50 שנים בדיוק, מאז טבח י"א חללי מינכן, נערך הבוקר (שני) טקס זיכרון בכפר האולימפי, שמוציא לדרך את החודש של אירועים שיתקיימו בארץ, בגרמניה ובמקומות נוספים בעולם.
בין הנוכחים היו כמובן בני המשפחות, ראשי הוועד האולימפי בישראל עם היו"ר יעל ארד, שר הספורט חילי טרופר ונציגים גרמניים.
טרופר אמר: "יובל חלף מאז האירועים המזוויעים של ספטמבר 1972, והתיקון ארך זמן רב מאוד. עשרות שנים של אירועי ספורט אולימפיים, חגיגיים ומרגשים, שהתקיימו תוך הדחקה והרחקה של הכתם האפל ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. שנים בהן כאבכן – המשפחות השכולות – התקיים בשולי האירועים; שנים של המתנה להכאה על חטא ולהכרה בעוול, שנוסף על האסון."
"בשנים שלאחר הטבח במינכן, שיגר המוסד את מבצע "זעם האל", ורבים מהאחראים לטבח שילמו על כך, ובימים אלה, נסגר המעגל, עם ההכרה של הגורמים הרשמיים – המקצועיים והלאומיים, בקורבן העצום שלא התבקשתם להקריב, אבל נאלצתם."
"המעגל נסגר הודות לישראלים, ובראש וראשונה נציגי המשפחות, שלא שכחו ולא ויתרו על הזיכרון ועל החובה של מי שהתרשל לשאת באחריות. לקח חמישים שנה עד שהצדק נראה, אבל ההתעקשות השתלמה והצדק, אמנם באיחור, נראה ונוכח".
"נאבקנו יחד איתכן כדי שאיש לא ישכח את הרשלנות, ההתנערות מאחריות והאטימות. אנחנו כאן כדי לזכור ולהזכיר. האנדרטה הזו חשובה, אבל מדינת ישראל לא צריכה אנדרטה, כדי לזכור את אליעזר, את אנדריי, את דוד, את זאב, את יוסף גוטפרוינד ויוסף רומנו, את יעקב, את מארק, את משה, את עמיצור, ואת קהת. אנחנו זוכרים אותם. אנחנו זוכרים את החמישה והשישה בספטמבר, 1972, ואנחנו לא נשכח."
יעל ארד אמרה: "5 ספטמבר ברגע אחד אכזרי ובלתי נתפס, הכל התהפך. הכפר האולימפי הפך מזירה בין לאומית לזירה מדממת. בני עוולה שרצחו חפים מפשע, רק בזכות העובדה כי הם ישראלים. הספורט הישראלי איבד את צמרת המאמנים, שופטים וספורטאים".
"טרגדיה לאומית שהותירה צלקות בלבבות של המשפחה האולימפית בישראל, 20 שנה לספורט הישראלי להתאושש, 20 שנה של שיקום הדרגתי, עד שנפרצה תקרת הזכוכית שבו ישראל נכנסה לרשימה של זוכי המדליות".
"בכל הופעה והישג הם המורשת שהותירו הנרצחים ב-1972. 50 שנה אחרי הרצח, יש לישראל 13 מדליות, זה הניצחון של הספורט הישראלי. משפחות יקרות, בשבוע האחרון נסגר המעגל, כשהנה אנחנו עומדים כאן ומקדישים את היום הזה ל-11 נשמות טהורות שנגדעו כאן".
"היום 50 שנים אחרי רצח י"א חללי מינכן, אנחנו מבטיחים שהוועד האולימפי בישראל, ימשיך לפעול ללא לאות להנצחתם של חללי מינכן, נפעל להנחיל את מרשתם לדור הצעיר ונחבק לעד את המשפחות שהם חלק נפרד מהמשפחה האולימפית בישראל".
אילנה רומנו, אלמנתו של מרים המשקולות יוסף רומנו: "אנו משפחות חללי מינכן, עברנו יחד מסע ארוך ומיגע. כל אחד מאיתנו נושא את כאבו, כאשר בדרך המייסרת נפתרו בדרך קרובי הנרצחים, כאן בכפר האולימפי אני חושבת מה עבר עליך ברגעים האחרונים, לאחר רציחתך, עוד 9 מחבריך הובלו להריגה, כל זה קרה על אדמה זו".
"לטרוריסטים השפלים האלה נתנו להמשיך בחיים בשמחה ובעליזות, לא יכולנו לשתוק, איך יתכן הדבר הזה? אנחנו המשפחות עברנו עינויי דין וחובתנו היה לעשות צדק היסטורי. בחודשים האחרונים תרמנו את התקשורת להיות השופר לצדק והאמת".
"אנו מודים לכל מי שעזר לסיים את הפרשה הזאת, לידידנו נשיא הוועד האולימפי תומאס באך, לכל ספורטאי ישראל לדורותיו – כל הישג מחזק את זכר החללים. אנו תקווה שהוועדה תקום במהרה ותגיע לחקר האמת למען הדורות הבאים."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
