הגליה מעזה - כן, חסינות לראשי חמאס - לא

הפעימה הבאה בשלב א' של עסקת החטופים ביום חמישי הקרוב צפויה להיות קשה וטעונה. לראשונה ישראל תקבל חטופים מתים ולא חיים, והפיתוי להאשים את נתניהו וממשלתו במות החטופים יהיה גדול.

עדיף להימנע מכך. זה קל וזול מדי, משחק לידי חמאס, אבל בעיקר כפי שמתברר שוב ושוב – מאד מאד לא מדוייק. תשאלו את בכירי הממשל הדמוקרטי שליוו מקרוב את המו"מ המפותל עם חמאס. הם אינם חסידי הממשלה הנוכחית, אבל בניגוד לרלבי"ם בישראל, עדיין מסוגלים להפריד בין עובדות לדעות.

למות החטופים יש כתובת אחת - ארגון הטרור הנאצי חמאס. חמאס רצח חטופים. חמאס הרעיב אותם למוות. חמאס הניח להם לגווע ממחלות וזיהומים. חמאס מנע מהם טיפול רפואי ותרופות. חמאס כלא אותם בתנאים גרועים מאלה ששררו במחנות ריכוז.

בעולם מתוקן, ועולמנו אינו כזה, חמאס היה צריך לשלם על פשעיו ברוח השורה המפורסמת של ביאליק מ'על השחיטה', (בשינוי קל): 'נקמת כל חטוף שנרצח – עוד לא ברא השטן...", אבל כשמדינת ישראל נסחטת על ידי טרור  נאצי, ונכנעת לו כדי להביא הביתה חטופים חיים ומתים, הנקמה תחכה. אסור עם זאת, שתתבטל.

רוצחי חמאס ומנהיגיו שאולי יוגלו בעתיד מהרצועה ויורחקו ממנה, מבקשים עתה מהמתווכות הבטחה ישראלית, שתעניק להם מעין חסינות, ותבטיח שישראל לא תרדוף אותם ולא תתנקש בהם, גם כשיהיו רחוקים מכאן.

בדיוק כמו עם מינכן

אסור להעניק להם זאת, ובדיוק הפוך: צריך להיות ברור ושקוף למתווכות, לחמאס, ובעיקר לציבור בישראל, שמדינת ישראל לא תחדל מלרדוף אחריהם, ואף תנסה לחסלם, בדיוק כפי שנהגה עם רוצחי הספורטאים הישראלים במינכן, כאשר לאורך השנים, חיסלה אחד לאחד את חברי ארגון 'ספטמבר השחור', שהיו מעורבים בטבח הספורטאים, ובראשם, מפקד הארגון, עלי חסן סלאמה.

הבטחה או אפילו הבנה בדבר מעין חסינות לטובחים, לחוטפים ולרוצחי החטופים, לא זו בלבד שמהווה בגידה בנרצחים, בחטופים המתים, בחטופים החיים, ובחיילי צה"ל שהקריבו את חייהם כדי להשיב בטחון למדינה וחטופים הביתה. הבטחה או הבנה מעין זו, גם עלולה לאפשר לרוצחים להשתקם הרחק מגבולות המדינה, ולהתארגן מחדש, כדי לרצוח בנו שוב ולחטוף מאיתנו עוד. זו כוונתם. הם מצהירים על כך. זה ייעודם.

מכיוון שכך, ולמרות שחמאס כבר הוריד אותנו על הברכיים, ויתור שכזה, הוא ויתור אחד יותר מדי, הן ברמה המוסרית והן ברמה הפרקטית. גם אחרי שישראל גירשה את אש"ף וערפאת מלבנון ב-1982, היא נמנעה מלהפקיד בידיהם חסינות מעין זו ושלש שנים אחר כך, במבצע 'רגל עץ', היא אף הפציצה את מפקדות אש"ף בתוניס, מרחק 2300 ק"מ מגבולות המדינה, לאחר שהתברר שאש"ף מוסיף ליזום טרור נגד ישראלים בארץ וברחבי העולם.

אחרי שיגורשו ויוגלו, ראשי חמאס ואנשיו, רוצחי החטופים, צריכים להפוך למצורעים, מוקצים, ונרדפים כל ימי חייהם ולא למצוא מנוח לכף רגלם. יש חשיבות גם לנקמה, וכמובן גם למניעה ולסיכול, של כל מי שימשיך להכווין ולתכנן טרור נגד יהודים וישראלים.