זוכרים את תנוחת הניצחון הידועה של יוסיין בולט, "תנועת הברק" המפורסמת שהמציא ושהפכה לביטוי מוחשי לעליונותו על מסלול הריצות הקצרות? אחרי כל זכייה (והיו בקריירה שלו לא מעט כאלה) נעמד האצן הג'מייקני בתנוחת החגיגה המזוהה עימו: הגוף נשען טיפה לאחור והידיים מכוונות אל השמיים באופן שמדמה את הפנומן, ספק תופעת טבע, ספק סמל אלוהות מודרני.
המעריצים של בולט התלהבו מ"תנועת הברק", היריבים התלוננו שיש בה מן היהירות שמשפילה אותם, אבל נדמה שאף אחד ברחבי העולם לא נשאר אדיש אליה.
מיליוני ילדים ברחבי העולם חיקו אותה, ועכשיו, כשהם גדלו להיות דור חדש של צרכנים, הגיש בולט בקשה רשמית למשרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארה"ב, כדי שהלוגו המשמר את צלליתו יוכר כסימן מסחרי רשום.
מעניין שהאצן המהיר ביותר בתולדות האנושות כבר הגיש בקשה דומה לפני כ־12 שנים, אבל משום שלא השתמש בלוגו במשך זמן ארוך כל כך בקשתו פקעה, והג'מייקני נדרש להליך מחודש. על פי פרטי הבקשה, בולט מתכוון לעשות שימוש בלוגו בתחומי עסקים מגוונים למדי - משקפי שמש, תכשיטים, תיקים, בגדים, מוצרי ספורט ואפילו הסעדה.
באופן כללי, דיני קניין רוחני שוללים רישום זכויות על מחוות או על תנועות ידיים, אבל לעיקרון הזה יש גם יוצאים מן הכלל. תנועת יד תוכר כסימן מסחרי אם הציבור הרחב מייחס אותה באופן מיידי לאדם מסוים. סלבריטאים רבים מתחום הספורט המציאו תנועות חגיגה ייחודיות, שנקשרו אליהם בתודעת הקהל. אחדים מהם ביקשו לשריין לעצמם את התנועה, או ליתר דיוק את משמעותה הכלכלית בהיבט השיווקי.
שחזורים זה כאן
לעיתים הניסיון לרשום תנועה כזו בתור סימן מסחרי הוכתר בהצלחה. כך היה, למשל, במקרה של המתאבק המקצועני "דיימונד" דאלאס פייג': סימונו המוכר שהתכתב עם כינויו - צורת יהלום שנוצרה כשהצמיד את האגודלים והאצבעות של שתי הידיים - הוכר כסימן מסחרי שלו. פייג' נהג ליצור את הסימן, ואז להפריד את הידיים בתנועה מהירה, באופן שדימה את חיתוך היהלום.
בעקבות הרישום הוא תבע את מפירי הסימן לפחות פעמיים. הנתבע הראשון היה הראפר ג'יי־זי, שנאלץ לשלם לפייג' פיצוי כספי בתמורה למשיכת התביעה. התביעה השנייה היתה נגד הדואט המוזיקלי 3OH!3, שביקש לאמץ לעצמו לוגו דומה, ואף מכר מרצ'נדייז שנשא אותו. תנועת יד ספורטיבית אחרת מזוהה גם עם קבוצת הכדורגל הדרום־אפריקנית ממלודי סנדאונס ומככבת על הסמל שלה.
אין חולק שאנשי ממלודי לא המציאו אותה, וסביר להניח שלא ניתן לקבוע מי האדם הראשון שהרים את האגודל ואת האצבע המורה של כף ידו כלפי מעלה תוך כיפוף שלוש האצבעות האחרות. למרות זאת, המחווה אומצה על ידי שחקני המועדון ואוהדיו והפכה לסימנם המובהק, אף שאיש מהם לא ניסה להגן עליה באמצעות הליך משפטי.
אנשי קבוצת כדורגל אחרת מדרום אפריקה, אורלנדו פיראטס, נוהגים להצליב את שתי ידיהם בגובה החזה בניסיונם לחקות את סימן הפיראטים שמתנוסס על סמל המועדון, אבל ספק אם יוכלו לרשום אותו על שמם אי־פעם.
תנועה מפורסמת אחרת אומצה על ידי סטף קרי. אין חולק על כך שהכוכב של גולדן סטייט לא המציא אותה, שהרי הצמדת שתי כפות הידיים ללחי במשמעות של שינה נעשתה הרבה לפניו, אבל המילים "Night Night" שהתלוו אליה, בכל זאת נרשמו על ידיו כסימן מסחרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
