הרבה מעבר לסטייל, העוצמה, התהילה והשער מול אוסטרליה: אלי אוחנה חוגג 60

הזכייה בתואר 'בראבו' ששמורה ליחידי סגולה כדוגמת ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, החזרה המרגשת לבית וגן אחרי שקטף גביע אירופי עם מכלן והצניעות המדהימה שמאפיינת את הדמות שלו אולי יותר טוב מהכל • נדב שטראוכלר מברך את הסמל הגדול ביותר של בית"ר ירושלים

אוחנה בפעולה כשחקן בשנות ה-90. צילום: משה שי

לא ראה אדם הילה כהילת בית״רי הרואה במו עיניו את אלילו, אהובו - אלי אוחנה. ״מה אתם כל כך מתלהבים ממנו? סבבה אז הביא לכם תארים. מה הסיפור הקיצוני שלכם עם אוחנה?״ נשאל כל אוהד בית״ר לפחות פעם בחייו על ידי זר שלא הבין זאת. האמת היא שמעבר להכל- לסטייל, לעוצמה, לגאווה, לתהילה, לאוסטרליה, ל'הללויה' של יורם ארבל ולהוד הבית״רי שאלי ניחן בו, כאילו מגדיר אותו הלכה למעשה, יש לנו, הבית״רים הכרת הטוב כלפי אלי.

כריסטיאנו רונאלדו, ג׳יאנלוג׳י בופון, רוברטו באג׳יו, ליאו מסי, פפ גווארדיולה, מארקו ואן באסטן ואחד-אלי אוחנה. בסה״כ, מאז שנות ה-70, מתוך עשרות אלפי שחקנים, זכו בפרס הייחודי ׳בּראבו׳ לכדורגלן הצעיר המבטיח באירופה 35 שחקנים בלבד. אלי היה אחד מהם. כשמבינים את זה, ניתן קצת, ולו במעט להבין כמה אוחנה היה ענק באירופה של שנות ה-80, וכמה החזרה שלו מהטופ של הטופ העולמי ומזכייה היסטורית בגביע אירופה לבית״ר ירושלים, באותה תקופה קבוצה בליגה השנייה בישראל, היא לא פחות מנס. כמעט שליחות אלוקית של ממש עבור אוהדי בית״ר ופלא בקנה מידה עולמי. אקט שלא יישכח לעולם.

לפני כמה שנים, בעודו מכהן בתפקיד רשמי במועדון נכנסתי למשרד של אלי בבית וגן. באופן חריג ביותר, הייתה שם מצלמה ולצידה שני חבר׳ה אירופאים שהסתכלו על אוחנה במבט של הערצה נדירה.  ״אלה חבר׳ה מבלגיה. ממכלן. הגיעו לעשות כתבה, 30 שנים לזכייה ההיסטורית בגביע אירופה. תראה מה זה״,  סיפר לי בחיוך מבויש עם קורטוב של נוסטלגיה. הבלגים לא ממש התעניינו מי אני או בכל דבר אחר מסביב שאינו חלק מהקדושה שלפניהם. לא יכול להאשים אותם.

אוחנה עם שחקני מכלן, צילום: Getty Images

במסגרת המפגש הם הראו לאוחנה קטעי וידאו בהם אנשי מכלן מוסרים לו דרישת שלום, מבקשים, ממש מתחננים שיבוא לבקר בבלגיה, משתפים אותו בתמונות היסטוריות ובדגלי ישראל שעדיין נמצאים אצל אנשי הקבוצה מזה 30 שנים. ואלי, זוכה פרס השחקן הצעיר המצטיין בכל יבשת אירופה, נערץ ברמות בלתי נתפסות באותה העת, (ומעיניהם הבורקות ניתן להבין שהדבר נכון גם 30 שנים לאחר מכן), אומר לאורחיו: "אני מקווה שזוכרים אותי במכלן כאדם נחמד, כג'נטלמן, כי מעולם לא נשענתי על הפופולריות שלי. לא החזקתי מעצמי כוכב רוק. חשוב להיות נחמד, להקשיב לאנשים כשהם צריכים אותי. זה לפעמים יכול להיות מסוכן - אתה מפורסם, יש לך הרבה כסף ויש לא מעט בחורות סביבך. אני חושב שהעובדה שלא הלכתי לאיבוד קשורה לאופי שלי. כבר אז הסתכלתי על החיים בצורה מאוד רציונלית והגיונית. הייתי אסיר תודה רוב הזמן".

תמונתו של אוחנה על שער מגזין בבלגיה, צילום: פרטי
israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אלי, לא רק שלא הלך לאיבוד, אלא עזר לנו למצוא ולהמציא את עצמנו ולהגדיר מחדש את המונח בית״רי. בסטייל, בגאווה, בדרך שרק אלי יכול היה לסלול לנו. ועל כך, לנו הבית״רים תמיד תהיה הכרת הטוב לאלי אוחנה - כי אוחנה זה בית״ר. מזל טוב אלי אהובנו לכבוד יום הולדת ה-60 שלך, וגם קצת שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר