תם ולא נשלם: קמפיין הנבחרת יסתיים הערב, אבל אל תצפו לשינוי

עם מינויו של וילי רוטנשטיינר לתפקיד המנהל הטכני של נבחרות ישראל, הוא החל לעבוד על דו"ח עבודה ובו מעקב ופיתוח הנבחרות בכל הגילים.

התוכנית עדיין נמצאת במגירות של משרדי ההתאחדות לכדורגל, ועלותה כמה מאות מיליוני שקלים. מדובר בתוכנית מקיפה דרך פיתוח מתקנים, מינוי מאמנים לדור הצעיר, פיתוח קבוצת עילית של שחקנים וליווי שלהם עד לנבחרת הבוגרת - בתקווה שיום אחד התהליך יוביל את ישראל לטורניר גדול.

אלא שהכסף הגדול הצריך התערבות ממשלתית, בדומה למה שעשו מדינות כמו בלגיה ואיסלנד, ובמדינה שבה לא תמיד נשאר מספיק כסף לבריאות ולחינוך, הספורט נותר בתחתית סדר העדיפויות. הדו"ח של רוטנשטיינר יושם חלקית כאשר הוקמו נבחרות אזוריות בפיקוח מנהל טכני. יילה חוס ההולנדי החל השנה את עבודתו וינסה לפתח את דור העתיד, בתקווה שהענף יתקדם בתוך כמה שנים.

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, רוטנשטיינר לא יוכל לסיים את התהליך שניסה לבנות בנבחרות ישראל. "אין פה סבלנות, חושבים שמהיום למחר נהיה אלופי העולם", התבדח אחד השחקנים בנבחרת, "לפעמים אנחנו צוחקים בינינו לבין עצמנו שאנחנו מתים לפגוש את האנשים שממליצים מה לעשות, ולבדוק מה הידע שלהם בכדורגל. באים אנשים מחו"ל, כאלה שעבדו בנבחרות באירופה, באקדמיות מובילות, אבל אחרי שנתיים בלי תוצאות הם הולכים הביתה ומתחילים מחדש. ככה לא עובדים במדינות אחרות".

עובדה. ישראל החלה את דרכה במסלול האירופי ב־1992. באופן טבעי, היא החלה בדרג האחרון. 37 נבחרות היו אז בהגרלת מוקדמות יורו 1994, חלקן מעצמות כדורגל כמו צרפת, איטליה, ספרד, אנגליה והולנד, שברור שהגיעו לטורנירים גדולים והשיגו גם זכייה בתארים. אבל מה שעצוב הוא שמאז 1992, רק 10 נבחרות מתוך ה־37 שהוגרלו אז, לא העפילו לטורניר גדול. ישראל כמובן ביניהן, יחד עם איי פארו, מלטה, לוקסמבורג, אלבניה, קפריסין, צפון אירלנד, סן מרינו, ליטא ומלטה.

כל היתר עשו זאת, כולל מעצמות כמו יוגוסלביה, שהתפרקה למדינות כמו קרואטיה, סרביה וסלובניה, או צ'כוסלובקיה, שהתפצלה מאז כשצ'כיה וסלובקיה הצליחו לא רע. אגב, מבין הנבחרות ששותפות לכישלונות יחד עם ישראל - אלבניה וליטא הן הגדולות שבהן, עם אוכלוסייה של כ־2.8 מיליון תושבים. היתר עם פחות. מדינות עם אוכלוסייה דומה או אפילו פחותה לעומת ישראל - כמו דנמרק, שבדיה, בלגיה, יוון ואחרות - מצליחות לא רע ונחשבות לנבחרות מהטובות באירופה, גם אם לפעמים יש להן ירידה מסוימת.

מאז ישראל עברה לאירופה, היא סיימה רק פעם אחת במקום השני והודחה אחרי 8:0 בסיכום שני המפגשים מול דנמרק. זו מפלה שזכורה היטב לכל חובב כדורגל ישראלי. המקום השלישי הוא החביב על ישראל. היא סיימה בו 6 פעמים מתוך 14 קמפיינים. איכשהו תמיד ההגדרה היתה "כישלון", וההתאחדות לכדורגל בחרה למנות מאמן חדש.

"כדורגל בונים מלמטה"

אבל כפי שהסביר בזמנו ריצ'ארד מולר נילסן המנוח, שהגיע למדינתנו הקטנה כאלוף אירופה עם דנמרק ואימן את הנבחרת הלאומית, "כדורגל לא בונים מלמעלה, אלא מלמטה". ככל הנראה, גם הקמפיין הנוכחי יסתיים במקום השלישי. בהתחשב בעובדה שיש בבית הישראלי את דנמרק, סקוטלנד ואוסטריה, שכולן היו ביורו האחרון, זהו לא מקום מופרך עבור נבחרת קטנה כמו זו של רוטנשטיינר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אלא שגורמים בהתאחדות לכדורגל פועלים להחלפתו, וועדת האיתור תתכנס בקרוב והיא עשויה לקבל החלטה על עוד שינוי בעמדת המאמן. התוכנית שהגיש רוטנשטיינר כמנהל טכני, ככל הנראה לא תיושם במלואה אף פעם. לא ברור מה יהיה בקמפיין מוקדמות היורו הבא, אלא שכמו תמיד, אי־העפלה תזכה מייד לכותרת "כישלון". המאמן שוב ישלם את המחיר, וחוזר חלילה.