לאורך כל הקריירה, מעבר לטכניקה הנהדרת או היכולת לכבוש ולבשל שערים, יש מאפיין אחד שלא עוזב את חלוצה של בית"ר ירושלים, שלומי אזולאי – הוא מתעקש להימנע ככל הניתן מחשיפה תקשורתית. אלא שהבוקר אזולאי שובר שתיקה ממושכת בראיון ל"ישראל' היום", ומדבר בפתיחות יוצאת דופן על כל הנושאים הבוערים.
עוד לפני הכדורגל, התפשטות נגיף הקורונה מעסיקה כמובן את אזולאי, כמו את שאר אזרחי ישראל. "המצב קשה לכולם, השעמום מפחיד, הילדים משגעים אותנו כל היום ואנחנו מתים לחזור לשגרה", הוא מספר, "הכי מכעיס אותי שיש אנשים שלא נשמעים להוראות, ובכל יום שומעים על עוד מאות חולים בקורונה. ככה זה יהיה בלתי אפשרי לחזור לשגרה ולהתגבר על המחלה".
לפני כשבוע וחצי אזולאי עוד בילה כמה ימים עם הוריו בטבריה, ועם סבתו הוא מדבר רק בשיחות וידאו. בתחילת השבוע שעבר חזר לירושלים, אך במצב הנוכחי הוא לא יודע מתי יוכל לבקר שוב את משפחתו בצפון. בינתיים הוא שומר על כושר רק בביתו, אבל אשתו איילת, שעומדת ללדת בקרוב בן נוסף, דאגה לו ולבנם איתי לתעסוקה לאורך כל היום - מפעילות יצירה ועד שעת כושר משותפת.
אתה חושב שהליגה תחזור העונה?
"לפי הקצב התפשטות הנגיף, אני לא חושב שהליגה תחזור. אני לא רואה את זה מסתיים בקרוב, גם בגלל חוסר שיתוף הפעולה המלא של הציבור. עד שלא יהיה הסגר מלא לא נתגבר על הקורונה".
אזולאי. הפריחה שלו לא הגיעה משום מקום // צילום: דני מרון
איך אתה מסכם את העונה של בית"ר עד לעצירה שנכפתה עלינו?
"בכל פעם שראיתי קבוצות שמחליפות 10 שחקנים בתחילת העונה, זה נגמר בכישלון. גם כשהייתי במכבי חיפה והביאו 12 שחקנים חדשים, זה פשוט לא עבד. השנה הביאו מלא שחקנים, אף אחד לא הכיר או שיחק עם השני בעבר, במיוחד אלה שבהרכב הראשון, וזה עבד לא רע בכלל. היו לנו תקופות מאוד טובות, פה ושם נפילות של משחק או שניים, אבל הקבוצה נראית כאילו היא יחד יותר מעונה".
אם גדי קינדה לא היה עוזב, יכול להיות שהייתם עדיין במאבק על האליפות?
"יכול מאוד להיות שכן. הוא היה השחקן הכי משמעותי והראה בכל שבוע את האיכויות שלו. גדי שחקן שובר שוויון, כמה כאלה יש לנו פה? אם המשחק היה תקוע, הוא בשתי נגיעות היה משחרר לנו אותו".
המחמאות לגדי קינדה לא מגיעות סתם. מקצועית, כאשר אזולאי וקינדה שיחקו יחד, הם היו בלתי ניתנים לעצירה. חברתית, השניים היו חלק מחבורת "הלמטה" עם אופיר קריאף ושלום אדרי, שגרים באותו בניין וקראו ככה לקבוצת הווטסאפ המשותפת שלהם.
"אני מרגיש בירידה מאז שגדי עבר לקנזס", מודה אזולאי, "הוא בישל לי חצי מהגולים ואני בישלתי לו חצי מהשערים שלו. מאז שהוא עזב לא הצלחתי להבקיע. היו לי גם שתי פציעות, ויכול להיות שאם לא היו - הייתי כבר עם כמות דו־ספרתית של שערים. אי אפשר לתאר כמה אני נהנה ושמח בהצלחה שלו. קמתי בשלוש בלילה לראות את שני המשחקים שלו, התכתבנו אחר כך בווטסאפ, אנחנו מדברים תמיד".
"עוד קיצוץ? אנחנו רגועים"
הפריחה של אזולאי לא הגיעה משום מקום. החלוץ אמנם החזיר על הדשא, אבל קדם לכך לא מעט קרדיט שקיבל מהמאמן, רוני לוי, ומהמנג'ר יוסי בניון.
אזולאי במרכז. "הייתי בקבוצות שכל הזמן חשבתי מתי יחליפו אותי" // צילום: דני מרון
"הקשר שלי עם רוני הוא לא משהו שכיח בכדורגל", מסביר אזולאי, "אנחנו לא צריכים לדבר יותר מדי כדי להבין אחד את השני. אני מחזיק ממנו מאמן מספר אחת והוא מחזיק ממני, זה הבסיס לקשר. אם מקצועית אחד מאיתנו לא היה מאמין בשני, זה לא היה קיים. לקבל מבניון מילים חמות ולדעת כמה אכפת לו ממני זה לא ברור מאליו.
"הם נתנו לי נטו שקט, אפשרות להתרכז רק בכדורגל. הייתי במועדונים שלא הרגישו אלי רבע ממה שמרגישים אלי בבית"ר, וזה הסיט מהמטרה. הייתי בקבוצות שכל הזמן חשבתי מתי יחליפו אותי. אני לא יודע עוד כמה שנים נשאר לי לשחק, אבל ברור שמה שאני מקבל מהם מבחינת אמון ויחס הוא לא שכיח, ואני רק רוצה להחזיר להם".
כמה הפריעו לך שריקות הבוז מחלק מהקהל של בית"ר בתחילת העונה?
"בהתחלה הפריע מאוד. הייתי מבקיע, משחק טוב, ועדיין מקבל בוז. שמתי לב שלא משנה איך אהיה על המגרש, יש קומץ קולני שעדיין שורק לי בוז. אני חושב שזה קרה בגלל שהצוות העדיף אותי על פני אנתוני וארן. אמרתי לעצמי 'טוב, זה לא מקצועי, נשים את זה בצד'. ברגע שהשלמתי שזה קיים והחלטתי לשים פס על האנשים האלה, זה פשוט שחרר אותי ולא פגע בי מקצועית. חשוב מאוד במקצוע הזה להתנתק, לא לקרוא טוקבקים כי זה יכול לפגוע בך. לומדים את זה עם השנים".
אתה מרגיש שמשהו התפספס לך בקריירה?
"חד משמעית. כשחקן צעיר במכבי חיפה הייתי לא יציב, אחר כך מצאתי את עצמי בקבוצות דרג שני ושם בכל עונה הובלתי, כבשתי ובישלתי, אבל מה שהיה חסר לי זה כמות שערים במועדון גדול. גם בשביל להשתדרג כלכלית. אני לא מאשים אף אחד במה שקרה לי בקריירה, חוץ מאת עצמי".
עם קינדה. "אני מרגיש בירידה מאז שגדי עבר לקנזס" // צילום: דני מרון
התאכזבת כשהחתימו את אלירן עטר?
"ברור שלא, שמחתי מאוד. אולי לאנשים היה נראה שהוא יבוא על העמדה שלי, אבל אני ידעתי שאלירן משחק בצד שמאל. בכל פעם שהייתי מגיע לצד שלו הוא אמר לי 'שלומי, לך לאמצע'. הוא השתלב מדהים, מקצועית וחברתית".
יש חשש בקרב השחקנים בקבוצה שיהיה עוד קיצוץ בשכר?
"דיברנו על זה בינינו, יש חשש, אבל אנחנו יודעים מי הבעלים שלנו, כמה הוא אדיב וכמה הוא מתחשב במשפחות. כמה שמשה חוגג ירצה, אנחנו נבוא לקראתו. בסך הכל אנחנו רגועים".
ואחרי הקורונה, מה תעדיף - לזכות באליפות עם בית"ר או לשחק בשלב בתים אירופי?
"בטח שאליפות, זה בוער לכולנו, אבל ברור שזה תהליך ולא יקרה ביום אחד. אם ישמרו על הבסיס הקיים ויצטרפו שניים־שלושה שחקנים טובים, זה יהיה הרבה יותר מציאותי בעונה הבאה, בטח כשמיכאל אוחנה אמור לחזור. עכשיו רק צריך לשכנע את גדי קינדה לחזור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו