מצד אחד: קהל של מאות ששורק בוז בהמנון הלאומי מכל הלב והנשמה. מצד שני: קהל של אלפים ששר את ׳התקווה׳ ואת אנחנו מאמינים בני מאמינים מקול הלב והנשמה. זה הסתיים בניצחון מהדהד של הקואליציה הבית"רית על האופוזיציה של סכנין.
עוד קודם לכן יצאנו מהבית בידיעה שמדובר בערב שבו ניצחון מוציא אותנו לפגרה מאושרים ומשכיח את מרבית התלאות שעברו עלינו בשבועות האחרונים, והפסד? לא רוצה אפילו לחשוב על זה.
עמיחי ואני עשינו את הדרך מת"א ברכבת ליצחק נבון ומשם באוטובוס סרדינים דוך לטדי. שנים שאני טוען שהקהל הבית״רי הוא מהקהלים הקריאטיביים ובעלי ההומור המפותח בכדורגל באזורנו, ואמש זה בא לידי ביטוי פעמיים, בסוף המשחק ועוד קודם לכן בתחילתו.
עם עליית השחקנים למגרש, הכרוז נוהג לקרוא בשם פרטי של שחקן, בהתאם לתפקידו במגרש, והקהל מגיב בקריאת שם משפחתו. ברקע נוכחותם של חברי הכנסת טיבי ובן גביר, השם הראשון לו קרא הכרוז הוא כמובן השוער - איתמר ישראלי. ברגע שקרא הכרוז בשם הפרטי: ״איתמר!״, רבים בקהל הבית״רי הגיבו בתגובה אינטואיטיבית: ״בן גביר!״
השחקנים עלו לדשא לשירת ״אנחנו מאמינים״ ומיד לאחר מכן, עם השמעת ההמנון הלאומי הושמעו קריאות ברורות וקולניות של ׳ברוח ובדם נפדה את אלקצה׳ ושריקות בוז צורמות מהצד של סכנין.
בדקות הראשונות הצהובים שחורים בפאניקה, ולמעט הבלם אורי דהן, שגם הציל שער בטוח מהקו, השחקנים נראו חסרי תשובות. דווקא דקה אחרי בעיטה טובה של ניקולסקו (עוד נגיע אליו) הפקרות בהגנה - בעיטה חזקה למשקוף של כיאל (גם אליו עוד נגיע) ועל הריבאונד גיא מלמד שמנצל את ההירדמות הבית״רית ו-0:1 לסכנין.
בדקות שלאחר מכן הלחץ של הקהל גובר ובדקה ה-43 מגיעות גם קריאות ה'תתפטר' לאבוקסיס, לראשונה בטדי. עם הירידה למחצית - שריקות בוז צורמות.
אבוקסיס מבצע שני שינויים מרכזיים ומוציא את תומא ואייזן שלא הצליחו להשתלט על מרכז המגרש ומכניס את בר כהן המוכשר ואיליי מדמון - החילופים הללו מגיעים ברקע מעשה מכוער של סכנין, שכמנהגן של קבוצות אחרות מייצרת בזבוזי זמן בזויים, כבר מדקה 35, בין היתר כדי להרדים את קצב המשחק.
בית״ר משתלטת על המגרש לגמרי במחצית השנייה, וגם מהלכי בזבוז זמן של בירם כיאל וניסיון להדליק את הקהל הבית"רי לא מפריעים להשתלטות של השחקנים של אבוקסיס, שדווקא אחרי שנראה שנופלים מהרגליים בדקה ה-60 מוצאים כוחות ומסלימים את הבליץ על השער של סכנין.
הלחץ נמשך עד לדקה ה-68, אז ירדן שועה, שפשוט לא מצליח להבקיע, אבל לגמרי מצליח לבשל, מוצא בתזמון מושלם את אספרייה, והקולומביאני בועט בחיתוך של סרגל, בעיטה עצמתית לפינה ומטיס את טדי לאוויר. שוויון.
רק דקה חולפת וניקולסקו, שגם בערב בו הוא לא כבש, באופן חריג, השפיע בצורה משמעותית מאוד על הנעשה על כר הדשא וכמעט וביצע במו רגליו מהפך תוך דקותיים. בית״ר לא מורידה את הרגל מהגז וכדור ענק של שועה, שוב הוא, מוצא את אספרייה הנפלא שמשלים צמד ומהפך. בן גביר חוגג, טיבי בדיכאון.
הדקות האחרונות, ותוספת הזמן הרגישו כמו שעות, אבל זה כבר לא שינה את התוצאה – 1:2 חשוב במיוחד.
עם שריקת הסיום אוהדי בית״ר ׳כיבדו׳ את אוהדי סכנין בשירת ׳יאללה הביתה׳ מלווה בהדלקת קולקטיבית של פנסי הסלולארי, מופע שנהוג בניצחונות של סכנין במגרשם בדוחא - פשוט רצינו שירגישו בבית.
יוצאים לפגרת המונדיאל בראש מורם עם ניצחון שהוא הרבה יותר מ ׳עוד שלוש נקודות׳. צפירות כאלה לא נשמעו כבר הרבה זמן בבגין. שישו את ירושלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו