רוי רביבו הפך בקיץ לשחקן היחיד בעולם ששיחק בקיץ אחד במונדיאל הנוער, באליפות אירופה לנבחרות צעירות ובנבחרת הבוגרת, והכל תוך 35 ימים בלבד, כשהוא רק בן 20. זהו נתון מדהים כשלעצמו, אבל היכולת שלו לנוע מנבחרת אחת לאחרת, מנבחרות צעירות ואז לבוגרים, גרמה למאמניו ללכת איתו בעיניים עצומות. והוא עצמו לקח את הצ'אנס כל הדרך גם להרכב של מכבי ת"א.
"למרות גילו הצעיר הוא המגן השמאלי הכי טוב בארץ", טוען מגן העבר משה גלאם, ששיחק באחת הנבחרות המוכשרות בתולדות ישראל, בין השאר גם עם אביו של רוי, כוכב העבר חיים רביבו. "הוא מאוד חכם במשחק שלו. יודע לחלק את הכוחות ומתי לקחת אוויר, זה מאוד חשוב למגן".
עוד מסביר גלאם: "יש לו מסירה טובה, הגבהה מצוינת תוך כדי תנועה, והוא אגרסיבי וקשוח למרות שהוא לא גבוה במיוחד. אתה רואה את הביטחון העצמי שלו וזה מדהים, הוא עשה התקדמות מדהימה, ולראיה - הבמה שקיבל בהפועל ירושלים, ועכשיו גם במכבי ת"א. אולי חסרה לו טיפה מהירות, וזה משהו שעוד יוכל לשפר. אם הוא ימשיך לקבל את הבמה בליגת העל הוא ישחק באירופה, אין לי ספק בכך". הייחוס המשפחתי אמנם גורם ללא מעט פרשנים לעשות השוואה אוטומטית לאבא חיים, אבל עובדתית הם שחקנים שונים לחלוטין, בעמדות שונות, כך שההשוואה שגויה ביסודה.
רביבו הבן סיים את המשחק מול רומניה בשלישייה הראשונה בנבחרת בספרינטים. המאמן אלון חזן התאים אליו ואל מנור סולומון את שיטת המשחק. בנבחרת התרשמו עד כמה רביבו עשה את הדברים המוטלים עליו בצורה אלגנטית ואמרו: "הוא נכנס לאמצע בזמן ופינה למנור את הקו. ואז הוא יודע להצטרף אליו ולייצר יתרון מספרי. זאת אינטליגנציה שאין להרבה שחקנים, בטח בגילו של רוי". למעשה, השיטה בנבחרת דומה מאוד לזו שרביבו משחק בה במכבי ת"א, דבר שמסייע לו מאוד.
בצוות המקצועי של הנבחרת הבוגרת רואים בו כרגע את המגן הראשון, ולפחות בקמפיין הנוכחי זה לא ישתנה. "אני לא רואה את דורון ליידנר או מגן אחר תופסים את מקומו של רביבו", אומר גלאם, "הוא טוב ובוגר מאוד במשחק שלו, עם יכולת הגנתית טובה ותמיכה מדויקת בהתקפה".
העובדה כי כבר בגיל 20 רביבו תפס את המקום בהרכב במכבי ת"א לא מובנת מאליה. כבר לקראת סיום העונה שעברה, כאשר הצהובים ישבו עם הרשימות ובהן הכישרונות הישראלים הצעירים, התקבלה החלטה שרביבו יחזור מהפועל ירושלים. זה היה עוד לפני המונדיאליטו ואליפות אירופה לנבחרות צעירות. אחרי שני הטורנירים המדהימים הללו, בן מנספורד רק דחף עוד יותר לאפשר לכישרון הצעיר להתפתח ולשחק.
אבי נימני, שמכיר היטב את המועדון וגם את אביו של רוי אחרי שנים ששיחקו יחד, ייצג אותו במשא ומתן עוד בקיץ הקודם, כאשר היה בשנת חוזה. לו היה רוצה, היתה אפשרות לשחררו מהחוזה, בשל סעיף שעליו לשחק מעל 50% מהמשחקים, דבר שלא קרה. אבל אז הוחלט להמשיך במכבי ת"א וללכת לקראתה, אחרי ההשקעה הרבה שלה בשחקן לאורך השנים.
אחד התנאים לכך היה שרביבו לא יושאל יותר משנה אחת, מה שקרה עם אחרים שעלו מקבוצת הנוער והלכו לאיבוד מהשאלה להשאלה. ואז, תחת זיו אריה בהפועל ירושלים, רביבו עשה קפיצת מדרגה וחזר למועדון האם שלו בדלת הראשית.
במכבי ת"א ערן זהבי לקח את רביבו תחת חסותו, בעיקר בכל הקשור לאימונים ולחתירה למקצוענות. המגן נשאר עם זהבי ועם חברו יונתן כהן לאימוני אקסטרה בכל הזדמנות. ומעבר להיבט המקצועי, זהבי מבהיר לרביבו כי אם לא ימשיך בדרך העבודה הקשה, הוא יתקשה להמשיך את ההצלחה.
הדברים הללו מתחברים היטב לשיחות החוזרות בין רוי רביבו לאביו חיים, על "צניעות בגיל 20, אבל גם בעתיד". זה אולי מתחבר לכך שהכישרון שנפל לא רחוק מהעץ פחות אוהב את אור הזרקורים ומשתדל להישאר מאחורי הקלעים. אבל במשפט אחד, אולי, הוא הסביר מה מייחד אותו מאחרים.
כשרביבו נשאל אחרי המשחק מול רומניה איך היה עבורו להפגין יכולת כה גבוהה מול 50 אלף צופים, הוא ענה: "לא שמעתי כלום, כשאני על המגרש יש סביבי שקט". את המשפט הזה אמר, מילה במילה, המנהל המקצועי של הנבחרת, יוסי בניון, אחרי שער הניצחון שכבש מול מכבי ת"א בבלומפילד במדי מכבי חיפה ב־2001. משם הוא המשיך לקריירה ענפה באירופה, ומי יודע - אולי רביבו הצעיר ילך באותה הדרך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו