שלוש שנים המתנו לאליפות העולם באתלטיקה והיה שווה לחכות. האליפות שהגיעה לראשונה לאדמת ארצות הברית, סיפקה לנו בעשרת הימים האחרונים, את אחד האליפויות הטובות בכל הזמנים, בטח של השנים האחרונות. אליפות העולם באורגון סיפקה תנאים אידיאליים לספורטאי האתלטיקה הטובים בעולם לזרוח על הבמה העולמית, עם ביצועים מרגשים ושוברי שיאים של ספורטאים אישיים ונבחרות לאומיות כאחד.
במהדורה ה-18 של האירוע הגדול ביותר של הענף, נשברו שלושה שיאי עולם (בדיוק כמו בדוחא 2019) על ידי סידני מק'לוכלין ב-400 מטר משוכות (50.68 שניות), ארמנד דופלנטיס במוט (6.21 מטר) וטובי אמוסן שהשיגה בחצי הגמר 100 משוכות 12.12 שניות. בנוסף, באורגון נשברו 13 שיאי אליפות, 19 שיאים יבשתיים, 30 פעם נקבעו תוצאות השנה, מספר שיא של 92 שיאים לאומיים חדשים כשהמסלול המישורי ברובו גרם למרתון המהיר בהיסטוריה בגברים ונשים באליפות העולם ונקבע שיא עולם אחד עד גיל 20.
אם כל זה לא מספיק, שיא מספר המדינות הזוכות במדליות זהב באליפות אחת נשבר, כאשר 29 מדינות התחלפו במדרגה העליונה של הפודיום, לעומת 26 ב-2017. ליותר מדינות מאי פעם הגיעו ספורטאים לגמר - 81 המדינות לאומת 76 מדינות בדוחא ב-2019, כאשר ליבריה, ניז'ר, פקיסטן, סמואה, הפיליפינים וגואטמלה הגיעו לגמר בפעם הראשונה בתולדות אליפות העולם.
נבחרת ארה"ב שברה את שיא המדליות הרבות ביותר באליפות בודדת, והרוויחה 33 בסך הכל, 13 מהן זהב. 45 מדינות נכנסו לטבלת המדליות, כולל ישראל עם מדליית הארד ההיסטורית של לונה צ'מטאי סלפטר במרתון.
אולי הכוכבת הגדולה של האליפות ומי שעבדה הכי קשה, היא שם פחות מוכר בעולם האתלטיקה, קימברלי גרסיה הפרואנית, שזכתה בזהב בתחרות ההליכה ל-20 קילומטר והפכה למדליסטית הראשונה של מדינתה באליפות העולם. ההולכת בת ה-28, שלא הצליחה לסיים את התחרות במשחקים האולימפיים בטוקיו ודורגה רק 14 בריו 2016, לא הסתפקה בזהב בודד, ותוך מספר ימים חזרה לכביש, כדי לקטוף גם את מדליית הזהב במרחק ל-35 קילומטר, כדי להפוך לגיבורה לאומית.
עד כמה שזה מופרך, איגוד האתלטיקה העולמי, כבר צריך לחשוב להגדיל את גובה העמודים בקפיצה במוט. דופלנטיס השיג שיא עולם חדש עם 6.21 מטר ולקח על הדרך עוד בונוס של 100 אלף דולר, ויש לו "רק" עוד 19 סנטימטר להגיע למקסימום ואז מה יקרה? אליסון פליקס האתלטית המעוטרת בכל הזמנים נפרדה מהמסלול, כשהגדילה את סה"כ המדליות שלה ל-20, אחרי הזהב בריצת 4X400 מטר נשים והארד בריצת 4X400 מטר מעורב ואנחנו עוד נתגעגע אליה.
אי אפשר גם בלי פדיחות, כאשר עוד לפני תחילת האליפות כ-100 אתלטים נותרו מחוץ לארצות הברית לאחר שלא קיבלו ויזה, מה שהרס קצת את החגיגה ואיך יכול להיות, שבגמר ה-100 משוכות לנשים, על המסכים מהבהב האותיות WR עבור ה-12.06 שניות, השדרנים והפרשנים חוגגים שיא חדש וגם אמוסן שואגת משמחה, ואף אחד לא שם לב, כי מדובר ברוח מעל המותר?
"היה לנו סיום מרהיב לאליפות פורצת דרך - עם שני שיאי עולם ומרוצים מדהימים באצטדיון נלהב שהיה סולד-אאוט שחזה באליפות העולם הראשונה בחוץ שנערכה בארה"ב", אמר נשיא האתלטיקה העולמית סבסטיאן קו. "היו לנו יותר מדינות שזכו בזהב מאי פעם ויותר מדינות הגיעו לגמר מאי פעם. זה לא היה אפשרי ללא העבודה הקשה של הוועדה המארגנת המקומית, המחויבות של מדינת אורגון והרשויות המקומיות, וכן מסירותם של הפדרציות, הפקידים והמתנדבים שלנו. אני מודה לכולם על שהפכו את זה לאליפות עולם בלתי נשכחת, אבל יותר מכל אני מודה לספורטאים, ששוב הציגו את ההצגה הגדולה ביותר עלי אדמות".
Goodbye World. Love, Oregon. pic.twitter.com/DPkboHyQZr
— World Athletics Championships Oregon22 (@WCHoregon22) July 25, 2022
הבשורה המשמחת, כשבאופן נדיר, בגלל לוחות הזמנים שהשתבשו בספורט בשנתיים האחרונות, לא נצטרך לחכות הרבה זמן עד לאליפות הבאה, מאחר וכבר בעוד פחות משנה, היא תגיע לבודפשט שבהונגריה והבשורה העוד יותר משמחת לכל חובבי הענף, כשבעוד פחות מחודש, הספורטאים הטובים ביבשת, ייקחו חלק באליפות אירופה במינכן, ככה שיש למה לצפות!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו