ההחלטה הראשונה שקיבלו בהתאחדות לכדורגל ובנבחרת ישראל לקראת איסלנד, הייתה לנסות לנתק עד כמה שניתן את המלחמה בעזה מאחד הרגעים המשמעותיים והחשובים בתולדות הכדורגל הישראלי. רק בחודש נובמבר, הנבחרת הייתה בבודפשט וסביבה מאות ילדים ומשפחות מפונים מדרום הארץ. אי אפשר היה להתנתק מהסיטואציה ואף אחד גם לא ניסה או רצה בכך.
השחקנים של אלון חזן עלו למשחקים מול שווייץ ורומניה עם דמעות בעיניים והלחץ, ככל הנראה, הכריע אותם. באסיפות ההן חזן דיבר עם השחקנים על הצורך לשמח את העם, זה באמת היה הצורך של מיליוני ישראלים שהיו זקוקים לרגע אחד של נחת, גם אם הוא לא יפתור את מרבית הבעיות הביטחוניות והפוליטיות במזרח התיכון.
הפעם, האסיפות של חזן עסקו רק בפן המקצועי, ביתרון הפיזי של האיסלנדים, במצבים הנייחים והוצאות החוץ הארוכות, שאחת מהן עלתה לישראל בשער חובה במשחק מולם במסגרת ליגת האומות הקודמת. הדברים הללו עוברים גם כלפי חוץ. ראש מערך ההסברה בהתאחדות, שלומי ברזל, הנחה את אלון חזן והקפטן אלי דסה שלא ליפול למלכודת של שאלה פוליטית כזאת או אחרת. העיתונאים האיסלנדים ניסו והתעניינו, אבל ההתחמקות הייתה מיידית.
"הסיטואציה לא שונה כי שום דבר לא נגמר. המלחמה עדיין נמשכת", ניסה אלי דסה להסביר את השינוי, "בהשוואה לפעם הקודמת, אם נרצה להביא גאווה למדינה נצטרך להתנתק". אלון חזן הוסיף: "כל מה שעטף את המשחקים הקודמים היה בפרופיל גבוה, נקודת הזמן הקודמת הייתה ממש בתחילת המלחמה וזה סחף אותנו ואת כל המדינה. אנחנו עדיין מרגישים ככה, אבל חייבים לנטרל כל דבר מסביב, לעלות לדשא ולהתרכז בכדורגל ולא ברגש או באמירות כאלה ואחרות. את זה אפשר יהיה לעשות אחרי המשחקים".
בשל העובדה כי מדובר במשחק כל כך חשוב הגיעו עשרות עיתונאים מישראל ומאיסלנד, אבל בנוסף אליהם, הגיעה גם מלינה, עיתונאית שבדית שעשתה את כל הדרך לבודפשט כדי לשאול את המאמן האיסלנדי אוגה הריידה אם הוא חושב שישראל הייתה צריכה להיות מודחת מהמשחק הזה ומהמפעלים האירופיים כולם, כפי שקרה עם רוסיה. הפעם הריידה לא נפל בפח, אבל העיתונאית השבדית נמצאת כאן ועוברת בין כולם, מנסה להוציא כותרות פוליטיות, מסתובבת עם שני טלפונים, כאילו מקבלת הוראות ומיישמת אותם בשטח.
אלון חזן ואלי דסה הגיעו מוכנים למסיבת העיתונאים ובכל שאלה מן הסוג הזה, ענו מיד ש"אין כוונה להתעסק בפוליטיקה אלא בכדורגל". ניסיתי לברר עם מלינה מה הביא אותה לפה. "שבדיה לא תהיה ביורו" היא הסבירה בשיחה בנינו והוסיפה: "אני לא חושבת שמשחק של ישראל ישודר בשבדיה". ואז, ניסיון קצר לדבר על הרכב הנבחרת או בשאלות מקצועיות, העלה מיד שאין לה שמץ של מושג על שמות השחקנים הישראלים או מישהו מאנשי הצוות, כולל המנהל המקצועי יוסי בניון. יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שינו זוארץ ושאר בכירי ההתאחדות, שראו אותה ביציע לא ממש מתעניינת באימון, שמחו לשמוע שעד כה היא לא מקבלת את מבוקשה.
באיזשהו מקום, היוצרות התהפכו. נבחרת ישראל באה להתעסק אך ורק בכדורגל ומבחוץ הרצון הוא להעסיק אותה בנושאים פוליטיים או במלחמה בעזה. רק לפני ארבעה חודשים, בנבחרת עסקו בעיקר במלחמה, בעוד מאמני שווייץ ורומניה ניסו לברוח מהשאלות הפוליטיות.
"אני עדיין לא סגור על ההרכב" הודה אלון חזן, אם כי נראה כי רק שאלה אחת נותרה פתוחה והיא מי יפתח מבין מוחמד אבו פאני או נטע לביא במרכז הקישור. בחלק הקדמי, הנטייה היא ללכת עם ענאן חאלילי בימין, דור תורגמ'ן בשמאל (גם ליאל עבדה תורגל לסירוגין), אוסקר גלוך וערן זהבי.
הרכב משוער: עמרי גלזר, אלי דסה, מיגל ויטור, שון גולדברג, רוי רביבו, נטע לביא (מוחמד אבו פאני), דור פרץ, ענאן חלאילי, אוסקר גלוך, דור תורג'מן (ליאל עבדה), ערן זהבי.
