רוקדים עם כוכבים: על הערב (הכמעט) היסטורי של הפועל באר שבע

נתחיל מהסוף ובמחילה גם קצת עם חזירות. זה שתוצאת הסיום אתמול לא עמדה על 0:7 (שאפי בן אדם שים את הכדור ברשת יא אללה) זה פספוס בקנה מידה היסטורי של הפועל באר שבע. ספק מתי יצא לנו להגיע שוב לסיטואציה כזו בה אנחנו יכולים לשבור את תוצאת השיא של המועדון. ספק מתי נתקל שוב ביריבה שתאפשר לנו לכבוש אפילו תשעה שערים עם קצת ריכוז, אבל בסדר נתאושש (סליחה שוב) ונסתפק במה שיש.

הפועל ת"א אמנם לא הגיעה לטרנר אתמול, אבל הפועל באר שבע כן ובכל הכוח. זה היה המשך ישיר ליכולת המצוינת בסמי עופר, רק שהפעם הכדורים נכנסו ואת כל התסכול מהשבוע שעבר הוצאנו על הפועל ת״א המסכנה. הקבוצה סיפקה ערב מהנה לאוהדיה אבל לא רק, גם לאוהדי הכדורגל הישראלי.

כרגיל מיד עם השריקה החלו הטענות הקבועות בדבר חולשת היריבה ("שיחקו מול קונוסים"), חולשת הליגה ("ממקום 4 ומטה אין רמה") ועוד. אבל כמאמר הקלישאה; גם מול קונוסים קשה להבקיע שש. למי שהיה ספק, הפועל באר שבע הוכיחה שהיא משחקת את הכדורגל הטוב בליגה. מה שהיה מרענן לראות אתמול זה את הרצון של שחקני הקבוצה להמשיך לשחק ולדרוס למרות היתרון הגדול בשלב מוקדם של המשחק. התרגלנו למשחקים בהם הקבוצה מורידה הילוך ביתרון של שניים או שלושה שערים, הפעם לשם שינוי זה לא קרה והרעב של השחקנים ניכר לאורך 90 דקות.

דור מיכה יש רק אחד

עם שריקת הסיום עלתה גם השאלה מי היה המצטיין של המשחק? אפשר למנות לפחות ארבעה או חמישה שחקנים שראויים לתואר. אבל למרות יכולת אדירה של שמיר, אליאס, גורדנה ולופז, דור מיכה יש רק אחד. השחקן רקד על הדשא, היה מעורב בארבעה שערים כששניים מהם הוא מבשל. כל כדור שלו פשוט יותר מענג מהשני. אם פלוני אלמוני היה פותח את ערוץ ספורט 5 אתמול בערב, הוא היה בטוח שמדובר בתוכנית הטלוויזיה הפופולארית ״רוקדים עם כוכבים״.

ללא ספק שמי שגנב את ההצגה הסנטימנטלית אתמול היה תומר חמד. הראיון המרגש בסיום המשחק וההקדשה לאביו שנפטר, לא אפשרו לאף אחד להישאר אדיש. הוא קיבל חיבוק חם מהמועדון אבל גם מאוהדי הקבוצות של כל הליגה ובצדק. תומר חמד הוא פשוט בחור טוב. למרות ההצלחה המקצועית הכבירה הוא נותר צנוע וענו ובגלל זה כולם אוהבים אותו. האם היכולת הבינונית מתחילת העונה היא כתוצאה מהתקופה הקשה אותה עבר? ימים יגידו. בכל אופן, כנראה שהמשחק התפתח ככה כי מישהו שם למעלה רצה שתומר יכבוש ויקדיש את השערים לאביו המנוח.

בשבח והודיה לבורא עולם, אנחנו שמחנו אתמול להכניס עוד חלוץ לעניינים כאשר גם אסטריט סלימני הצליח לכבוש סוף סוף. גם במקרה שלו מוקדם לדעת אם השער הזה יפתח אצלו משהו אבל מגיע לשחקן (ולקהל) המתוסכל קצת נחת.
למרות העובדה שהחלוצים שלנו כבשו אתמול בשעה טובה, עדיין אנחנו חייבים להתחזק בחלוץ נוסף. לכן התאכזבתי לשמוע את אליניב במסיבת העיתונאים אתמול אומר שבטווח הקצר הוא לא רואה חיזוק שמגיע. אל לנו להסתנוור מהמשחק אתמול, הפועל באר שבע עדיין בבעיה בעמדה זו ואם אנחנו רוצים ללכת עד הסוף השנה, רכש כזה הוא מחייב.

אם בקלישאה פתחתי אז אדקלם גם את הבאות: כדורגל משחקים משבת לשבת. או משני לשבת ובזו הקרובה אנחנו יוצאים למגרש קשה שלא הולך לנו שם מי יודע מה בשנים האחרונות. הכוונה לסכנין כמובן. עוד קלישאה ידועה מדברת על ״אם לא ננצח שם לא עשינו כלום״.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

הפועל באר שבע על אוהדיה וקברניטיה נמצאת בדילמה בכל הנוגע לציפיות להמשך העונה. מצד אחד הפער ממכבי חיפה הוא פער גדול אבל תיאורטית עדיין ניתן להדביק אותו, מהצד השני היא לא מאבדת נקודות גם ביכולת לא גבוהה. נהנית גם ממזל וגם לא פעם מהשיפוט. הפועל באר שבע משחקת כדורגל שלא נופל ואף מתעלה על שתי הקבוצות שמעליה כרגע. עם חיזוק נכון אפשר גם לרוץ עד הסוף. אז מה לעשות? למה לצפות? פשוט לבוא לכל משחק במטרה לנצח ולהנות, ומה שיהיה יהיה.