גאבור הולמאי חזר הבוקר (חמישי) לבודשפט אחרי מספר ימים ב"אילייש אקאדמי", אחת מ-11 אקדמיות בהונגריה שתפקידן לייצר מנגנון פיתוח שחקני כדורגל יעיל ועד כה זה עובד כאן לא רע. הולמאי (52) תיזמן הכל כדי להספיק להיות במשחק הערב בין ישראל ואיסלנד באצטדיון "ז'וז'ה פרנץ" והוא יגיע יחד עם אשתו ובנו.
"אני אוהד של ישראל, איזו שאלה", הוא אומר בעברית בראיון ל"ישראל היום", וממשיך באנגלית: "ישראל היא הבית השני שלי, חד משמעית. למעשה, אף פעם לא הרגשתי זר בישראל, מהרגע שנחתתי. היו לי רק שלוש שנים בהפועל תל אביב, היום אני מתחרט וחושב שהייתי צריך להישאר יותר".
"יש שם כדורגל טוב ואוהדים הכי טובים שיש, בעיקר של הפועל תל אביב. כמובן שיש אוהדים חמים גם במכבי חיפה, מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים, אתה חולם לשחק באצטדיונים כאלה מול קהל כזה. הם נותנים לך כוח, זה החלום של כל ילד והגשמתי אותו בישראל. הזיכרונות שלי מהארץ מעולים ועשיתי שם הכל, ההצלחות באירופה עם הפועל היו משהו שלא אשכח. רק זיכרון אחד חסר לי והוא זכייה באליפות. מכבי חיפה היו אז טובים יותר, אבל אלה באמת השנים הכי טובות שלי בקריירה. הגעתי בגיל 28, אלה השנים הכי טובות לשחקן ונתתי אותן להפועל תל אביב".
אמרת שישראל היא הבית השני שלך, מה עושה לך לדעת שכרגע הונגריה היא הבית השני של הקבוצות הישראליות ונבחרת ישראל?
"אני גאה בזה. אני גם גאה במדינה שלי שהיא קרובה לישראל. ראש הממשלה שלנו, ויקטור אורבן, עומד לצד ישראל וגם אנחנו. אני מרגיש שהאנשים כאן מבינים אתכם בצורה חד משמעית. אני כבר מחכה למשחק מול איסלנד. נגיע כל המשפחה".
אתה עוקב אחרי המשחקים שהיו כאן או אחרי הכדורגל הישראלי בכלל?
"בוודאי, הייתי גם במשחק של מכבי חיפה נגד פיורנטינה, נגמר 3:4. הייתי במשחק של ישראל מול שוויץ, אני בר מזל לראות את כל כך הרבה כדורגל ישראלי, אמנם מהסיבות הלא נכונות, אבל לפחות זה. מכבי חיפה קבוצה יוצאת מן הכלל, הם היו טובים מאוד מול פיורנטינה, הם הרגישו לי בחלק גדול מהמשחק כמו קבוצת סרייה א'. גם אנחנו בזמנו הרגשנו כך עם הפועל תל אביב נגד פארמה. ענאן חלאילי שחקן יוצא מן הכלל, יש לו נתונים של שחקן אירופאי, השער שהבקיע היה יוצא מן הכלל".
מה הסיכויים שלנו לדעתך להיות באליפות אירופה?
"אני חושב שיש לכם סיכוי טוב להיות באליפות אירופה. יש לכם יותר סיכוי מאשר איסלנד, אבל כדורגל לפעמים יכול להפתיע, אז צריך להיות מרוכזים מהרגע הראשון ולא לתת להם להפתיע".
תחושות כמו של גאבור הולמאי קשה לזייף. השיחה שלו כלפי ישראל אוהדת במיוחד וכשמדברים על הפועל תל אביב, מן אנחת נוסטלגיה פורצת. ההונגרי, שעדיין מדבר עברית בסיסית כמו שאר חבריו ההונגרים ששיחקו בישראל, מעלה זיכרונות שלדבריו "ילכו איתי לתמיד". מהימים בהפועל תל אביב הולמאי זוכר היטב את מאמנו דרור קשטן ז"ל, שהלך לאחרונה לעולמו. "ברור ששמעתי על זה, מאוד הצטערתי לשמוע על כך" הוא אומר.
מה הזיכרון הכי משמעותי שלך מדרור קשטן?
"מבחוץ, הכרתם אדם קשוח וקשה. נכון, הוא היה קשוח כשזה קשור לאינטרס של הקבוצה אבל היה לו צד נוסף. לפעמים, אם היה לנו משחק רע או לא ניצחנו, הוא היה קורא לי ומדבר איתי כמו אב לבן. את זה לא ראו בחוץ, אף אחד לא ידע והוא ניסה להחביא את הצד הרגשי שלו. היה לו חדר הלבשה ייחודי, אבל אם משהו קרה, יכולתי להרגיש כמו הבן שלו והוא ידע לגעת בי. הוא היה הסוד בחיבור של הקבוצה שלנו אז. ידענו שהוא הבוס, אבל האינטרס היחיד שחשוב הוא רק הקבוצה, אף אחד לא יכול לשים את עצמו לפני. לא שמעון גרשון, לא יעקב הלל ואף אחד מהצעירים כמו אפק, בלילי או הזרים כמוני וכמו פישונט או מילאן אוסטרץ".
בתקופות שלך הייתם קבוצה דומיננטית, אתה בוודאי יודע שזה השתנה. אפילו דרבי הפועל לא ניצחה כבר עשר שנים.
"זה מצער לשמוע, אבל כדי לנצח צריך לבנות קבוצה טובה. הבסיס הוא שצריך תשתית שמורכבת משלושה יסודות - כלכלית, מקצועית וקהל. לנו בזמנו היו את כל הפרטים הללו, אני לא יודע מה מהדברים הללו קיים היום, חוץ מהקהל כמובן. אני בטוח שגם השחקנים, הקהל, אף אחד לא מרוצה מזה. מאני מאחל להפועל את כל הטוב שיש וגם לנבחרת ישראל, אגיד בעברית 'בהצלחה'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו