רגע לפני פתיחת העונה, כשהתבקשתי לנתח איך יראה מאבק האליפות העונה, הערכתי שמה שהיה הוא שיהיה וביתר שאת. הכוונה, מאבק דו ראשי בין מכבי תל אביב למכבי חיפה, כשלירוקים יהיה יתרון מסוים בגלל עומס המשחקים והטיסות יוצא הדופן שיהיה על האלופה שעלתה לשלב הבתים החדש בליגה האירופית.
נדמה היה ששתי הגדולות של הכדורגל הישראלי, שחלקו את האליפויות בשש השנים האחרונות, עשו בריחה נוספת לשאר קבוצות הליגה, גם בגלל שהצליחו לייצר מכירות משמעותיות לאירופה, מה שהגדיל את התקציבים משמעותית ביחס ליריבות, וגם היתרון הגדול שלהן בייצור עצמי של שחקנים, שמאפשר להן עומק בסגל והשקעת יותר משאבים בהבאת שחקנים מבחוץ.
אבל הערכות לחוד ומציאות לחוד. שתי הגדולות, כל אחת וסיבותיה שלה, התקשו לייצר יציבות במהלך הסיבוב ודווקא שתי הקבוצות שהיו אמורות במקרה הטוב לזנב בהן, מסיימות את הסיבוב הראשון עם תחושה שהן יכולות ללכת עד הסוף. שתיהן מציגות כדורגל נהדר, לוחץ, התקפי ובעיקר מאמנים נהדרים שמוציאים את המקסימום מהסגלים שעומדים לרשותם.
אז רגע אחרי שהסיבוב נגמר, ניסיתי לנתח את כל אחת מארבע הגדולות ולבדוק מה הן צריכות כדי לעשות את הצעד הנוסף וללכת עד הצלחת.
הפועל באר שבע – חיזוק מינימלי שווה אליפות
הקבוצה הטובה ביותר בליגה, נקודה. רן קוז'וך נכנס לנעליים גדולות מקצועית ובעיקר מבחינת ההילה והנוכחות והצליח בזמן קצר לא רק למלא אותן, אלא גם להרחיב אותן ולהפוך קבוצה שנראתה בדרך למטה, לאחת הקבוצות המרשימות שראינו בשנים האחרונות. באר שבע למעשה הפסידה רק משחק אחד בסיבוב הראשון וגם בו, בבלומפילד, הייתה טובה יותר מיריבתה, מכבי תל אביב.
מול בית"ר, במשחק שנעל את הסיבוב, באר שבע הגיעה לשיאה עם פתיחת משחק מהחלומות שבה היא הציגה בשלמות את כל מה שטוב בה – מאמן גמיש טקטית שיודע להתאים ולשנות מערך בהתאם ליריבה, שלישיית קישור הכי טובה בליגה ויכולת סיום קטלנית. מצד שני, מעכשיו הקבוצה צריכה להתמודד עם לחץ אחר, של קבוצה שהאליפות נראית שלה ויש לה רק מה להפסיד.
מבחינת קוז'וך, שתי עמדות דורשות חיזוק ועיבוי. מרכז ההגנה, בטח אחרי עוד פציעה של מיגל ויטור, שנפגע בצלעות והוחלף במחצית מול ביתר וערכו לא יסולא בפז. העמדה השנייה שטעונה שיפור היא עמדת החלוץ, אולי המקום היחיד במגרש שבאר שבע כרגע נחותה בו מיריבותיה לצמרת. במידה והיא תצליח לשדרג את עצמה בינואר בעמדות הללו, בירת הנגב תהיה פייבוריטית משמעותית להחזיר אליה את התואר.
מכבי תל אביב – השינוי חייב לבוא מבפנים
האלופה, למרות סגל עמוק ואיכותי ביחס לליגה, עדיין לא מצליחה לייצר יכולת טובה באופן עקבי, מתקשה לסגור משחקים, ונופלת ביכולת שלה בשלבים האחרונים של המשחק, מה שגורם לכך שיותר מדי פעמים שהיא מאבדת נקודות אחרי עמדת יתרון.
להגנתו של המאמן ז'רקו לאזטיץ', הלו"ז של הקבוצה הוא חריג בצורה יוצאת דופן. 8 משחקים באירופה, כולם בחוץ וזה בלי לקחת בחשבון את שלבי המוקדמות שגם הם נותנים את אותותיהם על המצב הפיזי של השחקנים.
ועם כל זאת, נראה שלאזטיץ' מתקשה למקסם את היכולות בסגל. במשחקים לא מעטים הוא פספס בחילופים, מה שעלה לקבוצתו ביוקר ובניגוד ליריביו, הוא כמעט ולא משנה מערכים בין משחקים ובתוך משחקים.
מבחינת האלופה, החיזוק צריך לבוא בעיקר מתוך המערכת. ניהול משחק יותר מדויק, שימוש נכון יותר בסגל וגיוון טקטי יגרמו לקבוצה של לאזטיץ' להיות פחות צפויה ובעיקר יתנו אופק חדש לשחקנים. מבחינת הסגל – מכבי צריכה לקבל החלטות לגבי טייריס אסנטה, שפחות נספר לאחרונה, ולנסות להביא קשר התקפי שייתן לה איום מקו שני, מה שחסר לה מאוד מול הגנות צפופות וכשהקבוצה נתקעת.
מכבי חיפה – חייבת למצוא את הנוסחה
פתיחת העונה של מכבי חיפה לא הייתה פשוטה. הדחה מוקדמת מאירופה מול יריבה נחותה, איבוד שני עוגנים משמעותיים (קורנו ופיירו) רגע לפני פתיחת הליגה וסגל שהושלם רק ברגע האחרון של חלון ההעברותף מה שייתר את כל תקופת ההכנה.
הסיבוב הראשון של מכבי חיפה נראה כסוג של ניסוי וטעיה. ברק בכר שינה מערכים, ניסה שחקנים בעמדות שונות ולא הצליח למצוא לאורך סיבוב שלם את ההרכב והמערך האידאלים לקבוצתו.
מבחינת בכר, המשימה העיקרית בסיבוב השני היא קודם כל להכניס את מתיאס נהואל לעניינים ולשלב אותו בצורה הטובה ביותר עם דיא סבע. שנית, להביא שני שחקנים - קשר אחורי, שישחרר את מחמוד ג'אבר קדימה ויוריד את התלות של הקבוצה בעלי מוחמד, שנמצא בנסיגה גדולה.
בנוסף, להביא שחקן כנף, שיתן מספרים וירווח את המשחק של הירוקים. פגיעה בשחקן כזה (עומר אצילי כמובן הוא האופציה המושלמת) תאפשר לבכר לשחק עם סבע כחלוץ מדומה, כשנהואל וליאור רפאלוב מאחוריו ולייצר קו קדמי שמעט מאוד קבוצות בליגה יוכלו להתמודד איתו.
בית"ר ירושלים – שמירה על נכסים ושדרוג הגנתי
ברק יצחקי הוציא את המקסימום מהסגל שלו, כשבעזרת טקטיקה נכונה, משחק לחץ נהדר וניהול משחק אמיץ החזיר את התשוקה והתקווה לטדי. עם כל זאת, הסגל של בית"ר נחות משמעותית ביחס לשלוש יריבותיה ועצם זה שהיא בדיון, זה הרבה בזכותם של יצחקי ואלמוג כהן.
לבית"ר יש תלות עצומה בירדן שועה, שבלעדיו משחק ההתקפה צפוי והרבה פחות יצירתי. עזיבה שלו, שנמצאת על הפרק, תהיה מכה שגם מאמן נהדר כמו יצחקי לא יוכל להתגבר עליה. בנוסף, קו ההגנה שלה נחות משמעותית מיריבותיה.
ז'אן מרסלן הוא לא בלם שמרים את הבלם שלידו ולא מספיק טוב באחד על אחד, שני המגנים לוקים בסגירות ולאורך זמן זה לא יכול להחזיק. אם בית"ר רוצה להמשיך להיצמד לשלישייה שמעליה, היא חייבת לשדרג את קו ההגנה שלה בשני שחקנים ולא בטוח שזה אפשרי בחודש ינואר.
מצד שני, אלמוג כהן ויצחקי ייצרו בסיס טוב להמשך שממנו אפשר לצמוח. בית"ר צריכה להתרכז בינואר בשימור העוגנים שלה בסגל לשנים הבאות (בדגש על שועה ודור מיכה) ולהתחיל לתכנן את השדרוגים בקו האחורי שירימו אותה עוד מדרגה לקראת העונה הבאה.
