זה היה אחד מאותם רגעים - כמו גמר ליגת האלופות ב־2005, כמו "נס ז'לגיריס", אם תרצו - שמייד אחרי שהתרחש, נכנס לפנתיאון המצומצם של "מה לעזאזל קרה פה?!". רגע שייזכרו בו וידברו עליו גם בעוד שנים רבות. "אני עדיין לא יודע מה בדיוק קרה פה", הודה בגרון חנוק סטפון דיגס, הגיבור החדש של מינסוטה.
זה היה משחק פוטבול מצוין, אבל אף אחד לא יזכור את זה. אף אחד לא יזכור שהווייקינגס חטפו פעמיים לדרו בריס במחצית הראשונה וירדו להפסקה ביתרון 0:17. אף אחד גם לא יזכור שניו אורלינס ביצעה מהפך גדול וקבעה 23:24, 25 שניות לפני הבאזר. את מה שקרה אחר כך, ובכן, צריך היה לראות כדי להאמין.
עם כל כך מעט זמן ורק פסק זמן אחד, הסיכויים של מינסוטה לשמור על חלום הסופרבול הביתי בחיים נראו קלושים במקרה הטוב. היא קיוותה שתוכל להשיג הזדמנות לנעוץ שער שדה דרמטי, אבל גם זה לא נראה סביר. ואז - 10 שניות לסיום - נולד לו נס ספורטיבי חדש.
מקו ה־39 יארד של מינסוטה שלח הקוורטרבק קייס קינום מסירה ארוכה לעברו של סטפון דיגס, שתפס את הפוטבול ונותר בתחומי המגרש; כל מה שהגנת הסיינטס היתה צריכה זה להפיל אותו לדשא - והמשחק היה נגמר; אבל מרכוס וויליאמס, הרוקי של ניו אורלינס, פספס את התיקול (פעולה הגנתית איומה ונוראה שתלווה אותו עוד הרבה זמן), ואיפשר לדיגס לרוץ ללא הפרעה לאנדזון. טאצ'דאון מנצח של 61 יארד. 24:29 עם הבאזר. היסטריה.
"זה סוף ששייך לסיפורים - וזה אף פעם לא מסתיים ככה בחיים האמיתיים. אני נותן את כל הקרדיט לאלוהים, כי דברים כמו זה פשוט לא קורים", סיכם דיגס, ששלח את הווייקינגס למפגש עם פילדלפיה בגמר ה־NFC. בשבוע הבא (בין ראשון לשני, 01:40, FOX SPORTS), ובתקווה שעם פחות דפיקות לב, מינסוטה תנסה להפוך לראשונה שמעפילה לסופרבול שנערך בביתה, ולראשון שלה מאז 1976.
וזה לא שלמשחק הראשון של יום ראשון יש במה להתבייש. אחרי 60 דקות מופרעות של פוטבול בפיטסבורג, ג'קסונוויל היממה את הסטילרס עם 42:45 אדיר, שנתן לה את הכרטיס לניו אינגלנד, שם תפגוש את טום בריידי וחבריו בגמר ה־AFC (ראשון הבא, 22:05, FOX SPORTS).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
