בעלי בית"ר ירושלים, משה חוגג, כינס היום אחר הצהריים (שני) מסיבת עיתונאים שבה הכריז על כך שהמועדון הולך לקראת עונה פיננסית בעונה הבאה. כמו כן, הוא סיפר למרות שהקבוצה סיימה את העונה בפלייאוף התחתון ולאחר שסלובודן דרפאיץ' ושי ברדה החליטו להתפטר, הוא לא מתכוון להרים ידיים עד שיצליח להביא את בית"ר לצמרת הכדורגל הישראלי.
התקציב החדש צפוי להיות הנמוך ביותר מאז רכש את בית"ר לפני שלוש שנים, יתבסס על הכנסות בלבד, וההערכות הן כי יעמוד על 30-22 מיליון שקלים - רחוק מאוד מהתקציבים של קבוצות הצמרת בארץ. הבעלים מתכנן לחתוך עשרות אחוזים בשכר השחקנים, ורק מי שיסכים לקיצוץ אמור להמשיך. "החגיגה נגמרה", הסביר אתמול מקורב לחוגג.
”אני כאן כדי להישאר, לא רוצה לעזוב ולא רציתי לעזוב", אמר חוגג בפתיחת המסע"ת. "חשוב לזכור שכדורגל זה לא עסק רווחי. מדובר פה בתרומה ופילנטרופיה, יש אהבה לכדורגל, אבל זה לא עסק רווחי, זה עסק שמפסיד הרבה מאוד כסף כל שנה, אני בבית”ר עונה שלישית, עלה לי מעל 110 מיליון ש”ח עד היום, לא הגעתי כדי להרוויח כסף, לא חושב שיש בעלים שמגיע להרוויח כסף”.
“אני הגעתי כדי לעשות טוב. באתי כדי לעשות משהו חשוב, ירושלים חשובה לי, אני אוהב כדורגל, ראיתי בעיות לא פשוטות והחלטתי להתמודד איתן ומנסה לשנות – לכן הגעתי. כאוהד כדורגל, אני לפעמים ולעיתים לוקח ללב אולי יותר ממה שאני צריך. קשה לי מאוד להסתכל על בית”ר בצורה קרה ולנתח פעולות כמו שאני עושה בעסקים. יש בי אמוציות ואהבה, וכשהמועדון מפסיד, כמו שכל אוהד לוקח את זה איתו, אני לוקח את זה טיפה יותר. יש לזה מחיר מעבר לכסף. ההצהרה הזאת היא בניגוד לרצון משפחתי. הגעתי למצב שבו המשפחה לא מתה על מה שקורה, כשמנצחים יש המון שמחה וזה טוב, אבל כשיש אכזבה ויש המון, וכמעט ואין רגעי נחת, זה נכנס הביתה, משפיע על האנרגיה שלי ועל העסקים שלי. בהיבט הזה אני צריך להיות חזק יותר לעשות את ההפרדה”.
"אם ארגיש שרוב הקהל מתנהג בגזענות, אלך"
“אני לא נשבר כשקשה, צריך לשנס מותניים, לא להישבר, לעשות תחקיר איך אפשר לעשות את זה טוב יותר ולהתקדם. לפני שלב הסקת המסקנות, אומר ואציין – אני לא מכיר שום מקום או מוסד שאני תורם לו שיש אקסלוסיביות. אם יש מישהו אי שם שרוצה לתרום, ואני לא מחפש שותף, גם עם השייח לא חיפשתי, אבל אם יש מישהו שחושב שהוא יכול לעשות את זה טוב יותר ולהשקיע סכומים, הדלת פתוחה”.
“לא צריך לקרוא לבעלים ‘לך’, אין שום בעיה. יש שני מקרים שבהם אלך בדקה בלי שום מאבק. אחד אם ארגיש שרוב הקהל מתנהג בגזענות, אבל זה לא המצב, רוב הקהל רחוק מלהיות גזען, אבל אם מישהו רוצה ‘בית”ר’ טהורה, או שלא רוצים בי, לא אהיה פה. אם כל הקהל רוצה שאלך, ולא 150 או 200 גזענים, אז לא תהיה שום מלחמה, אני באותו הרגע אקום ואלך. אם יש מישהו שיכול לעשות טוב ממני, אשאר אוהד ואמשיך לתרום למועדון”.
“אם יגיע עם מישהו עם יכולות וכלים גדולים משלי, אני לא אעצור אותו, לא אעצור שום שחקן ולא שום מועדון. אם יש איזה מיליארדר בעל הון שרוצה להשקיע יותר ממה שמשה חוגג השקיע – לא אעצור אותו. כששמנו את זה מאחורנו אסכם, אני לא רואה את זה קורה בינתיים, אני כאן, אמשיך להשקיע מהזמן, מהלב ומכספי. אני שם את החלק מאחורנו ורוצה לגשת לנושא הקהל. נושא הקהל מורכב וחשוב מאוד, הכי חשוב”.
“אנחנו לא משחקים בשכונה כדורגל, יש שחקנים מקצוענים, אני רואה את זה כסוג של הופעה. כל מה שאנחנו עושים זה למען הקהל וכדי שהקהל ישמח ויהיה מרוצה ויחוש גאווה גדולה בקבוצה שלו. יחד עם זאת, הקהל של בית”ר הוא לעניות דעתי מהקהלים המורכבים בעולם. זה כנראה גם מה שגורר עניין עולמי סביב הקהל הזה, ואני אפרט – זה הקהל הכי גדול בישראל, שאלנו בעלי אתרים לגבי הטראפיק, ואיפה שלא בדקנו מצאנו שזה הקהל הגדול בארץ”.
“יחד עם זאת, צריך להכיר במציאות – הקהל הגדול מגיע בכמויות יחסית לגודלו נמוכות לאצטדיון, וברמת ההכנסות רחוק שנות אור מהגדולות האחרות. מכבי חיפה ות”א מכניסות כמעט פי 3, גם קהלי הפועל ב”ש והפועל ת”א מניבים הכנסה גדולה יותר. לא עוצם את העיניים גם לגבי הגזענות. הנתח קטן הרבה יותר ממה שאנשים חושבים ומבינים. כשעץ צומח לא שומעים, אבל כשהוא נופל שומעים הרבה רעש”.
“כשחצי מיליון שותקים ו-200 נוהמים ומקללים, שומעים אותם ומדברים עליהם, והמצב שבו יש נתח בקהל, בלי קשר למלחמה בי, כי אותם אנשים נלחמו בכל בעלים שהיה, את כולם הם הרימו על הכתפיים ברגע הראשון ונלחמו בו בהמשך כדי שיעזוב בשנייה שהוא לא עושה את מה שהם חושבים. אותו קומץ עלול להגיע עד לשריפת המועדון, ממש במציאות. גם הנתח שנקרא לה פמיליה מתחלק, יש שם גם אנשים טובים, לא מאמין שהכול הוא שחור או לבן ויש אנשים טובים שעושים מעשים רעים, הם גם עושים הרבה מעשים טובים”.
“כמו שבעט לא יכול לנאום על זה שאני בעל טוב אבל מכה אותך, ככה גם הנתח הזה לא יכול במשך משחק שלם לקלל את מלך השערים שלנו, לא אמורים לנהוג ככה, יש את הקהל היריב שיקלל אותנו, רוצים קהל אוהב ותומך באש ובמים, ושלא לדבר על עלי מוחמד שהוא שחקן פנטסטי, שסובל מקריאות מהנתח הזה לאורך המשחק, וכל הסיפורים שזה לא בגלל שמו, זהזלזול באינטיליגנציה של כולם”.
“תאמינו לי, אני לא מחפש מלחמות, הלוואי שיכולנו להתמקד רק בכדורגל ולהילחם על כר הדשא, ולא להשקיע זמן ואנרגיה מחוץ לדשא. זה לא הזמן האידיאלי לבחור מלחמות, אנחנו נראים לא טוב אך חייבים להיות אמיתיים, הנתח הזה עושה נזק לבית”ר שנים על גבי שנים וזה לא עוצר ולא ייעצר אם לא עוצרים את זה. יש שם כמה אנשים טובים, אבל כלפי 10 או 20 מהמנהיגים שלהם שלוקחים לקיצוניות ומתעסקים בגרפיטי ואיימה על אוהדים אחרים – צריכים לעצור למען האוהדים האחרים והשפויים של הקבוצה. לצערנו אין לנו שיתוף פעולה ממוסדות המדינה בנושא. משרד המשפטים מזלזל בזה כשעוצרים אנשים נותנים להם שבועיים הרחקה ועוד בעידן הקורונה. באנגליה כשנוהמים לשחקן, מרחיקים אותך לכל החיים בצ’לסי, ואין שום סיבה שנעשה את זה אחרת. לכן, המועדון עצמו ירחיק אוהדים שנוהמים ממשחקי הבית והחוץ לצמיתות”.
"הבאתי שחקנים שלא עבדו קשה מספיק במקום אחר"
“אין שום ספק שהעונה הזאת היא כישלון מקצועי, מה שכן חשוב זה להסתכל קדימה. כבר באוגוסט מתחילה העונה הבאה, והמבחן יהיה לראות איך ללמוד ולהסיק מסקנות. אתחיל מעצמי, יש לי אחריות כי אני ראש המערכת, אני רואה את תפקיד ה’נשיא’ להתוות את האידיאולוגיה והדרך של המועדון, מקצועית ותרבותית, ובהיבט הזה אני חושב שאני מצליח, בהיבט המקצועי אני חושב שעשיתי טעות בפוקוס שלי, כיוונתי את כל המועדון, כי אני יודע שאני והאוהדים אוהבים התקפה, כיוונתי להתקפה בסקאוטים בליגה שבה ההגנה היא זו שמנצחת”.
“שחקנים בקבוצות שלוקחות תארים זה שחקנים רעבים שרצים 11 ק"מ כל משחק, וכוכבים נחתכים מיד גם אם הם מאוד מוכשרים. יש שחקנים שהבאתי ממועדונים אחרים ונחתכו משם, לא כי הם לא יודעים לשחק, הם נחתכו כי הם לא עובדים מספיק קשה על הדשא. חטאתי בהיבט הזה של הפוקוס לרמת המחויבות אל מול הכישרון, נפלתי בשבי הדריבל ולא נתתי מספיק כבוד לעבודה קשה, וזה משהו שאנחנו חייבים לשנות כלפי העונה הבאה וקדימה”.
“ההיבט הנוסף זה רעב, אני חושב שכאן בהיבט של המשכורת זו טעות שלי, לפעמים נתתי משכורות שגרמנו לאנשים לשובע, בהיבט של הרעב שזה לא מייצר אצלם, בן אדם מרגיש נוח מדי בעבודה שלו ולא מוציא מעצמו את המיטב, וזו טעות. לפעמים נכנעתי כי מאוד רציתי שחקן מסוים, ולא לקחתי בחשבון שבשכר כזה הם לא יסתכלו קדימה על התחנה הבאה, אם אתה כדורגלן צריך להיות לך רעב להגיע לאירופה ולא רעב להרוויח עוד כמה שקלים”.
“יש שחקנים שיש להם את הרעב הזה, יש שחקנים שהיה להם את הרעב והתקדמו, אנחנו נשים הרבה יותר דגש בלחפש שחקנים כאלו, שמבינים שהמשכורות המנופחות צריכות להיות באירופה ולא בישראל, וכדי להגיע לשם צריך לתת עונות טובות במועדון כמו שלנו ולהתקדם הלאה. כאן האחריות הייתה שלי בניווט הספינה”.
"בנושא המנהל המקצועי, אני לא מנהל מקצועי ומעולם לא הייתי, רוב זמני אני לא עוסק בקבוצה אלא בעסקיי, אין אף מאמן שהתערבתי לו, תמיד אני רק מעביר את דעתי, לא כפיתי אף שחקן על אף מאמן רק אמרתי את דעתי, גם במקרה ערן לוי וגיא לוזון, אבל יחד עם זאת, אני מעורב כמו שכל בעלים מעורב, אני אומר את דעתי, יש לי דעה, ולבוא ולומר שצריך רק לשים כסף ולזוז הצידה זה זלזול, זה מגוחך, לא יקרה ולא קרה, זה לא עובד ככה, מי שנכנס לפה אוהב כדורגל ורוצה להביע את דעתו, מי שמקבל את ההחלטות זה המאמן”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
