אני שואל את רן בן שמעון, ערב משחקה המסיים של נבחרת ישראל בבית דרג א׳ של ליגת האומות מול בלגיה, עד כמה חשובה הייתה הנקודה בצרפת לו באופן אישי. במהלך הקמפיין הוא די בעליל לא אהב לדבר על התקדמות כשהתוצאות היו הפסדים או תבוסות - גם אם אלו היו לנבחרות מהטובות בעולם.
״בסופו של דבר בוודאי שזה חשוב. אנחנו בתעשיית התוצאות ואתה רוצה לראות משהו. אז מבחינה זו זה היה חשוב לנו. זה לא היה משחק מושלם ואני מאמין שנשחק משחקים הרבה יותר טובים. אבל זו הייתה נקודה מאד חשובה עבורי. בסופו של דבר אתה רוצה לחבר תהליכים לתוצאות״.
בן שמעון הפתיע שוב ושוב במהלך הקמפיין בבחירת שחקנים ובזימונים, אבל נראה ששאלה אחת די הוכרעה בפריז לזמן הקרוב. דניאל פרץ, גיבור עבור הנבחרות הצעירות בכל כך הרבה מקרים, נתן הופעת ענק ותפקיד השוער הוא לא עניין לצדק סוציאליסטי. לשאלה אם לא חשש לעלות עם שוער שכמעט לא משחק עבור הקבוצה הבכירה או השנייה בבאיירן מינכן בשנה השנייה בה הוא במועדון הפאר הבווארי, המאמן עונה: ״חששתי מהרבה החלטות שלקחתי עד היום. אבל לא לגבי דניאל פרץ״.
אני שואל אותו אם התחושה בישראל שמערך ה-3-4-3 הוא אילוץ הגנתי בגלל איכות היריבות, או שזה מערך שהוא מאמין בו. ״הדברים האלו מאד משתנים. זה מאוד משמעותי אילו שחקנים משחקים בכנפיים - האם הם הגנתיים או התקפיים מטבעם, כמה חופש הם מקבלים ללכת קדימה״.
״איזה אנגלית בקלאס!״, אומר המאמן על הקפטן שלו אלי דסה שנותן את התשובות בענייני השעה לעיתונות העולם וחוזר שוב על המסר הישראלי האחיד מתחילת הקמפיין: ״לשחקני כדורגל אין זכות להתלונן בתקופה כזו״.
לשאלה האם יש קפיצה באווירה בנבחרת בעקבות התוצאה הטובה בפריז. ״אני חייב להגיד שלא. שמחנו קצת אבל כולם מאוד מקצוענים ולא יצאו מפרופורציות. זה לא שניצחנו במשחק או שהשגנו איזושהי תוצאה חסרת תקדים. אנחנו כל הזמן מתקדמים. החשוב הוא התהליך. אנחנו רואים את זה ממשחק למשחק גם אם זה לא התבטא בתוצאות״.
עיתונאי בלגי שואל אם ישראל תנסה למחוק את הפרש שני השערים מהמשחק הראשון לאור החוסרים הרבים בנבחרת הבלגית. ״בואו לא נתבלבל. זאת לא נבחרת ב׳ של בלגיה. כל שחקן כאן יכול לייצג את בלגיה ואנחנו לא בשום עמדה לחשב תוצאות מול נבחרת ברמה כזו״.
יריבו של בן שמעון, מאמן בלגיה דומיניקו טדסקו הגרמני-איטלקי, אמנם פייבוריט ברור לזכות במקום השלישי בבית, אבל הוא בצרות ומותקף בלא מעט שאלות במסיבות העיתונאים. הבעיה היותר קטנה היא שבלגיה השיגה תוצאות חלשות מאז היורו והניצחון 1:3 על ישראל במשחק הפתיחה של הבית היה הניצחון היחיד שלה עד עכשיו.
עיתונאים, שמעדיפים לא להיות מצוטטים, אומרים שהבעיה היותר גדולה היא החופש שהוא נותן לשחקנים לוותר על הופעות בנבחרת. נראה שלקווין דה בריינה יש רישיון להחמיץ משחקים בליגת האומות - ואחרי ההפסד האחרון לאיטליה נראה שכמעט עשרה שחקנים יחסרו לעומת המשחק מול איטליה.
לצופה מבחוץ זה דווקא נראה הגיוני. רשויות הכדורגל ירדו מהפסים במספר המשחקים שהם מעמיסים על שחקני העילית של המשחק. אבל בבלגיה רואים דברים אחרת. המדינה וההתאחדות משקיעים המון בפיתוח השחקן הבלגי ועשרות שחקנים הופכים עשירים מאד בליגות העילית בזכות חינוך הכדורגל המשובח שקיבלו על חשבון הציבור. הציפייה היא שבתמורה הם ייצגו את הנבחרת. טדסקו נראה כמי שמוותר לשחקנים ולמועדונים שלהם.
למשחק נמכרו 600 כרטיסים. הם קצת יקרים במושגים הונגרים ובבלגיה העניין בנבחרת נמוך עכשיו. אני שואל את העיתונאי איב טיידלמן מי יצפה במשחק בבלגיה והוא עונה ״בבתי הכלא נותנים לאסירים לצפות במשחקי הנבחרת״.
בחזרה לטדסקו, הוא התרשם מישראל במשחק הראשון בין הנבחרות בדברצן לפני חודשיים: ״הפעלנו עליהם הרבה לחץ אבל הם שמרו על האינטנסיביות. יצאו יפה מהלחץ, לעתים בנגיעה אחת ולעתים בשתיים. אין להם מה להפסיד והם באים לשחק כדורגל״.
