טוב עשו המנהל המקצועי עומר בוקסנבוים והמאמן סלובדן דראפיץ' כשהגישו את התפטרותם הערב (שלישי). גם הם קראו מעל דפים אלו שהם לא בתוכניות של הרוכשים האמריקאים שינחתו בארץ בקרוב, והעדיפו לשמור על כבודם המקצועי.
לבוקסנבוים יהיה עוד הרבה מה לתרום לכדורגל הישראלי, אבל הוא יתחיל מלמטה ויחזור כמו ענק מהדלת הראשית. קודם להסתובב במגרשים שכוחי אל בלאומית ורק אז לחזור לחזיות ה־GPS. ולגבי סלובו? יש לקוות שההורים בבתי הספר באזור נתניה יבחרו בתל"ן שהוא יאמן בו.
בדרך כלל נהוג לכתוב שהשחקנים צריכים לקחת אחריות על זה שהמאמנים שלהם שילמו את המחיר, אבל במקרה של הפועל זה כמו לבקש מסטיבי וונדר לנצח מרוץ למאה מטר. הם פשוט לא מסוגלים. המשימה העיקרית שלהם היא להישאר בליגה, השאלה אם הם מסוגלים לעשות את זה כשמסביב המועדון מתפרק?
חיים סילבס הוא שם נחמד, אבל בסוף הכל תלוי בקבוצת הרוכשים מאמריקה. אם הוא ישאיר את הפועל בליגה, אם לא יושפל בדרבי, אם ידרוש ויקבל חיזוק נורמלי - יש סיכוי שימשיך לעונה הבאה. אם לאו, הפועל תמשיך בדרכה לעבר עתיד לא ידוע וסילבס ימשיך לזוז בקבוצות כמו האננס ב"זמר במסיכה" כשבכל פעם ששואלים מי יאמן קבוצת תחתית, הוא השם הראשון שיעלה.
אחרי שההנהלה, הצוות המקצועי והשחקנים יעשו דין וחשבון, גם הקהל האדום צריך לקחת את עצמו בידיים. אחרי שגרם לרדיוסים שעלולים להביא לירידת ליגה או לפחות למאבקי תחתית עד סוף השנה, מוטב שיירגע ויתעסק בעידוד במקום בניהול. ואם האוהדים ממש רוצים לנהל מועדון, בשביל זה יש את הקבוצה המובילה של האגודה: מחלקת הכדורסל.
ברגע שכל אחד יעשה את התפקיד שלו, הפועל תוכל לשאוף, לדבר וליישם עתיד טוב יותר. עד אז היא בסך הכל בני סכנין שמנוהלת על ידי יהודים. קפריזית, שכונתית וחיה על הבלחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו