נתחיל מההתחלה. מה זה בעצם סקווש? בקצרה – טניס באולם. את הספורט משחקים ביחידים או זוגות, והחוקים די פשוטים – להכות את הכדור על הקיר, ולגרום לכך שהוא יפגע פעמיים ברצפה. זהו, מתחילים.
דניאל פולשצ'וק (26), הוא אלוף ישראל בסקווש 5 פעמים לבוגרים ואלוף מכביה ב-2013 ו-2017 לבוגרים. דירוג השיא שלו ב-PSA (הסבב העולמי) הוא 109, ויש לו בסה"כ שבעה תארים בסבב. בשבוע הבא הוא ישתתף בתחרות במסגרת המכביה ה-21 שתתקיים במרכז הסקווש ברעננה.
סקווש הוא לא ענף מוכר, איך הגעת אליו?
"התחלתי בכפר המכביה ברמת גן כשהייתי בן 6, אחרי שניסיתי הרבה ענפים אחרים. פשוט עליתי למגרש ומאז בעצם לא ירדתי ממנו".
בגיל 13 עברת ל"פנימיית מילפילד" באנגליה.
"כשהייתי בן 10 נסעתי לשחק בצ'כיה, שם יש את אחת מתחרויות הנוער היוקרתיות ביותר בעולם, ושיחקתי בטורניר עד גילי 13. ניצחתי את המדורג ראשון בעולם וזכיתי בתחרות. בתחרות נכח נציג מבית הספר "מילפילד" באנגליה - בו יש פנימייה שכל הספורטאים הכי טובים בעולם מגיעים אליה - שהגיע לראות אותי ומאוד התרשם".
"ההורים היו צריכים לחתום על אישור שהם מאפשרים לי לעבור לשם. אבא חתם מיד, אבל אמא סירבה. רק אחרי שהתחלתי לבכות ואמרתי לה 'אמא זה החלום שלי, יש שם את כל השחקנים והמאמנים הכי טובים בעולם, משם יכולות להיפתח כל הדלתות בשבילי בקריירה', הצלחתי לשכנע אותה. מצאתי את עצמי בגיל 13 עוזב הכל ועובר לאנגליה, בלי משפחה, בלי חברים, ועם אנגלית שבורה". הכל היה שונה ומפחיד. הייתי שם חמש שנים, במהלכן התאמנתי עם האחים מרוואן ומוחמד שורבגי ממצרים, שממוקמים כיום בטופ 5 של הענף".
בגיל 19 כבר עשית היסטוריה וזכית ב-2 תארים בסבבה העולמי, כל המאמץ היה שווה את זה?
"לגמרי, אבל אני לא אשקר. הפסדתי הרבה מהילדות שלי. אבל מצד שני אני מסתכל ואומר, אם הייתי נשאר בארץ, יכול להיות שלא הייתי מגיע לכל ההישגים שהשגתי. אני חושב שעשיתי את הבחירה הנכונה כי זה העלה אותי למעלה והפך אותי לשחקן שאני היום. אין ישראלי שעשה את מה שאני השגתי, אז אני גאה שאני יכול להביא את ההישגים האלו למדינה ולייצג אותה".
מה אתה מגדיר בתור רגע השיא בקריירה?
"להיות מדורג 109 בעולם. יש הבדלים מאוד ברורים בין להיות אלוף הארץ או אלוף המכביה לבין להיות קרוב לטופ 100 בעולם. אני זוכר שניצחתי בתחרות באנגליה שבזכותה הגעתי לדירוג שיא, וניצחתי שם מדורג 60 בעולם, זה מבחינתי הרגע שבו שפרצתי החוצה".
מה החלום הכי גדול שלך?
"להיות אלוף העולם. אני יודע שזו שאיפה גדולה כי יש עוד אלפים בעולם שחולמים כמוני, אבל אני מאמין ביכולות שלי ואני בטוח שעם עבודה נכונה הכל אפשרי".
מה המטרות הבאות שלך?
"אני רוצה להיות השחקן הכי טוב שאני יכול להיות ולממש את כל הפוטנציאל שלי, כדי שאחרי שאתלה את המחבט אוכל להיות שלם עם עצמי ולהגיד שהשגתי את כל מה שרציתי בענף".
יש דרך למשוך עוד צעירים בישראל לענף?
"בוודאי - לפרסם יותר. במכביה האחרונה שמנו מגרש זכוכית בנמל ת"א, ושיחקתי שם משחק ראווה מול גרגורי גוטייה הצרפתי, אלוף העולם לשעבר. זה היה מדהים לראות כמה אנשים היו שם, ובעיקר התעניינו מה זה הספורט הזה. התאחדות הסקווש בישראל עושה עבודה טובה כי הם מטפלים בנושא. אפשר להביא גם בתי ספר, כמו שעושים בחוג כדורגל או כדורסל. מספיק שנצליח להביא 10 ילדים מתוך מאה וכבר עשינו את שלנו. עם המשאבים הנכונים אפשר להוביל לכך שהענף יתפוס תאוצה בארץ".
מה זה אומר מבחינתך לשחק במכביה?
"רוב החיים גרתי בחו"ל, אבל מבחינתי אני תמיד מייצג את ישראל. תמיד עם הדגל וההמנון כשאני מנצח תחרויות. נולדתי בארץ ואני מרגיש ישראלי לכל דבר. אבא שלי מרוסיה ואמא מאוקראינה, יכולתי לייצג את כל אחת מהמדינות, אבל התעקשתי להגיע לכל ההישגים דווקא בתור ישראלי".
אתה מסומן כמי שיזכה בתחרות. מה מבדיל אותך מאחרים?
"אני לוקח כל משחק כמשחק חדש. יש המון לחץ וציפיות אבל כשאני עולה על המגרש אני מתרכז רק בכדור. אני לא לוקח שום דבר כמובן מאליו ונותן את ה-100% מול כל שחקן".
אתה מקבל תמיכה מהתאחדות אילת שמרכזת את הענפים הלא-אולימפיים?
"אני יכול להגיד שאני מקבל השנה תמיכה מהתאחדות הסקווש. אני לא עובד, כי אני מתאמן פעמיים ביום, 6-7 שעות כל יום. אז אין לי דרך להתפרנס. המשפחה עזרה ותמכה, אבל אי אפשר להסתמך רק עליהם. קשה לטוס לתחרויות בחו"ל כי אין חסויות וזה מה שמגביל את שאר השחקנים המובילים בארץ לצבור דירוג עולמי. באנגליה וצרפת יש מימון מהמדינה או מהוועדים הלא אולימפי, אבל זה לא קורה. כשהייתי בנוער קיבלתי, אבל לא בתור בוגר".
משחקי המכביה ייערכו במרכז הסקווש רעננה שם יתחרו 122 ספורטאים.ות בקטגוריות נוער, בוגרים ומאסטרס מ- 11 מדינות. התחרות הקבוצתית תתקיים בימים 17-19/7 ותחרות היחידים תתקיים בימים 20-24/7. הכניסה חופשית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו