14 שעות בלטביה מספיקות כדי להבין שהמשחק בין הנבחרת המקומית לבין ישראל לא ממש בראש סדר העדיפויות של המקומיים. אז מה כן? כלכלה כמובן, והיא נמצאת בקושי גדול בגלל הסנקציות של ארה"ב על רוסיה. צריך כמובן גם את ההיבט הישראלי, הרי לשם כך התכנסנו.
אוהדים ישראלים עוד לא פגשתי בריגה, אבל שני אנשי הייטק שמתעסקים באבטחת מידע דווקא כן. אחד ממרכז הארץ השני מחיפה, שני לוקיישנים שונים, שתי חברות שונות, אבל זה הדבר הכי טוב שיש כיום למדינת ישראל לייצא לעולם. עידו מסביר לחברו הלטבי ש"החברה שלו פועלת כבר בכל העולם" ולא שוכח כמה טיפים שביבי מלמד בכל מסיבת עיתונאים. "ראש ממשלת הודו מודי קנה מאיתנו את כל הטכנולוגיות, הם מאוד מרוצים" הסביר, הזיז את העניבה בשחצנות שאופיינית לאיש מכירות ממולח. כשהוא סיים למכור בעוד כמה מיליונים, שאלתי אותו על המשחק ביום שבת. "הליגה נגמרה לא?" הוא שאל. "תישאר בהייטק" עניתי. האמת? עדיף.
רחובות ריגה. הכלכלה זה הדבר הכי חשוב כרגע // צילום: איי.אף.פי
"לאנשים כאן אין כסף לכדורגל, הם צריכים להביא אוכל הביתה" הסביר מקס, נהג מונית שמחלטר גם בחברת מזגנים לרכב. בשתי העבודות יחד אגב, הוא מכניס קצת יותר מ-1000 יורו, שהם מעל הממוצע במשק הלטבי. "פעם היה נכנס אוכל זול דרך הגבול עם רוסיה אבל עכשיו הגבול סגור והתושבים סובלים" הסבירה סוניה שעובדת בבית המלון שלנו. מקס, סוניה ושאר הלטבים בעיר לא יודעים שיש משחק בערב יום שישי. בין 4000 ל-5000 צופים בלבד יגיעו לאצטדיון "דאוגבה" החדש בריגה שבו קצת יותר מ-10,000 מקומות.
שני מיליון תושבים יש בלטביה, יותר מרבע מהם בריגה. זו עיר יפהפיה, נהר הדאוגבה המרהיב חוצה אותה ונותן לה מראה יוקרתי, אבל כדורגל לא נמצא בראש סדר העדיפויות. הלוואי וכך גם השחקנים הלטבים יתייחסו למשחק ביום שישי בערב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
