1 ערן זהבי הוא זאב בודד. בבית המלון הוא ישן לבד בחדר משלו, כך לפחות מספרים. את החלק הראשון של האימון המסכם על הדשא באצטדיון סטוז'יצה הוא עשה לבד, ולאחר מכן ניהל שיחות אישיות עם המאמן אנדי הרצוג ועוזר המאמן אלון חזן בזמן ששאר השחקנים הקפיצו כדורים והתחממו יחד. נראה שככה זה אצל כוכבים במעמדו.
אפילו אחרי ההפסד הכואב לסלובניה, בזמן ששאר שחקני נבחרת ישראל צעדו מאוכזבים לעבר האוטובוס או חיפשו את כלי הרכב שישנעו אותם ליעדם (הלגיונרים חזרו ישירות לקבוצותיהם), זהבי היה היחיד שמצא חברים מקומיים. הוא עמד ושוחח דקות ארוכות עם כוכב היריבה יוסיפ איליצ'יץ', שנהנה להשוויץ בפני כולם בג'יפ השחור והנוצץ שלו.
האמת, זהבי חייב הרבה לחלוץ המצוין, שהיה זה שהוריד אותו לספסל בפאלרמו ולמעשה גרם לחזרתו למכבי ת"א בינואר 2013. השאר, כמו שאתם כבר בטח יודעים, היסטוריה.
גם על המגרש במחצית הראשונה מספר 7 היה כמעט לבדו בהתקפה, לעיתים אף נראה אבוד מול הבלמים החסונים של היריבה, שהקיפו אותו בטבעת הדוקה. במחצית השנייה הוא כבר קיבל תמיכה רבה מהחברים והשיב באחד השערים הגדולים שכבש שחקן במדי נבחרת ישראל, ועוד לרשת שמאחורי יאן אובלק.
תשעה שערים מתוך ה־11 שכבשה הנבחרת בקמפיין הובקעו על ידי זהבי. כששאלתי אותו האם הוא מקבל מספיק עזרה מחבריו, הוא זז באי נוחות וענה: "אני לא מרגיש שאני צריך לבקר את החלוצים האחרים שלנו. בלי העבודה שהם עושים והתנועה ללא כדור, לא הייתי יכול לכבוש כל כך הרבה". איך אומרים ביידיש? נו, שוין.
אנדי הרצוג. מתבשל עם התוצאות המאכזבות // צילום: אודי ציטיאט
2 אם אומרים שאנשי מקצוע מחו"ל צריכים זמן הסתגלות למנטליות הישראלית, אצל בנג'מין קוגל זה ממש לא הסיפור. הגרמני, שמונה ביולי לאחראי הכושר הגופני בנבחרת, התאקלם במהירות והשתלט על הנעשה, כאילו שלא מדובר בהתכנסות הראשונה שלו עם השחקנים הישראלים. הוא כריזמטי, מבין היטב את השחקנים ויודע בדיוק לאן הגיע כשהסתחבק עם כמה מהעיתונאים הישראלים שנסעו עם הנבחרת ללובליאנה.
ערן שדו, שהיה מאמן הכושר של הנבחרת מ־2016 ונחשב לאהוב על השחקנים, במיוחד על ערן זהבי (שכזכור לקח אותו אליו לגוואנגז'ו), הפך לסוג של עוזר. בזמן שהוקצה לנו באימון, שדו כמעט לא הוציא מילה, אלא עמד בצד והשגיח שההוראות של הבוס החדש מגרמניה מתבצעות על הצד הטוב ביותר.
3 ואי אפשר בלי כמה מילים על הרצוג. בזמן שהשחקנים ושאר אנשי המשלחת ממשיכים כל אחד לעיסוקיו ולקבוצתו, המאמן האוסטרי הוא למעשה היחיד שנשאר להתבשל עם התוצאות המאכזבות מההתכנסות הנוכחית ועם מחשבות להמשך.
את ההבדל אפשר היה לראות בדקות שלאחר המשחק. זה לא רק הראיון המדובר בטלוויזיה. למסיבת העיתונאים הוא נכנס כשהוא רועד מתסכול ומאכזבה ומייד ירה לעבר העיתונאים הישראלים: "אני לא מבין למה אתם כל הזמן מדברים על הסיכויים להעפיל לטורניר גדול, זה לא הסיפור". גם ביציאה מהאצטדיון יצא הרצוג לבדו כשהוא שפוף ומתהלך בשקט לכיוון האוטובוס.
אין לדעת מה תהיינה ההשלכות של התוצאות ו"הטעויות הטיפשיות" על ההרכבים והטקטיקה שבהם יבחר האוסטרי במשחקים הבאים, אבל אי אפשר היה שלא להתרשם מהכנות ומהאכפתיות שגילה.
כיאל ודאבור. את ההבדל אפשר היה לראות בדקות שלאחר המשחק // צילום: אודי ציטיאט
4 אולי כהפקת לקחים מפרשת הקזינו בוורשה ואולי בגלל שאנחנו בספטמבר ולא ביוני, לשחקני הנבחרת תוכנן לו"ז צפוף בפחות מ־36 השעות שלהם בסלובניה.
בשדה התעופה הקטן בלובליאנה הם נחתו ביום ראשון אחר הצהריים בעיכוב של שעה בשל סיבות טכניות, הגעה מאוחרת שגרמה להרמת גבות אצל התקשורת הסלובנית. לאחר צ'ק אין חפוז והתמקמות קצרה במלון אינטרקונטיננטל היוקרתי יצאו השחקנים לאימון המסכם באצטדיון שבו נערך המשחק. לבית המלון הם חזרו בשעת לילה מאוחרת, ולמעשה שהו בו כמעט עד לשריקת הפתיחה. בשעות הבוקר נערך אימון קל במלון וגם אסיפה עם הצוות המקצועי.
בשונה ממה שאירע בפולין, הפעם הטיסה של הנבחרת היתה שעות ספורות לאחר שריקת הסיום. כמובן בגלל שכולם צריכים לחזור לקבוצותיהם. החפצים של השחקנים ושאר אנשי הנבחרת הובאו מבעוד מועד לאצטדיון, וליד יציאת השחקנים חיכו כמה רכבים - אוטובוס שייקח את רוב השחקנים לשדה התעופה, רכב מיוחד לשון וייסמן שיצא לנסיעה בת כשעתיים לוולפסברג באוסטריה, וגם הסעות לשאר השחקנים שהמשיכו ישירות מסלובניה ליעדים השונים בחו"ל. עם לו"ז כזה בוודאי שלא יהיה זמן לקזינו. נתראה באוקטובר בווינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
