האכזבה: הפועל ב"ש. "הצרצר והנמלה" הוא משל ובו מוסר השכל על עבודה קשה והכנה. אז אם מכבי ת"א היא הנמלה השנה, ב"ש היא בהחלט הצרצר. הכנה יהירה לעונה עם תחושה של חסינות מטעויות, נפילה מתמשכת בבחירת הזרים ללא הסקת מסקנות, הסאגה המביכה עם השוערים, הסאגה היותר מביכה בעמדת המגן השמאלי (7 שחקנים הוצבו בתפקיד הזה!), ההתרסקות במוקדמות האלופות ואובדן תואר אלוף האלופים להרכב שני של הפועל חיפה.
ב"ש הפכה את הקבוצה רגע לפני סיום מועד ההעברות, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. עכשיו נשאר לברק בכר להיאבק על כרטיס לאירופה ובעיקר להכין בסיס ושיטה לסגל, כדי שיחזור להתמודד על האליפות בעונה הבאה.
ברק בכר. במילה אחת: אכזבה // צילום: אודי ציטיאט
ההפתעה: הפועל חדרה. היורדת הבטוחה לפי כל הפרשנים והקבוצה עם התקציב הנמוך בליגה פתחה את העונה בצורה מדהימה והצליחה לסיים את הסיבוב במקום השלישי. ניסו אביטן הצליח בענק עם הזרים, ועם שחקנים ישראלים מלאי רצון להוכיח שמקומם בליגת העל סיפק לנו את המרעננת הרשמית של הליגה.
ניסו ידע לא להסתנוור מההצלחה והבין שעם כל הכבוד לפתיחה המסחררת, הוא צובר נקודות לימים קשים. חדרה סיימה את הסיבוב בצליעה ויהיה מעניין לראות אם תצליח להשיג מספיק נקודות כדי להימנע מנפילה לקרבות תחתית.
השחקן: ירדן שועה. מלך השערים (8), הכי הרבה מסירות מפתח (19), 3 בישולים (שישי בליגה). היהלום שבכתר של יוסי אבוקסיס. התקדמות יוצאת דופן של שועה, שרק ביוני יחגוג 20. דריבליסט בחסד, ראיית משחק נפלאה וקבלת החלטות בשליש האחרון ברמה גבוהה. אם ימשיך ככה, בני יהודה בהחלט יכולה לפנטז על כרטיס לאירופה.
ירדן שועה. אם ימשיך ככה, בני יהודה בהחלט יכולה לפנטז על כרטיס לאירופה // צילום: ג'ני
הזר המצטיין: איסמעילה סורו. שלישי בליגה במרחק ריצה, מוביל את הליגה בתיקולים ובחילוצי כדור בחצי של היריבה. ילד בן 20 מחוף השנהב, שהגיע בינואר מגומל הבלארוסית, נכנס בהדרגה לעניינים בעונה שעברה והעונה קיבל את המפתחות לעמדה החשובה ביותר במערך של אבוקסיס - הקשר לפני שלושת הבלמים.
סורו הוא האיש שמאפשר לחזיזה ולאשכנזי לצאת קדימה, הוא הגורם המקשר בין ההגנה להתקפה והוא זה שהתיקולים שלו מוציאים את בני יהודה למתפרצות הקטלניות שלה. אז אם שועה הוא היהלום של הכתומים, סורו הוא הברומטר.
המאמן: ולדימיר איביץ'. האיש שחתום יותר מכולם על הדומיננטיות המוחלטת של מכבי ת"א. מהרגע הראשון היה ברור שמדובר במאמן ברמה אחרת. טקטי, מרגיש את השחקנים, עושה התאמות ליריבות ויודע לתחזק סגל רחב. מכבי של איביץ' חזקה הגנתית, מגיבה לאיבודי כדור ברמה אירופית, מתורגלת במצבים נייחים ומגוונת בהתקפה (13 שחקנים שונים כבשו בסיבוב הראשון!).
מבחינת גולדהאר היה חשוב שהמאמן שיגיע אחרי עידן ג'ורדי יהיה פיגורה רצינית. אין ספק שהבחירה באיביץ' היא הצלחה מסחררת. עכשיו גולדהאר ינסה לעשות מה שלא הצליח עם אף מאמן זר - להשאיר אותו לעונה נוספת בהתאם לחוזהו. אם זה יקרה, גם חזרה לליגת האלופות תהיה יעד בר השגה.
איביץ'. האיש שחתום יותר מכולם על הדומיננטיות המוחלטת של מכבי ת"א // צילום: אלן שיבר
התופעה: חילופי מאמנים. 22 מאמנים עמדו על הקווים בסיבוב אחד (כולל מאמנים זמניים). חוסר האמונה בתהליכים, הליכי בחירה לא מסודרים (סקאוטינג אחרי מאמנים כמעט לא קיים) והמחשבה שהחלפת מאמן היא פתרון קסם שיכול לשנות קבוצה - הם רק חלק מהסיבות לצונאמי הפיטורים.
לעיתים אין ברירה אלא להחליף מאמן, אבל בכדורגל שלנו יש תחושה שזו האופציה היחידה לשינוי. זה מצב לא בריא, ובטווח הארוך זה פוגע בקבוצות בפרט ובכדורגל שלנו בכלל.
אלי גוטמן. 25 ימים של שיכרון חושים // צילום: מישל דוט קום
הסיפור: אלי גוטמן. 25 ימים של שיכרון חושים ואולי גם 25 ימים שמספרים את הסיפור של המועדון הירוק בשבע השנים האחרונות. מועדון שהוא כמו רכבת הרים בפארק השעשועים "ההר הקסום", רק שהרכבת מסרבת לעצור ולתת לאנשים לרדת.
פיטורים של מנהל מקצועי וצוות מקצועי זר שטרם סגרו שנה בתפקיד, הגעה של מאמן נבחרת לשעבר, הצהרות דרמטיות על הגשמת חלומות, ניצחון בבכורה וסיבוב אליפות על הדשא, עוד הצהרות פומפוזיות, הפסד בדרבי והתבטאות אומללה בסיומו, והתפטרות מפתיעה עקב בעיות בריאות. גם הלב הירוק של האוהדים מתקשה לעמוד בטלטלות הרגשיות שהם חשים בגלל המועדון המפואר מהכרמל.
נבחרת הסיבוב: ראיקוביץ'; דסה, ייני, פיבן, בלטקסה; דור פרץ, סורו, חזיזה; פלומיין, מיכה, שועה.
מחליפים: לבקוביץ', קונסטנטין, גולסה, טאפוקו, מלמד, אחמדי ואצילי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
