אין הרבה משחקים בעלי רקע היסטורי טעון כמו משחק כדורגל בין הנבחרות הלאומיות של ישראל וגרמניה. הגם שיחסי ישראל גרמניה הם עובדה קיימת למעלה מחמישים שנה, שיתוף הפעולה בין שתי המדינות פורה וישראלים רבים מתגורררים ומבקרים בגרמניה ונראה כי שני העמים הצליחו לשקם את מערכת היחסים המורכבת ביניהם.
יחד עם זאת, מיותר לציין כי השואה ואירועי מלחמת העולם השניה הם חלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית-יהודית, וכל מפגש יהודי-גרמני הוא מקור בו העבר צף כל פעם מחדש, כך גם מפגש בין הנבחרות הלאומיות של ישראל וגרמניה.
ארבעה מפגשי ידידות נערכו עד כה בין שתי הנבחרות הלאומיות של שתי המדינות . שתיים בישראל ושתיים על אדמת גרמניה. ב-1987 הגיעה מערב גמניה לביקור ראשון ובפברואר 1997 הוזמנה לראשונה נבחרת גרמניה כנבחרת מאוחדת וכאלופת אירופה מכהנת למשחק ידידות מול נבחרת ישראל.
בלי הטפות מוסר
בראיון שנערך עמו מספר ימים לפני המשחק נשאל המאמן הלאומי דאז, שלמה שרף, על תחושותיו לקראת המשחק הקרוב מול גרמניה . שרף, שענה לתשובה זו: "what was happene happened", עורר את זעמם של הרבה אנשי תקשורת ישראלים.
במסיבת עיתונאים לקראת המשחק נשאל שרף אם הוא מתחרט על ההצהרה הזו. שרף לא רצה לערב את זכרון השואה במשחק. הוא ענה כי "אולי לא צריך להגיד את זה, וזה לא מה שהתכוונתי. רציתי לומר מה שהיה - שייך להיסטוריה. שחקני נבחרת גרמניה שהיום לא נולדו אז. אנחנו משחקים מול דור אחר. מזמן יצרנו קשרים עם גרמניה, ואנו מתעסקים בספורט וזה מה שמעניין אותי כרגע".
אבל גם ההתנצלות הזו לגבי הנושא עברה ללא חשבונאות תרתי משמע: "אני איבדתי בשואה שני סבים, שתי סבתות והמון דודים יותר מכל אלה שמטיפים לי מוסר'".
לקראת אותו משחק התראיין אלי אוחנה, חלוץ בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל, לאחת מרשתות הטלוויזיה הגרמניות. אוחנה בניגוד לשרף הוא יליד ישראל ובן למשפחה שמוצאה מצפון אפריקה.
בדבריו אמר אוחנה כי "בשביל הרבה אנשים שעברו את השואה ובשביל המשפחות שלהם, המשחק הזה מסמל יותר ממשחק כדורגל. אנחנו לא שוכחים את מה שהיה, אבל כבר שיחקנו נגדם ונשחק גם הפעם, ואפילו נשתדל ליהנות מזה. ננסה שלא להתייחס לדברים שמסביב למשחק הזה".
הפרדוקס בין שרף לאוחנה אופייני לחברה הישראלית ביחסה כלפי גרמניה. שרף, שנולד על אדמת אירופה ועלה לישראל, הסכים "לשכוח" את אירועי העבר בהקשר של המשחק מול גרמניה. לעומתו אוחנה, שנולד בישראל וחונך בה, הדגיש את החשיבות ההיסטורית הרבה במשחק מול הגרמנים ואת שואת יהדות אירופה.
מצד אחד שתי המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים, גרמניה היא ידידתה הטובה ביותר של ישראל באירופה, שיתוף פעולה נרחב בתחומים שונים וקשרי ידידות עמוקים בין ישראלים לגרמנים מאפיינים היחסים החמים. גרמניה היא אחת האחראיות לשיתופה של ישראל באופ״א.
מצד שני מדינת ישראל כמדינת היהודים חרטה את השואה על דגלה כאחת מאבני היסוד של קיומה והצדקתה של מדינת היהודים וזכרון השואה הוא עניין מאוד רגיש בקרב הציבור הישראלי.
לא לשכוח, אבל לחיות
הפתרון לאיזון בין התחושות ההיסטוריות של העבר לחיי היום יום בהווה, במערכת היחסים בין שני העמים, נמצא כנראה בדור הצעיר ובחינוכו לזכור ולהמשיך לחיות מחד, אבל גם לא לשכוח מנגד.
בזכות קשריו האישים של עמנואל שפר עם המאמן הגרמני האגדי הנס וויסווילר, יצאו קבוצות כדורגל ישראליות רבות למחנות אימונים בגרמניה ונרקמו יחסי ידידות עמוקים בין התאחדות הכדורגל הישראלית למקבילתה הגרמנית.
נבחרות הצעירות של גרמניה הן אורחות קבועות בטורנירים הבינלאומיים שאירחה ישראל. נבחרות ייצוגיות ישראליות וגרמניות נוסעות לעיתים קרובות למחנות אימונים, משחקי ידידות וכמובן להתמודדות במסגרת תחרוית רשמיות.
איזון בין העבר להווה
מה שהתווה את מדיניותם של שתי המדינות לאחר כינון היחסים המלא היה הרצון להשקיע ולחזק את הקשרים בין שני העמים באמצעות דורות ההמשך, תוך איזכור העבר וראייה אופטימית לעתיד של שיתוף פעולה בין שתי המדינות למרות העבר הנורא.
נשאלת השאלה האם יום אחד יהיה מפגש בין ישראל גרמניה למשחק ספורטיבי נטו ללא מטענים ומשקעים היסטוריים. התשובה כנראה תהיה שלילית. זיכרון היסטורי הוא חלק בלתי נפרד מקיומה של קהילה משותפת כמו מדינה.
גם בימים אלה של מלחמה באירופה, אנו חווים כמה זכרון השואה הוא עניין רגיש בקרב הציבור הישראלי.
מערכת היחסים בין ישראל לגרמניה ככל שתהייה נורמלית, תמיד תישען בצורה כזו או אחרת על העבר. כדאי רק למצוא את האיזון הנכון בין עבר להווה.
נראה כי הנורמליות בין שני העמים נעה במסלול חיובי של שיתופי פעולה וביקורים הדדים. יחד עם זאת עימותים פומביים בין ישראלים לגרמנים כמו מפגש בין שתי נבחרות כדורגל מעורר תמיד את רגשות העבר ממש כמו שקורה במלחמה המתחוללת כיום באירופה. זכרון היסטורי הוא עניין שעדיין מניע את חיי היום יום שלנו בהווה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו