"הוא לא בישל, כבוד הרב, הוא הבקיע", 'חגיגה בסנוקר', דצמבר 2024.
ככה אנחנו נראים, כמו סרט המשך לדבר האמיתי. הכוכב הגדול, שובר השוויון, האיש שעל גבו יביא, יחזור אלינו עם תשובה נכונה בעזרת השם, הרב הראשי ודוד המלך, בתנאי, כמובן, שיתעורר מפוקס באמצע החלום.
אי אפשר לחשוב על הזיה גדולה יותר ממה שארע השבוע 'בליגה השישית בטיבה באירופה'. עומר אצילי שבר שיא חדש בהזניית הענף, אירוע שצריך להוות תמרור אזהרה לשאר השחקנים. ככה נוהגים כוכבים חסרי אחריות ולא מי שאמורים להוות בין היתר חלון ראווה.
נכון שקריירת המשחק קצרה ובעיקר עניין אישי, אבל בזמן שחבר'ה בגילו של אצילי מובילים גדוד בסמטאות ג'באליה ומקבלים החלטות הרות גורל, הוא הונה מאות אלפי אוהדים אחרי שכל הנתונים היו מונחים בפניו במשך חודשים. החלטת? תעמוד במילה, אתה לא ילד.
קראתי את ההתפלפלויות וההסברים, עירוב של אכילת ראש, ליטרים של רגש מזויף ונדודי שינה בשקל. את כל הלבטים צריך לעשות לפני ההכרזה, בשביל זה יש סוכן מנוסה, אישה, הורים. בשביל זה ישנים על החלטה חשובה לילה או שניים ורק אחרי זה כותבים פוסט החלטי ומודים לנשיא. אין כזו חיה 'התחרטתי'.
אצילי צריך לזכור שישנו זן של כדורגלנים שנשכח רגע אחרי הפרישה. עם כל התארים שהביא והכתרים שהשיג, בסוף הוא ישאיר, כמורשת, שערוריית קטינות מביכה והפרת מילה בוטה. יעדיפו להתרחק ממנו כמו מאש, כי מאחורי הדריבל המהמם לא יהיה שום מסמר שאפשר יהיה לתלות עליו ערך בסלון, אפילו לא תמונה. כלום, דבר.
ובאותה נשימה נזכיר שישנם שחקנים שגם שנים ארוכות אחרי ידביקו להם את הסמל ויפנו בפניהם את הדרך. אלי אוחנה חזר ככוכב גדול מחו"ל ישר לבית"ר ירושלים בכדי להעלותה ליגה ולהפוך אותה לאלופה. אליניב ברדה עשה קריירה גדולה בבלגיה והפועל באר שבע, שטיפחה אותו, הייתה בשבילו כתובת ראשונה.
אצילי לא יוכל לחזור למכבי תל אביב וסביר להניח שבשביל להגיע בפעם הבאה לסמי עופר הוא יצטרך פאה נוכרית ומשקפי ג'ון לנון כהים. עדיף בשבילו להדרים במקום להצפין.
זה לא מצחיק, זה מאוד עצוב. את המעבר הכי נוצץ בכדורגל שלנו פרשן שלשום (שני) רב, בתוכנית רדיו, בניסיון להכשיר את השרץ. לא ממש עזר. המעבר של אצילי הוא יום רע בהיסטוריה המפוקפקת של הכדורגל הישראלי, או אם תרצו, תמונת ראי עגומה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו