האתר הרשמי של מכבי חיפה, הפך בימים האחרונים ללוח מודעות ובו ידיעה מתגלגלת על כמות ההרוגים, אוהדי הקבוצה, שנרצחו באירועי הטבח הקשים ביישובי עוטף עזה ושאר פעולות הטרור של מרצחי חמאס מאז השבת האחרונה. נכון לכתיבת שורות אלה, המספר עומד על 18, כאשר אוהדת הקבוצה, ענבר הימן, מוחזקת בשבי המחבלים בעזה.
גם שאר המועדונים הגדולים מוצפים בטלפונים והודעות. מבית"ר ירושלים נמסר על למעלה מ-30 מאוהדי הקבוצה שנפלו, בהפועל ב"ש איבדו את הספירה וגם אנשי מכבי והפועל ת"א אמרו ש"עדיף שלא לספור כי המספרים רק עולים והסיפורים קשים". גם שאר הקבוצות מליגת העל, כולל כולן, עסוקות בתמיכה בכוחות הביטחון או בפעילות ברחבי הארץ.
הספורטאים בישראל דורשים מאופ"א דקת דומיה במוקדמות משחקים היורו
כותב שורות אלה החל את כתיבת הכתבה כאשר תשעה אוהדים של מכבי חיפה זוהו ואנשי המועדון הגיעו להלוויות. גם בשאר הקבוצות המספר היה חד ספרתי, אך ככל שעבר הזמן, ההבנה היתה שהמספרים בלתי נתפסים וככל שיעברו הדקות הם רק יעלו.
אולי זה המקום לציין. ירוקים, צהובים, אדומים וכל שאר צבעי המועדונים בארץ, נלחמו כתף אל כתף מול מחבלי חמאס וגם נפלו יחד, אולי זהו מסר לאוהדי הקבוצות, שבימי שיגרה מקללים לעיתים בקללות שכעת מתחילים להבין מה קורה כשהן באות לידי ביטוי במציאות.
חשוב לציין, הסיפורים הקשים הם בראש ובראשונה ולפני הכל של משפחות הנרצחים או אלה שנמצאים בידי המרצחים. במצב הזה, הספורט זז הצידה, אך מדהים לראות כיצד המציאות השתנתה. השחקנים מעידים איך היו "מדלגים מחתונות לאירועים משמחים, טרם תחילת המלחמה", בעוד כיום, הם "לא מספיקים להגיע לכל ההלוויות או לבתי המלון שמאכלסים אלפי משפחות וילדים מהדרום".
שחקן מכבי חיפה, דולב חזיזה, העלה פוסט ובו הוא ביקש לפנות אליו בבקשות לטלפונים או סרטונים לטובת לוחמים או משפחות וילדים. תוך שעות, חזיזה הוצף באלפי הודעות והגיב: "מצטער בפני כל מה שלא הספקתי להגיע אליו".
עשרות שחקנים הגיעו לתמוך בילדי העוטף, שחלקם איבדו הורים, אחים וילדים. ערן זהבי ושחקני מכבי ת"א, שהגיעו לקיבוץ שפיים, שיחקו עם הילדים והעניקו להם מעט אסקפיזם. זהבי עצמו, יצא משם כאוב, וחבריו סיפרו ש"הרבה זמן לא ראינו אותו נסער כל כך".
קשר בית"ר ירושלים, אופיר קריאף, הספיק להגיע למספר הלוויות וגם הוא מנסה לספק כמה יותר סרטונים מתוך מאות בקשות. "פונים אלי אנשים לעשות סרטונים לאנשים שאיבדו אבא או בן, אתה עושה עשרה כאלה ביום ואתה מבין שעשרה אנשים שנרצחו, אלה עשרה שאינם עוד. ואז אני מקבל בשורה שחבר שלי נרצח, אנחנו כאובים ברמות מטורפות, מתמרן בין השפיות וטירוף", הוא אומר. "אני מדבר עם מלא משפחות, קיבלתי הודעות גם מאוהדי מכבי חיפה שאדם שמעריך אותי ביקש סרטון. חשוב שכולם יבינו, אין פה מכבי, בית"ר, הפועל או כל קבוצה אחרת, כולנו אחד. לו ידעתי על ההלוויה של אוהד הפועל ת"א ז"ל בצפון, הייתי מגיע. ראיתי את התמונות ודמעתי. המצב קשה לכולם וחייבים להיות אגרוף אחד מול הכאב הזה".
נכון לעכשיו, מועדוני ליגת העל לא נמצאים בשגרת אימונים. הפעילות כולה סביב המלחמה. רשימה של מאות בתי מלון ברחבי הארץ שמאכלסים ילדים וניצולים, רשימת כתובות לניחום אבלים, הלוויות ועוד. מדי יום, ישיבות הבוקר עוסקות בחלוקה של שחקנים ואנשי צוות כדי להיות נוכחים בכל מקום שבו זקוקים לתמיכה. כך התהפכו היוצרות. שחקני ליגת העל הם המעודדים ולא הקהל, ללא הבדלי צבע הקבוצה, מסר קריטי של אחדות גם ליום שאחרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו