לאור אירועי אמסטרדם: כך נערכים בסטאד דה פראנס למשחק בין נבחרת צרפת לישראל

המשחק שיתקיים הערב בין נבחרת ישראל לנבחרת צרפת לא מסקרן יתר על המידה ברמה המקצועית. נבחרת ישראל של היום לא מלהיבה, מרבה להפסיד ומשחקת בבית עם נבחרות שטובות ממנה בכמה רמות. למרות כל זאת, המשחק הערב הופך בעל כורחו לאחד המשמעותיים של שתי הנבחרות בשנים האחרונות, והסיבות כמעט שאינן קשורות לכדורגל.

"המשחק הזה הוא הרבה יותר מספורט, זה יהיה אירוע פוליטי שיראה שאמנם אירופה יכולה לייצר אירוע מזעזע כמו שקרה באמסטרדם, אבל גם יכולה למנוע אותו. אנחנו מקווים שהאירוע הזה יהיה אנטי אמסטרדם", אומר יונתן ארפי, נשיא ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת (CRIF), "העובדה שהנשיא מקרון, ראש הממשלה מישל ברנייה, הנשיא לשעבר סרקוזי, ועוד בכירים רבים בפוליטיקה הצרפתית מגיעים למשחק מעבירה מסר שמה שקרה לאוהדי כדורגל ישראלים באמסטרדם מנוגד לערכים האירופיים. הצרפתים רוצים להראות שהערכים הספורטיביים המחברים בין אנשים ינצחו".

לדבריו מצטרף גם ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ת"א: "ישראל היא לא העניין המרכזי כאן - הערכים הצרפתיים כן. ראשי הרפובליקה רוצים להראות שהם לא נכנעים לאיומים של השמאל הקיצוני והאסלאמיסטים שלא רוצים שקבוצה ישראלית תשחק במשחק הזה. ההתעקשות שלהם לקיים את המשחק במקום ובזמן שנקבע מעבירה מסר שצרפת היא מדינה ריבונית ואף אחד לא יקבע לה מי ישחק אצלה ומי לא. שר הפנים הצרפתי אמר פעמים רבות בימים האחרונים ש'זו המדינה שלנו ואנחנו נחליט מה קורה בה'".

נבון ממשיך: "הסיפור שאירע באמסטרדם טראומטי עבור אירופה ועבור הצרפתים והם לא רוצים שזה יקרה גם אצלם. הם יכלו לבטל את המשחק, אבל החליטו שלא - ואני שמח על כך. זה מעביר מסר חד גם לאחרים שאפשר וצריך לארח קבוצות ספורט ישראליות ולא לתת לגורמים קיצוניים לקבוע למדינות כיצד להתנהל. אני שמח שצרפת עמדה על שלה ולא נכנעה.

"צריך להבין - הסיפור הזה נוגע בשאלת ההגירה שהיא מהרגישות ביותר בפוליטיקה האירופית. אנשי השמאל הקיצוני בצרפת, ה־LFI, אומרים שצריך לבטל את המשחק או להעבירו מצרפת ומשתמשים בטענה השקרית שישראל מבצעת רצח, עם ואם מאפשרים לה לשחק אז צרפת לכאורה משתפת פעולה עם הטענות השקריות. בצרפת השמאל הקיצוני הפך את ישראל למוקד משיכה אלקטורלי, והיו אנשים שם שאמרו שהישראלים התנהגו בצורה אלימה ומתגרה והגיע להם שהותקפו באמסטרדם. לפי התגובות ניתן לראות שמלבדם ומלבד האסלאמיסטים, רוב צרפת רואה את הדברים אחרת והשתתפות המנהיגים הצרפתים מעבירה כאמור מסר ברור".

שירותי הביטחון של צרפת נמצאים בכוננות הגבוהה ביותר זה כמה חודשים. כ־4,000 שוטרים צפויים לאבטח את המשחק, מספר שהוא יותר מכפול מאשר במשחק רגיל, ואליהם יצטרפו יותר מ־1,000 מאבטחים במגרש ובסביבתו. לאור אירועי אמסטרדם, החליטו רשויות הביטחון לבצע שתי בדיקות מקדימות לפני הכניסה למגרש - אחת תתקיים באזור ההגעה לאצטדיון, ואחת בכניסה עצמה.השיח סביב איומי הטרור, יחד עם אירועי התקיפה באמסטרדם, גרם לחשש בקרב אוהדים מסוימים, אך במקביל יצר ביקוש שיא לכרטיסים מצד יהודים ופרו־ישראלים שמתכוונים להגיע למגרש, ולא בשל אהדתם לנבחרת הישראלית או לנבחרת צרפת.

"האמת היא שאני לא מבינה בכדורגל וגם לא עוקבת אחרי הספורט הזה, אבל אחרי שראיתי את הסרטונים של תקיפת יהודים באמסטרדם, ואחרי האיומים לבטל את המשחק, הבנתי שאני חייבת להגיע מגרש", אומרת שרה יעיש (32), המתגוררת בסמוך לפריז. "אמרתי לאחי שאנחנו הולכים כדי להפגין תמיכה בישראל. לא אכפת לי מי ינצח במשחק - מה שחשוב זה להראות שאנחנו לא מפחדים מהם. למנוע תחושת ניצחון מאנשים שהרביצו ופגעו ביהודים. לצערי, כיהודים אנחנו כאן מרגישים די לבד, אני לא רואה תמיכה ביהודים כפי שראינו מצד נוצרים אוהבי ישראל אחרי התקיפות באמסטרדם. זה מעורר מחשבה לגבי העתיד שלנו כאן. בכל מקרה, אני רוצה להגיד לאנשים בישראל שיידעו שהם לא לבד, שיהודי העולם איתם ותומכים בהם מרחוק ללא הפסקה".

גם מיכאל סידס (45), המתגורר בעיר ירס הסמוכה לפריז, מתכוון להגיע למשחק, וגם לו לא ממש אכפת מי ינצח. מיכאל ישב באצטדיון וראה את הניצחון ההיסטורי של ישראל על צרפת ב־1993, הוא גם היה במשחק בחיפה שבו מכבי ניצחה את פ.ס.ז', ובאותו הזמן הוא אף לבש חולצה של הקבוצה הצרפתית בסמי עופר. "לפני שנה ראיתי שישראל צפויה להגיע לשחק בצרפת וכבר חשבתי שיהיה מעניין להגיע, אבל אחרי אמסטרדם היה לי ברור שאני מגיע. באופן אישי אני לא מפחד להגיע, אבל אני לא מביא איתי את הילדים כי אני מבין שיש סיכון כלשהו ולא רוצה להעמיד אותם בסיכון. אני מגיע כדי להראות שאנחנו כיהודים לא מורידים את הראש והולכים בגאווה למשחק שבו ישראל משתתפת. אני מאמין שהדברים יעברו בשלום כי יש אבטחה כבדה, ואני חושב שהרבה יהודים ואנשים שתומכים בישראל יגיעו למגרש על רקע הקריאות לחרם על ישראל כדי לייצר הפגנת תמיכה במדינה".

אוטובוסים רבים מלאים ביהודים ובתומכי ישראל מערים שונות בצרפת צפויים להגיע למגרש. יש גם התארגנויות של תומכי ישראל בקבוצות ווטסאפ שקוראים להגיע למגרש כאקט של תמיכה והתנגדות לחרם על ישראל: "מה שקרה באמסטרדם גורם לפחד אצל חלק מהאנשים, ואני לא רוצה שמישהו יגיע אם הוא מרגיש לא בטוח. מצד שני, אני מקבלת תגובות נלהבות מאוהדים שרוצים להגיע דווקא כדי להראות שאף אחד לא ינצח אותנו וזה מעניק תחושה מרגשת ומדהימה", אומרת מלאני פאולי־גייסה, צרפתייה ציונית תושבת פריז שיזמה ומרכזת קבוצת ווטסאפ שמארגנת קבוצת עידוד של יותר מ־200 איש שמתכוונים להגיע למשחק. היא עשתה זאת גם במהלך המשחקים האולימפיים שנערכו בקיץ האחרון בבירת צרפת, אז גייסה אנשים לתמוך בספורטאים הישראלים.

"אנשים שלא צופים בכדורגל יגיעו למשחק כדי להגיד לכל הקיצונים שאנחנו חזקים ולא נעמוד בשקט בזמן שהם מנסים לכפות עלינו את רצונם", היא מוסיפה, "זה קרב בין שני חלקים של החברה: בין טרוריסטים וכאלה שרוצים לשלוט על חופש הבחירה ועל שגרת החיים שלנו, שמנסים להפחיד אותנו, להחליט עבורנו מה נלבש, ושנחשוש ללכת לבית הקפה, לשוק או למשחק כדורגל, לבין מי שמאמין בערכים של חופש, בזכויות נשים, בדמוקרטיה. הטרוריסטים והקיצונים האסלאמיסטים והאנטישמים רוצים שניעלם, שאורח החיים שלנו יחדל מלהתקיים. אני בוחרת בחיים ושלא ניכנע לפחד ולאלה שמנסים להטיל עלינו אימה".

גם סימון רודן־בנזקן, ראשת הוועד היהודי־אמריקני באירופה (AJC) המתגוררת בצרפת, רואה את הדברים במכלול הרחב שלהם: "כאשר איסמעיל הנייה דיבר על גלובליזציה של האינתיפאדה, הוא דיבר על מה שקרה באמסטרדם, על מה שקרה באירוויזיון, במשחקים האולימפיים, ועל מה שהשמאל הקיצוני והאסלאמיסטים ניסו ומנסים לעשות סביב משחק הכדורגל של ישראל בצרפת. הם מנסים למחוק את ישראל והציונות מהציבוריות העולמית. הם יחרימו את מי שתומך בציונות או בישראל, תערוכות אמנות עם ישראלים, יאסרו כניסת יהודים שתומכים בישראל לאוניברסיטאות, ועוד הרבה פעילויות אחרות. הם ימצאו את כל התירוצים מדוע לאוהדים הישראלים הגיע שיתקפו אותם כי הם התגרו ראשונים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"לטעמי, הדעה הכללית של הצרפתי הממוצע, למעט הקיצונים הנמצאים באסלאם ובשמאל הרדיקלי, היא סלידה מהאנטישמיות הגוברת ומהתקיפות באמסטרדם", אומרת רודן־בנזקן, ומתייחסת גם להקשר: "ההגעה של מנהיגי צרפת למשחק חשובה, גם ההצהרות שלהם, וצריך לפרגן להם שלא נכנעו כמו הבלגים והתעקשו לקיים את המשחק בצרפת. זה מסמל לעולם שהדבר אפשרי, והמסר הוא חשוב לישראל בכלל, ולספורט הישראלי בפרט".