בסוף מאי 2023, ב־2:00 בלילה, נולד לכדורגל הישראלי כוכב חדש. שמינית גמר אליפות העולם עד גיל 20 בארגנטינה, ישראל נגד אוזבקיסטן. שתי הקבוצות היו בדרך להארכה, אך 7 דקות לתוך תוספת הזמן הגיע ענאן חלאילי והבקיע את שער הניצחון. משם הוא לא ממש עצר.
הופעה אדירה נגד ברזיל ברבע הגמר, מקום שלישי בטורניר ועונת בכורה חלומית בבוגרים של מכבי חיפה, עם 14 שערים ו־6 בישולים ב־50 משחקים, הובילו לדובדבן - מעבר לאוניון סן ז'ילואז הבלגית. זו היתה אחת ההעברות הגדולות אי־פעם מהליגה הישראלית, והיקרה בהיסטוריה של הקבוצה הבלגית - כ־7.5 מיליון יורו. בדרך הוא אפילו נכנס לשיר של חנן בן ארי.
אבל לאחרונה, ענאן הוא לא החלאילי היחיד שתופס כותרות. מוקדם יותר החודש, אחיו הצעיר איאד (18), שכבר רשם שתי הופעות בבוגרים, חתם על חוזה חדש במכבי חיפה עד 2028. בסוף השבוע שעבר הוא כבש חמישייה במשחק נוער. "איאד הוא ההפך מענאן הרגוע. איאד היפראקטיבי במגרש", מספר בראיון ל"ישראל היום" מג'די חלאילי (43), אביהם של האחים המוכשרים. "בכל המדדים שעשינו לו, מכיתה ו' ועד היום, איאד מתעלה על ענאן. ענאן סיים עונה ראשונה בנוער עם חמישה שערים. איאד כבר היה עם שישה אחרי שני המשחקים הראשונים שלו".
נדמה כי בשנה האחרונה, כאילו מ־0 ל־100, ענאן ואיאד הפכו לשניים מהשמות המבטיחים ביותר בכדורגל הישראלי.
תחנה בג'בל מוכבר
הכל התחיל באולם ספורט קטן בדרך סטלה מאריס בחיפה. שם, במשך שנים, מג'די חלאילי עמל על פיתוח היכולות הגופניות של בניו. לאחרונה, עם ההצלחה, הורים נוספים שולחים את ילדיהם להתאמן אצלו ומקווים גם הם "לעשות חלאילי". כן. השם חלאילי כבר הפך למותג. "מבטאים את זה חלאילי, אבל כותבים חלאילה", מסביר בחיוך מג'די. "בדיוק שיניתי את שם המשפחה בתעודות הזהות שלי ושל הילדים שיהיה כתוב חלאילי, שלא יהיה יותר בלבול", הוא צוחק.
מג'די עצמו לא זר למגרשים. עד לפני ארבע שנים הוא עוד היה שוער פעיל, עם קריירה עשירה בליגות הנמוכות. למרות גובהו הלא שגרתי לתפקיד (1.75 מ'), הוא צבר שש עליות ליגה עם קבוצות שונות. ב־2012, כשהקריירה המקומית שלו דעכה, הוא קיבל הצעה מפתיעה מהליגה הפלשתינית. "חתמתי בג'בל מוכבר", הוא נזכר. "בסיבוב שלם ספגתי שער בודד, הפסדנו פעם אחת ב־11 משחקים, נשארנו בליגה ונבחרתי לשוער העונה".
אלה היו ימים אחרים, הוא מסביר. "אז פחות עסקו במלחמות ובזהות לאומית. נכנסנו ויצאנו חופשי. פעם אפילו לקחתי את הילדים למשחק בחברון, שבו בחרו בי לשוער מצטיין". עשור אחר כך, במציאות שונה לחלוטין, בנו הוא אחד הכוכבים העולים של נבחרת ישראל.
גוף חזק, אופי חזק
"היום בכדורגל העולמי, החלק הפיזי הוא 60-70 אחוז מההצלחה", קובע מג'די. "אם תיקח ילד כישרוני ברמה גבוהה, אבל לא חזק ומהיר - הוא לא יהיה שחקן. אבל שחקן פחות טכני עם רמה אתלטית גבוהה? הסיכוי שלו להצליח גדול בהרבה". כשוער נמוך עם גנטיקה אתלטית טובה, פיתוח הגוף היה קריטי לקריירה של מג'די. "כשראיתי איך זה השפיע עלי ושיפר אותי, החלטתי ללכת ללמוד את זה".
"עכברי המעבדה" שלו, לדבריו, היו ענאן ואיאד. עד גילי הנערים השניים היו שחקנים בינוניים יחסית במחלקות הצעירות של מכבי חיפה. מג'די לקח אותם למ.כ נווה יוסף, שם עבד כמאמן, והחל לטפח אותם בעצמו. "לקחנו את זה צעד־צעד. התחלנו קודם עם קואורדינציה ושיווי משקל, ונכנסנו חזק לקטע של הבנייה הפיזית בכיתה ו', גיל 12-13. לא בנינו על להצליח בגדול. אמרתי לעצמי שמקסימום אני מגדל ילד עם ערכים טובים - כבוד, עבודה קשה, אופי חזק ומנומס. כל הזמן אמרתי לילדים: זה לא מבטיח לכם ליגת העל".
העבודה הקשה של מג'די עם הבנים החזירה אותם למכבי חיפה מהדלת הראשית, אבל בהתחלה באמת היה נראה שליגת העל זה לא ריאלי. "לפי מספר השערים והבישולים בשנתיים שלו בנוער, ענאן עדיין לא היה ברמה", מג'די מסביר. אבל אז הגיעה ההופעה של ענאן במונדיאליטו, שם הכושר והיכולת הגופנית שלו נתנו לו יתרון על שחקנים ברזילאים בני גילו.
הטורניר הענק סידר לענאן מקום בסגל הבוגרת של מכבי חיפה, שנתנה בקיץ 2023 את המושכות למאמן מסאי דגו, והוא הלך עם שחקנים צעירים. ככה ענאן נזרק למים העמוקים - והצליח.
גם אז מג'די היה ספקן לגבי סיכויי ההצלחה שלו. "דאגתי מהאופי שלו. ענאן תמיד היה ילד יותר מדי אדיש, גם במשחקים. חשבתי שהוא בעייתי עם האדישות הזו - אבל טעיתי. למדתי שזה הכוח שלו. הוא כל הזמן משדר רוגע. מול 30 אלף הוא משחק כאילו זה 200 איש. הייתי שואל אותו: זה לא מלחיץ? הוא היה אומר לי: זה מרגיש לי רגיל לגמרי".
עם השילוב הזה של עבודה קשה, יכולות פיזיות קיצוניות לגילו, קור רוח וטיפת מזל, ענאן התחיל לשחות כמו דג במים. מה זה דג? כריש. בתוך עונה הוא הגיע לאחד המועדונים המפוארים בבלגיה, שמתמחה בטיפוח ובמכירה של כישרונות צעירים. מג'די זוקף זאת ליכולות הפיזיות והאתלטיות של הילד.
כששואלים אותו על הסיכונים בפיתוח גופני אינטנסיבי בגיל צעיר, הוא משיב: "בהתחלה הרבה אנשים אמרו שאני גומר את הילדים שלי. מאמנים אחרים הזהירו הורים מלשלוח את הילדים שלהם להתאמן אצלי. היום אנחנו רואים את התוצאות והן מדברות בעד עצמן".
הבית השני
בתחילת העונה הקודמת, אחרי צמד המפגשים במוקדמות ליגת האלופות מול יאנג בויז ברן, ענאן קיבל הצעה להצטרף לקבוצה השוויצרית. זו היתה הצעה מפתה, אבל ענאן היסס, וכשמג'די ראה שהילד לא סגור על זה - הם החליטו להישאר במועדון הירוק מהכרמל לפחות לעוד עונה. והם לא הצטערו. "עם התמיכה של הקהל והדקות בבוגרים הוא צבר ביטחון, התעצם והתחבר יותר למקום, לאנשים ולעצמו, וזה הכין אותו הרבה יותר טוב לצאת הקיץ".
השנה הזו הוכיחה שמכבי חיפה היא יותר מסתם קבוצת כדורגל עבור משפחת חלאילי. היא בית שמייצג גם את הערכים שמג'די ואשתו נותנים לילדים שלהם. "ענאן היה הכדורגלן הערבי הראשון שגינה את טבח 7 באוקטובר", אומר מג'די. "זה בא ממנו. הוא בא ושאל: אבא, מה קורה פה? אף אחד לא לחץ עליו או עלינו לכתוב משהו. אבל אנחנו חיים בחיפה, שהיא סמל לדו־קיום, ואנחנו מחויבים להזדהות ולהביע כאב וצער. לא כדי להתייפייף בשביל מישהו, אלא כי זה הבסיס האנושי שלנו".
אבל המציאות מורכבת, הוא מודה. "ענאן הוא ישראלי וערבי. כשהוא מגנה, חלק מהחברה הערבית מתנגדת. אם לא יגנה, חלק מהחברה היהודית תתנגד. אמרתי לו: תעשה מה שאתה חושב שנכון, לפי החינוך שלך".
ועדיין, ברמת הציבורית, המשבר של חיפה עם דיא סבע, גם בעונה שעברה וגם העונה, היווה דוגמה בולטת למתח שקיים בחברה הישראלית, שחדר גם למועדון שהוא בית ליהודים וערבים כאחד.
"לקחו את הסיפור של סבע למקום קיצוני מדי", מג'די אומר. "כדורגלנים הם לא פוליטיקאים. מה שקרה ב־7 באוקטובר זה לא משהו שאפשר לדלג עליו. היה פה טבח, ואני מבין את התגובות של כל האנשים. אבל אני לא שופט אף אחד בשנה הזו. בסופו של דבר, לדעתי מכבי חיפה התמודדה מצוין עם הסיפור הלא קל הזה. הם עברו את זה. חברתית כמועדון, וגם בחדר ההלבשה".
אתגר בדרך לצמרת
צריך גם להודות, ההתחלה של ענאן בבלגיה לא קלה. אחרי חמישה משחקים ראשונים ענאן עמד על אפס שערים ואפס בישולים - ואז גם הגיעה פציעה טורדנית שהשביתה אותו לחודש. "לצאת לחו"ל בגיל 19 וחצי אחרי שנה כזו בישראל זה שינוי דרסטי", מסביר מג'די. "שפה אחרת, אקלים אחר, גישה אחרת לכדורגל. פתאום אתה מתחרה מול שחקנים שהיו במונדיאל, ואתה לבד". אבל במשפחת חלאילי לא מתייאשים. "הוא בליגה מהטובות באירופה. בכל שנה יוצאים משם עשרות שחקנים לליגות הגדולות. אין מה למהר".
מאז פרץ בבוגרים, ענאן מושווה באופן תמידי לאוסקר גלוך, הכוכב הצעיר שיצא ממכבי ת"א לאלופת אוסטריה רד בול זלצבורג. היריבות בין שני המועדונים הישראליים הגדולים מלבה את האש, והאוהדים והעיתונאים לא מפסיקים להשוות.
מג'די מגלגל עיניים ולא מסתיר כי שבע מכך: "אוסקר הוא שחקן מדהים, אחד הכישרונות הגדולים שנולדו פה בארץ. אבל הוא וענאן הם שני שחקנים שונים לגמרי. אוסקר יותר טכני ויצירתי, בעוד ענאן יותר פיזי ועוצמתי. אי אפשר להשוות ביניהם, וגם לא צריך, זה לא מעניין. הלוואי שיום אחד הם עוד ישחקו יחד בנבחרת וייקחו אותנו להופעה במונדיאל".
להיות ליאור רפאלוב
בינתיים הזרקורים המקומיים מופנים לאיאד. מג'די ריאלי ולא בטוח שהוא יגיע רחוק יותר מענאן, למרות "הנתונים המדהימים". הוא מסביר: "בסוף כדורגל זה לא רק עבודה קשה פיזית ומנטלית, זה גם להיות במקום הנכון בזמן הנכון, לפגוש את האדם הנכון, וקצת מזל".
במובן הזה, הגישה של מג'די לגידול כדורגלנים היא ייחודית: "תורידו לחץ. תעודדו, תחבקו, תנו גב למאמנים. תבליטו את הטוב". וכשנשאל על החלום הגדול, מג'די מחייך: "חותם על קריירה כמו של ליאור רפאלוב לכל אחד מהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו