יש לנו קשרים: כך צמח פה דור מעולה של קשרים פורצי דרך

"ילד שמגיע לשחק כדורגל בישראל רוצה להיות קשר או חלוץ". את המשפט הזה אמרו כמעט כל המרואיינים בכתבה שמייד תקראו, ועוד רבים מבכירי הכדורגל הישראלי, שניסו להסביר כיצד קורה שהענף בארץ, שמתקשה לייצר שחקני הגנה, מצליח להוציא מתוכו קשרי מרכז שדה ברמה גבוהה.

זה קורה בכל שלושת העשורים האחרונים - החל מיוסי אבוקסיס וטל בנין, דרך אלמוג כהן וביברס נאתכו ועד לדור הנוכחי שרווי שמות מבטיחים כמו דור פרץ שחתם הקיץ בוונציה מהסריה אה, נטע לביא ומוחמד אבו פאני ממכבי חיפה, ארד בר (מכבי פ"ת), דן גלזר (מכבי ת"א) ואביאל זרגרי מבית"ר ירושלים שמסומן כפריצה הבאה.

אז כיצד קורה שחלומות ילדות הופכים למציאות, ועוד בכדורגל הישראלי? "אין פה משהו שקשור בדפוס התנהגות", מבהיר גל אלברמן, קשר אחורי בעברו, שחקן העונה בליגת העל ב־2008 וכיום מנהלה המקצועי של מכבי חיפה, "עובדתית, יש המון שחקנים מוכשרים בעמדות האלה שהופכים להיות שחקני מפתח. בדור הצעיר, זרגרי שחקן נהדר, גם לביא ואבו פאני במכבי חיפה ודן גלזר במכבי ת"א. מה שיפה הוא שכל אחד שונה בתכונות שלו. אצלנו, למשל, לביא יותר אחורי, אבו פאני יותר קדמי. הם מגוונים ומשלימים זה את זה. כאמור, הם לא היחידים, כך שברמת נבחרת ישראל זה מצוין".

מרכז שדה. חזק

עובדתית, בשלוש השנים האחרונות זכו באליפויות הקבוצות עם מרכז השדה החזק והעוצמתי ביותר. מכבי ת"א עשתה זאת עם אייל גולסה, פרץ וגלזר, בעוד מכבי חיפה זכתה בתואר כשלביא, אבו פאני וחוסה רודריגס זכו לכינוי "השילוש הקדוש", כל זאת כשעל דלתם מתדפק הקשר מאור לוי - עוד תוצר של מחלקת הנוער הירוקה. לכל אלה הצטרף זר נוסף, עלי מוחמד.

בסביבת השחקנים עצמם מסמנים גם עבודת מאמנים נכונה. קפטן הנבחרת, נאתכו, שיחק לאורך כל הקריירה במרכז הקישור, אך כשהגיע לבוגרים היה זה אלי גוטמן שעזר לו לפרוח. "תמיד שיחקתי בקישור, פעם 10 ופעם 8, ורק בבוגרים התחלתי לשחק גם כמספר 6, קשר אחורי", הוא מספר, "גוטמן עזר לי הרבה. הוא מאמן הבוגרים הראשון שממש נתן לי צ'אנס להיות בהרכב לאורך זמן ולבנות את עצמי. למדתי ממנו הרבה בצד הטקטי, כל מיני דברים קטנים שעזרו לי במהלך הקריירה".

אבו פאני, למשל, החל את דרכו במכבי חיפה כמגן ימני. בגילי ילדים הוא כבש עשרות שערים בכל עונה, למרות שהיה שחקן הגנה. בגיל נערים הוא הועבר לקישור, ובנבחרת הנוער היה זה אלי אוחנה שראה את השילוב בין תכונות הגנה והתקפה - והציב אותו כמספר 10, כזה שלוחץ גבוה את היריבות ומנסה לאיים על השער. "אבו פאני וגולסה הם מסוג השחקנים שמשלבים בתוכם גם הגנה וגם התקפה, ברמה כמעט שווה. עם זאת, הם יכולים לספק יותר מספרים מאחרים", אמרו בכירים בנבחרת ישראל.

המאמן וילי רוטנשטיינר טען בשיחות מקצועיות עם ראשי ההתאחדות כי בעמדות הקישור שחקנים כמו פרץ, אבו פאני, לביא, זרגרי, גלזר, בר ואחרים יכולים - וצריכים - כבר היום לשחק בליגות בכירות בחו"ל. "הם לא פחות טובים מהאירופאים, וממש לא נופלים מהם", הבהיר האוסטרי באותן שיחות, "הם רק צריכים שגרה יומית כמו באירופה. מבחינת היכולת - הם לגמרי שם".

לא ברור על מה חשב רוטנשטיינר כשדיבר על השגרה בחו"ל, אבל אנשי מקצוע בכדורגל הישראלי מבהירים כי גדל כאן דור שרמת המקצוענות שבה הוא מתנהל שונה לחלוטין ממה שהורגלנו אליו במחוזותינו. "אם בעבר היה הכדורגלן המקומי 'עצלן', אז במוסר העבודה יש התקדמות", מבהיר אלברמן, "לפעמים אפילו צריך לעצור את השחקנים מלעשות תוספות כדי שלא ייפצעו חלילה. השחקנים רוצים כל הזמן לעבוד קשה, להוסיף יחידות אימון, ללמוד דברים טקטיים חדשים - וזה כמעט באופן גורף".

אופי, אישיות ומזל

כעת נשאלת השאלה מי מהכישרונות האלה יצליחו גם בחו"ל. כשנבחרת ישראל היתה בשיאה, טל בנין כיכב בצרפת ולאחר מכן באיטליה, וכמוהו הצליחו באירופה גם אלון חזן, אייל ברקוביץ' וחיים רביבו. דור פרץ הוא הראשון שיצא לאירופה כשחקן מוביל בוונציה. גלזר קיבל חלק מהיסודות שלו באיינטרכט פרנקפורט הגרמנית, לפני שחזר למכבי ת"א בגיל נוער. ומה לגבי היתר? "יש תקווה גדולה שחלק מהקשרים האלה יעשו קריירה מעבר לים, ועוד לפני כן, כמובן, יצליחו בקבוצות שלהם בארץ, שחלקן משחקות באירופה, שזה גם משהו שתורם לכדורגל הישראלי", מסביר אלברמן.

נאתכו, שעשה קריירה אירופית מרשימה, מוסיף: "היציאה של דור פרץ לאירופה היא צעד חשוב. ככל שייצאו יותר שחקנים, ובגיל יותר צעיר, כך זה יעזור לכדורגל שלנו - ובטח לנבחרת. חשוב שהשחקנים ייצאו לקבוצות שמתאימות להם. זה חשוב מאוד, כי זה יבנה להם את האופי, יעצב את האישיות שלהם, ובוודאי ישפר אותם מקצועית. הם יתאמנו וישחקו ברמה גבוהה יותר".

שחקנים בעלי עבר אירופי מבהירים כי מוסר העבודה באירופה גבוה מאשר בישראל, אם כי אלברמן כבר הדגיש את השיפור בסוגיה זו. בנוגע לאלברמן עצמו, אין עוררין לגבי אופיו המקצועני והדרך שבה נהג, אך גם הוא לא עשה את הפריצה כשעבר לבורוסיה מנשנגלדבאך מהבונדסליגה. "עובדתית, לא הצלחתי", הוא מודה, "אני מאחל ומייחל לאחרים שייצאו לשם ויצליחו. זה יעשה טוב לכדורגל הישראלי. אני חושב שכיום, בדרך שהשחקנים עוברים, יש להם יותר סיכוי להשתלב באירופה. זה קורה כבר עם כמה שחקנים, ועם הקשרים שהזכרנו קודם זה בהחלט יכול לקרות. הם טובים ומוכשרים, בעלי מוסר עבודה גבוה, וצריך גם קצת מזל. גם הנבחרת תרוויח מזה".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

פס הייצור של קשרי מרכז שדה איכותיים יימשך כנראה בכדורגל הישראלי גם בשנים הקרובות. אם הרשימה הארוכה והצעירה של השחקנים תלך במסלול שמייעדים לה, יכול להיות שפרץ, לביא, אבו פאני, זרגרי, בר, גלזר וטובים אחרים שבהם לא התמקדנו, יהיו חתומים על העפלה של נבחרת ישראל לטורניר גדול אחרי כמה עשורים טובים. עד אז ליגת העל תמשיך ליהנות מהם, וגם אנחנו.