1. על פניו שנה חדשה בפתח, ועונת כדורגל טרייה יוצאת לדרך בסוף השבוע ובתחילת השבוע הבא, אבל אם תשאלו אותי, ההרגשה היא שרק מכבי חיפה והפועל ירושלים מגיעות מוכנות פחות או יותר לליגה.
האחרות היו מעדיפות לחכות עוד שבועיים־שלושה, עוד חודש־חודשיים לשייף, להתכונן, להצהיר שעשינו מה שאפשר. ויש כאלו שגם פגרה של שנה לא כל כך תעזור.
ניסיון העבר מלמד שמשחקי טרום עונה, גביע הטוטו וכאלה, לא קובעים מה יקרה בליגה, אבל כבר למדנו מזמן שבליגת העל אין קסמים ואין מהפכים, ומה שיש בכל זאת זו מחזוריות בצמרת.
זו מורכבת ממכבי חיפה, ממכבי ת"א ומהפועל ב"ש. לפעמים זו הראשונה, לפעמים זו השנייה ולעיתים יותר רחוקות זו השלישית. הליגה כאן עומדת להיות דומה יותר ויותר לליגה הסקוטית, עם ראש חץ של שתיים, ושלישית שנמצאת 15-10 נקודות מתחתיהן - ואחריהן בטן ענקית שבה הכל יכול לקרות. העונה הקרובה נראית לי כמו חיפה בהפרש, ואז שתי הרודפות בפער קטן יותר זו מזו.
2. עשור רע במכבי חיפה הסתיים באליפות לאחר קרב צמוד עם מכבי ת"א, ועל פניו נראה שבעונה הקרובה העימות ביניהן יהיה פחות צמוד.
לת"א יש כמובן הדנ"א המוצלח, הווינרי והלא מוותר והיא כמובן עוד תתחזק. אבל סגנית האלופה איבדה יותר מדי שחקנים טובים, את הכי טובים שלה, מכדי שתוכל לתת קרב אמיתי לחיפה, שרק עיבתה ושיפרה את הסגל ומחזיקה למעשה בשני הרכבים שמועמדים לאליפות.
בכר קיבע את עצמו כמאמן הטוב בליגה. הוא הביא אליפויות במועדונים שכמעט ויתרו על התואר הזה, ועוד לא היה במכבי ת"א. גם זה יקרה יום אחד.
3. מה שיהיה מסקרן בב"ש זה החיבור בין המאמן לחדר ההלבשה שלו. אלונה ברקת חזרה, אבל בינתיים הסוסים ברחו מהאורווה, השחקנים הטובים ביותר כבר לא אצלה כי יענקל'ה שחר חזר לאסוף ולהחזיק את הביצים המובחרות בלול שלו, כמו שנהג לעשות לפני 30 שנה.
לרוני לוי יש תפקיד קריטי לרקוח הצלחה מאותה תשלובת של מבוגרים, צעירים וזרים. זה לא יהיה קל, כי ללוי יש רזומה מפואר בפירוק חדרי הלבשה. למזלו, ז'וסוואה כבר לא פה, כי אם היה - השילוב הזה היה מסתיים בפירוק ובהרכבה, לא ברור של מי.
4. אמרנו שגביע הטוטו הוא לא מדד מחייב, אבל הוא סוג של כיוון. בקבוצות מסוימות הוא יכול לייצר תנועתיות לכאן ולכאן.
הפועל ת"א הגיעה ביום ראשון לחיפה בהרכב אבו עלי במונחים שלה, מול הרכב מילואים של האלופה, ואחרי עשר דקות זה שוב נראה מביך. סיפור חייה מתמצה ביחסיה עם לוסיו. שנים רצתה אותו, לפחות כמו מנו שרוצה את ניצן ב"חתונמי", אבל את שנותיו הטובות לוסיו כבר מיצה בחדרה ובק"ש, ולכו תדעו מה נשאר ברזרבות בגיל 32.
הפועל עברה כל כך הרבה מכות בעשור האחרון, עד שהפחד מנהל אותה בכל דקה שהיא על המגרש. ניר קלינגר מדבר הכי גבוה על ביטחון ואמון בשחקניו - אבל הצבתם במגרש משדרת ההפך - בואו נחזור הביתה בשלום. הקבוצה שייכת לקטגוריית מיקומים 14-4, עם הרכב שאם תעשו ממנו ממוצע, תקבלו מתכון למקומות 10-9.
5. ויש את ירושלים. ערב המשחק הראשון בית"ר מכרה 500 מינויים - הפועל ירושלים 1,500. אפשר לסיים את זה פה כדי להבין לאן זה הולך. אף שמדובר בקבוצה לא לבעלי לב חלש, ארווין קומאן עבר לפני שנה וחצי ניתוח לב פתוח ונזרק למים הקרים של ירדן שועה וכאלה. מדובר בתאונת שרשרת עם סוף ידוע מראש.
לא רק שבית"ר לא במשחק, מעונה לעונה הבעיות אצלה מגיעות למצב בלתי הפיך. זה לא שכוונותיו של משה חוגג רעות, אבל קבלת ההחלטות הארגוניות והמקצועיות שלו מראה שאין שם עקומת למידה. הפוך גוטה הפוך, יגידו, אבל גם שיסל ז"ל כבר לא שומע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו