לא לוקח שבויים. ולדימיר איביץ' לא רואה שום שחקן ממטר. טוב ככל שיהיה, אהוב הקהל, כוכב בעיני עצמו או כזה שיודע לקבל רוח גבית מכלי תקשורת מסוימים. שרן ייני לא התחיל את ההכנות לעונה? בהתחלה הוא סופסל, ומאז שנכנס להרכב לא יצא ממנו. עומר אצילי, איתי שכטר, אלירן עטר - לאף אחד אין קביעות בהרכב.
אפילו לבלם שהגיע כשחקן זר שמחזק את המועדון כמו ז'איר אמאדור הוא לא דופק חשבון, כל עוד שחר פיבן מציג יכולת כל כך טובה. זה בדיוק מסוג הדברים שלא היו קיימים במכבי ת"א מאז בערך פאולו סוזה ופאקו אייסטרן. רק מי שטוב באימונים ועובד על המגרש במשך 90 דקות משחק. רק מי שמתאים לשיטת המשחק בערב ספציפי, יראה דשא. וגם אם זה ילד כמו מתן חוזז, שמקבל דקות לפני אלירן עטר, זה מה שיקרה.
בינתיים הכל הולך לו טוב. מכבי ת"א עוד לא חוותה הפסד העונה, אחוזי ההצלחה שלו מפחידים, היריבה הגדולה על התואר מנסה לייצר מומנטום כדי לחזור למאבק האליפות, וכל השחקנים מיישרים קו כדי לא לפגוע בחדר ההלבשה. אף אחד לא רוצה להתעסק עם השריף מסרביה.
אריאל הרוש. לקח כדור מיותר // צילום: עמי שומן
אקסטרים שוק. כל שחקן שמשחק בהפועל ב"ש בשנה וחצי האחרונות צריך לדעת - לא לוקחים שום כדור, תוסף תזונה או שלוק של ויטמינצ'יק בטעם פטל ללא אישור של הצוות הרפואי. במועדון, שעבר טלטלה בעקבות הפאשלה של שיר צדק והחומרים האסורים, חזרו וחידדו בפני השחקנים שכדורים ותוספים הם כמו חפץ חשוד - אסור לגעת בלי אישור.
ואחרי כל זה מגיע אריאל הרוש, הצטנן המסכן, ולקח אדוויל צינון. למרבה מזלו ולמרבה מזלם של אנשי המועדון, הוא עדכן אותם בתרופה שלקח וקיבל כרטיס ליציע הכבוד. למרבה מזלו, המשחק הזה בטדי הסתיים בניצחון של הפועל ב"ש ולא בתיקו או בהפסד שהיו מגדילים את הפער מהפסגה אל מעבר לעשר נקודות. אם זה מה שהיה קורה, סביר להניח שהתגובה של המועדון כלפי השוער היתה חריפה בהרבה.
ואולי כל זה חלק מהקארמה של האלופה בכל מה שקשור לאפודת השוער החל מהקיץ ועד עכשיו. חיימוב, אנסטיס, גורש, ואז הרוש ולויטה. ואז הרוש והאפודה במשחק מול מכבי ת"א. ועכשיו הרוש והאדוויל. כל כל כך הרבה חוסר שקט בעמדה אחת במשך חמישה חודשים.
מה שבטוח זה שיש לב"ש שחקן אחד שטוב שלקח כדורים, אבל על המגרש - וזה מאור מליקסון. כאשר משחק ההתקפה תקוע ולא מספיק מתואם, הפעולות האישיות שלו, יכולת המסירה והכדרור הם אלה שעושים בינתיים את ההבדל בין מרכז טבלה ומטה לבין תקוות לסגירת פערים בהמשך העונה.
גוטמן. מה יקרה בדרבי בעוד שלושה שבועות? // צילום: דני מרון
רואה ירוק בעיניים. גם אלי גוטמן יודע עמוק בלב שאחרי שני אימונים אי אפשר לעשות שינוי דרמטי ולהפוך קבוצה. אפשר לטפל קוסמטית בעמדה כזו או אחרת, או לבחור בטקטיקה מנצחת (לתת לחדרה לשלוט ואז לנסות לשנות).
אז הקרדיט והמחמאות הלכו לגוטמן, וזה בסדר. מה שהיה מביך זה המופע שלו מול הקהל הירוק אחרי המשחק. הדפיקה עם היד על הלב, הנפנוף לקהל כאילו הוא עלה לדואט עם עומר אדם בקיסריה. הלב שלו ירוק. אחרי שכבר היה כחול-לבן, אדום, צהוב-שחור, אדום של ב"ש וכמובן אדום-שחור של הפועל חיפה.
זה היה מפגן מיותר של חנפנות, מביך בעוצמתו לאור העובדה שהוא בסך הכל השיג ניצחון ליגה, ולא תוך כדי הפגנת כדורגל איכותי במיוחד, אלא בעיקר יעיל. האמת, זה לא הפתיע אף אחד, אלא גרם בעיקר להרבה אוהדים, גם ירוקים, להתכווץ מעט בכיסא. המבחנים הגדולים של גוטמן מחכים לו מעבר לפגרה. שם הוא יימדד. ועד כמה החנפנות לקהל תימשך גם במגרש הביתי.
מה שכן, במכבי חיפה יכולים להיות מרוצים מהאס הגדול שלהם העונה, מוחמד עוואד. אז גוטמן אמר עליו שהוא זוכר אותו עוד מאז ששיחק בנערים ב' תחת שרביטו של אחד, אורי גוטמן, אבל מי שנתן לו את הצ'אנס העונה הוא פרד רוטן. עכשיו גוטמן יצטרך ללטש עוד יותר את היהלום הזה, שמסתמן כמו השחקן שעליו מכבי חיפה צריכה לבנות את העתיד שלה.
עוואד. העתיד של מכבי חיפה // צילום: אלן שיבר
המחזור הבא. פגרת הנבחרת גורמת לכך שהליגה שלנו תחזור רק בעוד שלושה שבועות, אבל יש למה לחכות בדמות דרבי חיפאי ומשחק סופר חשוב בין מכבי נתניה להפועל ת"א. על גוטמן דיברנו מספיק, אבל נשאלת השאלה אם יחגוג במקרה של גול מול הקבוצה שבשורותיה בנה את השם שלו כמאמן צמרת בכדורגל הישראלי.
לגבי המשחק בנתניה, זה באמת יהיה המבחן האחרון של קובי רפואה, בהנחה שהוא עוד יכהן כמאמן הקבוצה עד אז. על חוסר היכולת של האדומים לשים את הדבר העגול הזה ברשת כבר נכתבו אלפי מילים.
עכשיו, בפגרה, זה הזמן של רפואה לנסות לשלוף איזה שפן מהכובע, משהו לא צפוי, כדי לשנות מומנטום. נניח, לתת לזיקרי ולעגייב לשחק ביחד כל המשחק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
