אל מול עיניהם הדואבות של משפחות הנרצחים במינכן, נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר הודה היום (שני) במהלך טקס הזיכרון הממלכתי כי גרמניה "לא הייתה ערוכה לכך שהפעם מחבלים זרים ינצלו לרעה את הרעיון האולימפי בדם קר".
שטיינמאייר פתח את דבריו בהקראת שמות החללים, לקח אחריות על הטבח וביקש סליחה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. "אנו מתאבלים על לכתם של שנים עשר האנשים שקפחו את חייהם בצורה אכזרית לפני 50 שנה במתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות הרפובליקה הפדרלית, שאז עוד הייתה צעירה".
במקביל, פנה למשפחות הנרצחים, "איננו יכולים לכמת את הצער, את הכאב שחוויתם. אנו יכולים רק לדמיין את המשמעות שהייתה לאבדן של בניכם, אישיכם, ואבותיכם, את המשמעות שעדיין יש לאבדן זה".
"הנאצים ניצלו לרעה את הרעיון האולימפי"
נשיא גרמניה תיאר את ההכנות שקדמו למשחקים האולימפיים. "המשחקים היו אמורים להיות שונים בתכלית מהמשחקים הקודמים בגרמניה, אלה של 1936, שהנאצים ערכו כמופע תעמולה בומבסטי, כאשר ניצלו לרעה, ללא בושה וללא מצפון, את הרעיון האולימפי למען למטרותיהם. הייתה שאיפה להציג 'משחקים עליזים' בגרמניה שהשאירה את הקסדה עם הקוץ ואת הצעידה הנאצית לאחור. אבל הייתה גם את האחריות לספורטאיות וספורטאים מכל העולם, כולל ובעיקר לאלה מישראל. אותה ישראל שהייתה מאוימת מיומה הראשון, מוקפת שנאה ואיבה".
שטיינמאייר הודה בגילוי לב כי "לא היינו ערוכים למתקפה כזו, אבל היינו צריכים להיות ערוכים - גם זה חלק מהאמת המרה. לא היינו ערוכים לכך שהפעם מחבלים זרים ינצלו לרעה את הרעיון האולימפי בדם קר ולא יבחלו בשום צורה של אלימות. לא היינו ערוכים לפיגוע טרור שבוים במחשבת תחילה מול קהל הטלוויזיה הבינלאומי. המאמץ של 1972 להציג את גרמניה כדמוקרטיה שוחרת-שלום וידידותית נכשל באופן טרגי במינכן".
"למה לא הייתה אפילו ועדת חקירה אחת?"
הנשיא העלה סימני שאלה שטרם נפתרו עד היום. "ההנצחה היום יכולה להיות כנה רק אם נהיה מוכנים להכיר בתובנות כואבות. כעבור 50 שנה, נותרו עדיין הרבה יותר מדי שאלות ללא מענה. המשחקים חודשו עוד באותו היום של טקס הזיכרון. 'המשחקים חייבים להימשך'. והפוליטיקה עשתה כל שביכולתה על מנת לשוב לסדר היום מהר ככל האפשר.
"איך כל זה קרה? עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הזו ולחפש תשובות. אנחנו חייבים לרצות למצוא את התשובות האלה סוף סוף. מדוע העבריינים שנותרו בחיים גורשו כל כך מהר ומעולם לא הועמדו לדין? מדוע היו כוחות הביטחון הגרמניים המומים ומצוידים בצורה כל כך לא גרועה? האם גרמניה התעלמה מאזהרות ישראליות - ומדוע נדחה סיוע ישראלי במאמצי שחרור? מדוע נשמרו התיקים נעולים במשך עשורים, ואף הוכחש קיומם? למה לא הייתה אפילו ועדת חקירה אחת?".
במהלך הנאום, שטיינמאייר ציין את הלקחים שיש להפיק מהטבח במינכן. "עלינו להילחם בנחישות בכל צורה של אנטישמיות בארצנו, בשנאה אנטישמית ובעיקר באלימות אנטישמית. זוהי הייתה ועודנה אחריותנו כלפי ההיסטוריה. לקח חשוב נוסף הוא: כמדינה דמוקרטית, עלינו להגן על עצמנו", הדגיש.
"מדובר בטרגדיה עולמית"
הנשיא הרצוג נזכר ביום הטבח, לפני כ-50 שנה. "כל מי מאיתנו שזוכר את השעות החשוכות והאינסופיות של ספטמבר המר ב-1972, נושא בליבו את אותה צלקת, את אותם רגעים בהם עקבנו בחרדה איומה ובדאגה אין קץ אחרי הדיווחים הסותרים, שהגיעו כל כמה שעות מהכפר האולימפי במינכן", אמר. "התקשינו להאמין שספורטאים שופטים ומאמנים יהודים וישראלים מוחזקים בידי טרוריסטים על אדמת גרמניה. ייחלנו כל כך לסוף אחר".
הרצוג הוסיף כי "הטבח הברוטאלי והאכזרי, שגדע את חיי אחד עשר ספורטאים ישראלים, ואת חייו של שוטר גרמני, היה טרגדיה אנושית אדירה של רמיסה של ערכי המוסר והצדק. עבורנו, כעם וכמדינה – הטבח הזה היה ועודנו אסון לאומי", אמר.
"אלה היו שנים שבהן נדמה שנשכחה אמת אחת פשוטה: זוהי לא טרגדיה יהודית וישראלית, זוהי טרגדיה עולמית! טרגדיה שיש להזכיר ולהנציח בכל אולימפיאדה, וללמד את לקחיה מדור לדור", הדגיש. "טרגדיה שמדגישה לנו שוב ושוב, כי אין דבר הפוך יותר מספורט מאשר טרור, ואין דבר הפוך יותר מטרור מאשר הרוח הספורטיבית. אסור שהעולם ישכח את מה שקרה באולימפיאדת מינכן".
במקביל, הרצוג הודה למקבילו הגרמני על חקירת הטבח ותשלום פיצויים. "ההחלטה לקחת אחריות על המחדלים סביב הטבח ואחריו, לאפשר לחקור אותם באופן אובייקטיבי ויסודי, ולפצות את בני משפחות הקורבנות, היא חלק מקידוש הטוב והניצחון על הרע. ויש בה, בתום חצי מאה, צעד מוסרי חשוב וצודק, כלפי הקורבנות, כלפי המשפחות, וכלפי ההיסטוריה".
"הוועד האולימפי בישראל לא הפנו עורף למשפחות"
"האהדה שלנו למשפחות יכולה להקל רק במעט על המשפחות שאיבדו את אהבת חייהם ברצח הפחדני", ציין תומאס באך, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי. "רוח המשחקים האולימפיים הם חגיגה, ולכן הרצח היה גם מתקפה על המשחקים והערכים האולימפיים. דקת הדומייה המשותפת בטוקיו, אותה ראו מאות מיליונים בעולם, הגדיר זאת בצורה מובהקת".
באך הדגיש כי "הנרצחים לעולם יהיו חלק מהקהילה האולימפית, המשפחות והוועד האולימפי בישראל לא הפנו עורף למשפחת הוועד האולימפי, והמשיכו להגיע לכל המשחקים".
אלמנתו של מאמן הסיף במשלחת: "הרגו גם משהו ממני"
אלמנתו של אנדרי שפיצר, שהיה מאמן סיף וחבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן, סיפרה בכאב: "כשהרגו אותך, הרגו גם משהו ממני. הרגו את החלומות שלנו ואת התקוות שלנו. התינוקת שלנו גדלה והיא אישה יפה וחכמה. היית גאה בה אם היית פה".
במקביל, במהלך הטקס, אלמנתו של ויינברג התעלפה במהלך הטקס בגלל החום הרב והמעמד והוצאה החוצה, שם טופלה.
בתוך כך, מוקדם יותר היום, המשפחות ערכו פגישה אישית עם נשיא גרמניה והנשיא הרצוג. גילי לוסטיג מנכ"ל הוועד האולימפי שנכח בפגישה, סיפר: "היה מאוד אמוציונלי, דמעות רבות, יש פה תחושה של יום קשה, אך יום שהוא התחלה של ריפוי. אחת הטראומות הקשות של מדינת ישראל מגיעה היום לנקודת ציון לה חיכינו 50 שנה. את המשפחות האובדן ילווה לנצח, אבל הכרה ואחריות לאירועים הכה קשים מצד הגרמנים היא אירוע שיש בו תחילת ריפוי לאומי".
בין היתר, הרוחות סערו לאחר שערוץ תקשורת גרמני הכניס את מחבלי מינכן כקורבנות. שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, מחה: "בושה וחרפה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו