בגיל 38, מיכאל זנדברג הודיע היום (רביעי) על פרישה מכדורגל. קשר נבחרת לשעבר, שהחל את הקריירה בהפועל ר"ג והספיק לזכות ב-5 אליפויות (3 עם מכבי חיפה ו-2 עם בית"ר ירושלים), 3 גביעי מדינה ושני גביעי טוטו עם מכבי חיפה, נפרד בדרכו המקורית והכנה.
בניגוד לקלישאות הכדורגל הישראלי אותן אנחנו מכירים היטב, זנדברג העלה סרטון לעמוד הפייסבוק שלו ובין היתר אמר: "אני רוצה להודיע שאני לא פורש מכדורגל. אני לא יכול לפרוש מכדורגל. אני פורש מהשנייה שהקהל מבין שהיה גול. אני פורש מהסאונד של הפס, גם אם הוא לא סופר מדויק.
"אני פורש מה-5 על 2 באימונים, מהטירוף במשחקונים. פורש מלשבת בסוף משחק עם שתי שקיות אפונה קפואות על הרגליים, וחיוך על הפנים. אני פורש מהשיחות בחדר ההלבשה על המשחק של אתמול, על החברה החדשה של זה, או על מה שלובש ההוא.
"אני פורש מההרגשה הנוראית שבאה יום אחרי הפסד, מכניסה חזקה, או החמצה נוראית שאני מריץ שוב ושוב בראש כאילו שזה יעזור. פורש מההרגשה שהכדור משתחרר מהרגל, ואתה כבר יודע לפני כולם, שמשהו טוב הולך לקרות”.
מיכאל זנדברג. "לא חלמתי לשחק בנבחרת או באולד טראפורד" // צילום: עמי שומן
“אף פעם לא הייתי שייך לקבוצות, לא הייתי בית"ר, מכבי או הפועל, לא נישקתי סמל של שום קבוצה במשך כל הקריירה. לא היה מספר ששייך לי, הייתי שייך לכדורגל. לא חלמתי על לשחק בנבחרת או לשחק באולד טראפורד, אלא רק לשחק. רק תנו לי. אני אוהב את הכדורגל מול 20 אלף איש, אבל לא פחות את הכדורגל של יום שישי בצהריים, כשאפשר לשמוע אפילו את מוכר הגרעינים ברקע.
"אף פעם לא אפרוש מכדורגל, זה חלק ממני. ובכל זאת מרגיש שהגיע הזמן שאפסיק לשחק כדורגל מקצועני. תודה לאוהדים, לשחקנים, למאמנים, לאוהדים ולמשפחה שלי שלקחה איתי חלק במסע הזה. ובעיקר תודה לך-הכדורגל”.
