגיל 21 ומטה. כנראה שעתיד מזהיר לפניו.
מיסטר 3,000: יש רק 33 שחקנים שהצליחו לאסוף 3,000 חבטות מוצלחות בקריירה והעונה הצטרף אליהם מיגל קבררה בן ה-39 מהדטרויט טייגרס. רוב רובם נבחרו מכבר להיכל התהילה, קבררה נמצא בדרך הבטוחה להצטרף אליהם, לאחר קריירה נפלאה שבה חבט מעל ל-500 חבטות הום ראן. העונה הבאה ככל הנראה תהיה האחרונה.
מהלך קבוצתי נדיר: משחק ללא חבטה מוצלחת הוא דבר נדיר. משחק שבו קבוצת מגישים מונעת מהקבוצה שמולה להשיג חבטה מוצלחת הוא נדיר עוד יותר. לאורך כל ההיסטוריה של ה-MLB זה קרה רק 18 פעמים, שניים מהם בעונה הנוכחית. את אחד מהם ביצעו שלושה מגישים מטעם היוסטון אסטרוז, ואת השני ביצעו לא פחות מחמישה מטעם הניו יורק מטס בתצוגה קבוצתית מרשימה.
ליגה משלה: במהלך משחק בין הסן פרנסיסקו ג'יאנטס והסן דייגו פאדרס, ולאחר שמאמן הבסיס הראשון נזרק מהמשחק, אליסה נאקן הפכה לאישה הראשונה בהיסטוריה של ליגת ה-MLB שמאמנת על המגרש. היא עשתה זאת 30 שנה אחרי שיצא לאקרנים הסרט 'ליגה משלהן', בהשראת הנשים ששמרו על הדופק של הענף במהלך מלחמת העולם השנייה, שהפך השנה גם לסדרה באמזון פריים.
הפלייאוף יתחיל היום וחלק מאלו שהפכו את העונה לכל כך מיוחדת ייקחו בו חלק עם ציפיות לאליפות. מי שעקבו במהלך העונה זכו לראות רגעים בלתי נשכחים שייזכרו במשך שנים. מדהים לראות שלמרות שנות הפעילות הרבות של ה-MLB השיאים ממשיכים להישבר וישנם עוד המון שממשיכים לעמוד. נראה שאנחנו באחד העידנים הטובים ביותר של משחק שרק משתבח עם הזמן ומתפתח לעוד ועוד קהלים ברחבי העולם. שילוב של תצוגות אתלטיות מרשימות וקביעת תקדימים היסטוריים לצד מגוון שחקנים בינלאומיים ממשיכים לקדם את המשחק שמייצר זיכרונות מיוחדים אצל כל האוהדים.
הקבוצות הבולטות
הפייבוריטית: לוס אנג'לס דודג'רס- הקבוצה סיימה את העונה עם אחד המאזנים הטובים ביותר שנראו בנשיונל ליג בכל הזמנים. היא בעלת התקפה כמעט בלתי ניתנת לעצירה והגנה שלא אפשרה ליריבות לגרוף מולה 10 נקודות, למעט בשני משחקים לאורך כל העונה.
הדודג'רס קבעו את מספר הניצחונות הגבוה בתולדותיהם, והצליחו לאסוף הכי הרבה נקודות לצד ספיגת הכי פחות מהן בכל הליגה. קבוצה עמוקה בהובלת פרדי פרימן שלא פספס אף משחק, הסופרסטאר מוקי בטס ועוד מגוון שחקני עילית.
המפתיעה: סיאטל מארינרס- קבוצה בשורותיה משחק אחד הכוכבים המעניינים של הליגה, הרוקי חוליו רודריגז שמוביל את ההתקפה לצד צוות מגישים חזק. יחד הם מביאים את הקבוצה לפלייאוף החמישי שלה מאז הקמתה בשנת 1977 ולסיום בצורת בת 20 שנה, שיא מבין כל הקבוצות הפעילות.
המרגשת: סנט לואיס קרדינלס- הקבוצה סיימה את המחצית השנייה של העונה עם המאזן השני הטוב ביותר, זאת לאחר שביצעו מספר מהלכים משמעותיים לפני סגירת חלון ההעברות. הקבוצה נמצאת לפני סופו של עידן, עם אלברט פוהולז (42), יאדייר מולינה (40) ואדם וויינרייט (41) שצפויים לפרוש בסיום העונה הנוכחית. הם מקווים לסיים אותה עם אליפות אחת אחרונה יחד עם שניים מתוך שלושת המובילים לתואר ה-MVP העונה, פול גולדשמידט ונולאן ארנדו.
המסוכנת: סן דייגו פאדרס- היא אומנם קרטעה לאורך רוב העונה אך הספיקה בקושי להיכנס לפלייאוף. רגע לפני סגירת חלון ההעברות הקבוצה העבירה לשורותיה את אחד מהשחקנים המבטיחים בליגה, חואן סוטו, יחד עם ג'וש בל, שחברו לחובט הכוחני מאני מאצ'אדו ולצוות מגישים מוכשר. יכולים להפתיע דווקא בפלייאוף, כשבאמתחתו של סוטו כבר אליפות אחת.
התעלומה: ניו יורק יאנקיס- הקבוצה פתחה את העונה בצורה נפלאה מאחורי תצוגות התקפיות של ארון ג'אדג', ג'יאנקרלו סטאנטון ואנתוני ריזו. הם חזרו מפגרת האולסטאר, אליה הגיעו עם המאזן הטוב ביותר בליגה, שבורים- פיזית ומטאפורית, וספגו רצף אכזרי של הפסדים.
בזכות הפתיחה הטובה, הם הבטיחו את מקומם בפלייאוף בקלות יחסית, יהיה מעניין לראות כיצד יתפקדו ברגע האמת אחרי עונה שתיזכר כצולעת. יקבלו תוספת כוח עם חזרתם של מספר שחקני מפתח עם תחילת הפלייאוף.
הצעירה: קליבלנד גארדיאנס- הקבוצה שרק עם תחילת העונה הנוכחית החליפה את שמה לאחר שנים של ביקורות אודות גזענות ושלא זכתה באליפות מאז שנת 1948 התחילה את העונה עם ציפיות נמוכות ותקציב מינימלי על הגשה.
ובכל זאת, היא הבטיחה את מקומה בפלייאוף עם הקבוצה הצעירה ביותר אי פעם שהעפילה למעמד (ממוצע גילאים 26.2). הקבוצה שאף אחד לא בנה עליה מתבררת כתגלית העונה מאחורי האולסטאר חוזה רמירז והרוקי המרשים סטיבן קוואן.
המאכזבת: לוס אנג'לס איינג'לס- למרות שהם מחזיקים בשני השחקנים הנחשבים בטופ של ליגת ה-MLB (מייק טראוט ושוהיי אוטאני), הם יפספסו את הפלייאוף בשנה השמינית ברציפות, בעונה שבה היא מחזיקה ברצף ההפסדים הארוך ביותר בין כל הקבוצות עם 14. הביקורות זורמות בקצב ויתכן מאוד שהנפילה תוביל להעברת אחד משניהם במהלך פגרת הקיץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו