עונת 2023/24 היא עונה מאוד מעניינת מבחינת המאמן הישראלי. אחרי עשור פלוס של שליטה אבסולוטית של ברק בכר ושל המאמנים הזרים המתחלפים של מכבי ת"א, היתה תחושה של ואקום במדרגה שמתחת. קבוצות איבדו אמון בגידול מאמנים בתוך המערכת, ובחרו בפתרונות הקלים של מיחזור מאמנים קיימים שהחליפו קבוצות כמו גרביים.
אלה עסקו יותר בהישרדות ובפוליטיקה, ופחות בשדרוג רמת האימון שלהם או בניסיונות להנחית מאמנים זרים - משימה שהופכת קשה יותר ויותר בשנים האחרונות, כי לצערנו טובי המאמנים לא עומדים בתור כדי להגיע לארץ הקודש, ומי שכן מוכנים להגיע עושים זאת כפשרה, לא מכירים את הליגה ואת הסגנון, ולרוב זה מסתיים בכישלון.
אבל בשנתיים האחרונות מתחיל תהליך שונה, שמגיע לשיא העונה. קבוצות מתחילות לחשוב מחוץ לקופסה ומגדלות דור חדש של מאמנים חרוצים ומעודכנים, שחלקם עברו מסלול ארוך ונכון על אף גילם הצעיר. זה הולך להיות אחד מהסיפורים הכי מעניינים שיהיו לנו העונה. בחרנו חמישה מאמנים, שקיבלו מהבוסים שלהם בלון ירוק, בלון אדום, בלון צהוב־כחול, בלון צהוב־שחור ובלון לבן, ושמקווים שהבלון שלהם לא יתפוצץ ושהעונה הזאת תהיה עונה מכוננת בקריירה שלהם.
מסאי דגו (שנתון 86'). הבנימין שבחבורה, והמינוי המפתיע מכולם. דגו נכנס לנעליים הכי גדולות בכדורגל הישראלי, והמינוי שלו הגיע כרעם ביום בהיר. גל אלברמן שם את עצמו על המוקד עם המינוי של דגו, והראה הרבה אומץ בהחלטה הניהולית החשובה ביותר שלו. דגו הוא מינוי מפתיע לא רק כי הוא מאמן צעיר, אלא גם כי הביקורים הקודמים שלו בליגת העל לא הסתיימו בצורה חיובית מבחינתו.
כל משחק בחודשים הראשונים שלו הוא מבחן. כל פעולה שלו תיבחן תחת זכוכית מגדלת, ומבחינתו אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני. פתיחת עונה טובה היא קריטית להצלחה שלו העונה, והיא גם תאפשר לו לקחת סיכונים ולשלוט בסגל השחקנים. מה שלא יקרה העונה בחיפה - דגו יהיה הסיפור הגדול.
אליניב ברדה (שנתון 81'). אליניב ברדה עשה קסמים בב"ש בעונה שעברה. העלה את הקבוצה לשלב בתים אירופי וכמעט עלה שם לשלב הנוקאאוט, כולל תיקו בחוץ מול ויאריאל, התאושש מפתיחת עונה של 3 מ־9, שינה, המציא שחקנים מחדש (יחזקאל, אליאס, שמיר ועוד) והוביל את ב"ש למקום השני. העונה, המשימה שעומדת בפניו קשה שבעתיים. משום מה, ללא סיבה אמיתית, רבים טענו שב"ש מועמדת ללכת עד הסוף העונה. ב"ש קיצצה בתקציב, איבדה את השוער הראשון שלה, החתימה רק שחקנים חופשיים ולא הביאה דם חדש לקו ההגנה. המהלומה שהיא חטפה בטרנר במשחק האירופיות מול מכבי ת"א פגעה קשות בהכנה של ברדה, ומאותו הרגע היא נמצאת ברדיפה מבחינת הביטחון של המאמן בקבוצה, ולהפך. יהיה מעניין לראות איך ברדה יתמודד עם כל מה שנחת עליו מאז תחילת העונה, ואם אלונה תיתן לו את הזמן ואת הכלים לתקן תוך כדי תנועה.
רן קוז'וך (שנתון 81'). עוד מאמן צעיר, שעבר מסלול ללא קיצורי דרך עד שקיבל את שרביט האימון מתוך המערכת. קוז'וך, שהחליף את בני לם, ינסה להימנע מתסריט דומה לקודמו, שהצליח להרים קבוצה כשהגיע במהלך העונה, אך התקשה להתמודד עם פתיחת עונה לא טובה והתפטר. נתניה עברה שינוי משמעותי בקיץ - בעיקר בקו ההגנה, כשאיבדה שוער ובלם מובילים - ולקוז'וך תהיה משימה לחבר שוב את הקבוצה, להתחיל את העונה בצורה טובה ולנסות להחזיר אותה למקום הרביעי.
רובי קין (שנתון 80'). מכבי ת"א עשתה מהפך ניהולי ומקצועי העונה. זה התחיל עם ההגעה של בן מנספורד, והמשיך עם החלפה כוללת של כל הצוות המקצועי. מי שנבחר להוביל את הפרויקט הוא רובי קין, קפטן ומלך השערים של נבחרת אירלנד, שלמעשה מקבל הזדמנות ראשונה להתחיל עונה בקבוצה כמאמן ראשי (אימן שלושה משחקים בהודו כמאמן־שחקן ועבד כעוזר בנבחרות אירלנד, מידלסבורו ולידס). קין הרשים במשחקים הראשונים שלו עם לחץ גבוה ומשחק התקפי ומגוון, ובעיקר הציג קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה. אבל אחד מהאתגרים שעומדים בפני מאמן צעיר הוא התמודדות עם משברים ושינויים תוך כדי עונה - בטח במועדון לחוץ כמו מכבי ת"א, שבו כל דבר מלבד אליפות ייחשב כישלון.
אלי לוי (שנתון 75'). לוי עבד שנים תחת יובל נעים, עשה עבודה נהדרת בנוער של אשדוד, קידם שחקנים והביא אליפות היסטורית, והוא מקבל בצדק הזדמנות ראשונה בקבוצת בוגרים. לוי הוא מאמן יסודי, שיודע להעמיד קבוצה בצורה טובה, לאמן התקפה ולעבוד עם צעירים. מנגד, המעבר מהנוער לבוגרים הוא לא פשוט, ולעבוד אחרי מאמן דומיננטי כמו בן שמעון זה לא דבר קל. נראה כמה סבלנות תהיה לבן זקן לתת לו לטעות, ללמוד ולהרוויח את האמון של השחקנים שלו.
