בסוף שנות ה־90 חוגי ההתעמלות נחשבו בישראל לתחום אזוטרי, כזה שעניין מספר מצומצם של ילדות ונערות; אך עם גלי העלייה מבריה"מ לשעבר התעוררה דרישה לחוגים בערים הגדולות והשינוי הורגש מהר מאוד.
קחו לדוגמה את מרכז הספורט האולימפי בהדר יוסף בתל אביב. אם פעם הלקוחות הבכירים שלו היו ענפי הכדור למיניהם, הרי בשנים האחרונות ענפי ההתעמלות השונים השתלטו על כל שעה פנויה באולם.
כיום המצב הוא שאגודות הספורט ומפעילי החוגים מוכנים לשלם אפילו יותר כדי לזכות בשעות אולם לנוכח כמות המתעמלים והמתעמלות הגדולה בטווח הגילים שבין 6 ל־16.
גם בקרב הנערים התעורר ענף התעמלות המכשירים, וזאת הודות לספורטאים כמו אלכס שטילוב וארטום דולגופיאט. האחרון הוא עוד מועמד למדליה בענף ההתעמלות במשחקים האולימפיים הקרובים בטוקיו 2020.
דולגופיאט. תקווה נוספת לטוקיו // צילום: אי-אף-פי
סיפור ההצלחה המסחרר של לינוי אשרם החל כאשר התאהבה בהתעמלות לאחר שהוריה חיפשו חוג קרוב לבית עבור הילדה שזה עתה החלה כיתה א'. איש לא האמין אז שדווקא מכאן תצמח המתעמלת הגדולה בתולדות מדינת ישראל.
באולמות הספורט השונים יודעים שמייד אחרי החגים שוב יהיה גל משמעותי של מצטרפות חדשות, לאור ההצלחה המדהימה של אשרם, שתעשה לענף את מה שיעל ארד עשתה בזמנו לענף הג'ודו המקומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
