1. כל אחד רוצה להיות אחשוורוש, להיות מלך. לכאורה. יש המבקשים להיות מלכים בדרכם האישית, תוך ניהול עצמי ראוי ואנושי. מנגד, רבים וטובים בכדורגל הישראלי נסחפים עם הצלחה חולפת ומתמכרים לאגו ולתהילה. המאבק הבלתי נגמר בין מנהלי נבחרת ישראל לבין ערן זהבי, כוכבה של מכבי ת"א, נכנס היטב לקטגוריה של מאבק אישי ולא על דרך, אלא סאגה שסובבת בעיקר בנושא המעמד.
גם זהבי וגם ראשי הנבחרת מוכיחים שוב שהכל אישי, ושבסופו של דבר בכדורגל שלנו מי שמצטייר בתקשורת כחזק יותר ובעל יכולת השפעה וזכות החלטה, הוא המלך. רק מי שהיה שם בעבר ועזב, יכול להבין שבסופו של דבר כל מלך מסיים את תפקידו, ואז ניצבים לצידו רק חבריו ואוהביו. כל המשאיר בצידי הדרך אנשים פגועים, עשוי לפגוש אותם שוב בסיטואציה אחרת בחייו, ואולי גם להבין עד כמה שגה כשחיפש את הכוח במקום לתת אהבה.
2. המן הרשע של הכדורגל הישראלי הופיע שוב לפני המשחק בשבת בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים, כשקומץ מאוהדי שתי הקבוצות נפגשו למפגן של אלימות חמורה במגרש חנייה בסמוך לאצטדיון סמי עופר.
האלימות הבלתי מוסברת שמופיעה מדי כמה שבועות בכדורגל שלנו היא רעה חולה. לא ברור איך רצון ספורטיבי פשוט לתחרות הופך למפגש אלימות קיצוני של דריסה ודקירה בשם נאמנות מופרעת לקבוצת כדורגל. כל בר־דעת מבין שאין תקנה למפגש כדורגל לאור אירוע שכזה ועדיף היה שהמשחק יבוטל. אמנם כלל האוהדים לא צריכים לקבל עונש בעבור התנהגות של קומץ אנשים אלימים, אך אין דרך אחרת להסביר לקיצונים שדרכם העבריינית מסוכנת לכולנו ועדיף להשבית את הפעילות באופן חד פעמי כדי להעביר את המסר שכדורגל ואלימות ביחד זה דבר שאינו מתקבל על הדעת.
אי אפשר להמשיך ולהתעלם מהתופעה ולקוות שהיא תיעלם מעצמה. המטרה המרכזית שלנו צריכה להיות הפיכת הכדורגל לשמורת טבע של קוד התנהגות אחר, שונה ומכבד של איש לרעהו. בדרך הזאת תהיה לכל חובבי הכדורגל "אורה ושמחה וששון ויקר".
3. לפני כשבועיים הלך לעולמו עמי פזטל, המנחה המיתולוגי והקול המוכר של תוכנית הספורט ברשת ב', "שירים ושערים". אז, בזמנים שהכדורגל שלנו שוחק רק בשבתות ונשלט על ידי מרכזי הספורט, נולדה אצלי האהבה לכדורגל, שכמו אסתר המלכה - פשוטה וטהורה, התפתחה והתעצמה.
אהדה ילדותית ותמימה לקבוצה מהולה בהתרגשות של זיכרון רדיופוני. לא היו אז שידורים ישירים של משחקי ליגה ויכולנו רק לדמיין את הדיווחים מהמגרשים, לדמיין ולחלום. למרות שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אני מאחל לכולנו את התמימות והאהבה לספורט כפי שחוויתי בילדותי בין השירים לשערים. הלוואי שהיה אפשר להחזיר את הרגש הזה לחוויית הכדורגל שלנו היום.
4. תקשורת הספורט הישראלית היא מחסן התחפושות של אנשי הכדורגל. מסיכת הפוליטיקלי קורקט מבוקשת מאוד לעומת הסטיגמה השלילית שממנה בורחים. כללי המשחק התקשורתי מוכרים לכולם, ורבים מהמרואיינים יודעים כיצד לתמרן את הדברים באופן שייטיב עימם. יחד עם זאת, לאורך הדרך אפשר לגלות את פרצופו האמיתי של כל אחד על פי מעשיו, שהרי גם חג פורים מתארח אצלנו רק פעם בשנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו