אחרי הרבה זמן היינו שלושה אחים יחד ביציע המזרחי, אמש זה קרה - אלעד ומתן הצטרפו אליי ולעוד 19,000 אוהדים בקבלת הפנים המחשמלת בטדי, עם שירת "ואריה אם ישאג - מי לא ירא" חצי שעה לפני פתיחת המשחק ותפאורה שמכבדת את המעמד.
לה פמיליה השתלטו על מערכת הכרוז לפני המשחק - שמחד זה מרים ועלכיפאק, מאידך המועדון חייב למסגר את זה, אי אפשר להשאיר את זה פריסטייל אינסטרומנטלי ולאפשר קללות במערכת הכריזה הרשמית של האיצטדיון.
המזרחי היה מלא, ומיד אחרי מלחמת שמירת המקומות של לפני המשחק, בית"ר פותחת טוב, עם אנרגיה חזקה מאוד. אבל אחרי 27 דקות שבית"ר נלחמת ועדיפה לגמרי, איבוד כדור מיותר ושער בניגוד למהלך המשחק מביא אותנו ל-1:0 מתסכל.
מיד לאחר השער חזרה שירת "אל תירא יא בית"ר" שהרימה את היציע ואחרי דחיפה נוספת של הקהל, רגע לפני שריקת המחצית - הגבהה מושלמת של ירדן שועה, במחצית הטובה ביותר שלו העונה, מוצא את ניקולסקו שבנגיחה מושלמת מעיף את טדי באוויר ועם שערו החמישי העונה (מדהים בפני עצמו) ומוריד אותנו עם שער על הבאזר ובטירוף שהרבה זמן לא זכור כמותו במחצית בירושלים.
הכרוז, שהחזיר בינתיים לעצמו את השליטה על המיקרופון סיכם עם הירידה להפסקה "איזה תזמון לשער - תודה לבורא עולם". אולי המחצית הטובה ביותר של בית"ר העונה.
ואז הגיעה המחצית השנייה - ולמרות דקות טובות שלנו, שוב בלי קשר למשחק - פנדל ואז ולאחר מכן עוד שני שערים נוספים ממצבים שאינם קשורים למשחק, ומפה לשם משחק שהיה שקול ברוב דקות המשחק מסתיים בתוצאה המשקרת 4:1.
אני לוקח מהמשחק דווקא את החילוף ההתקפי של אבוקסיס בפיגור 2:1. כבית"רים, לא אכפת לנו להפסיד גם 5:1, העיקר שנלחם וננסה להבקיע עד הרגע האחרון, וכך היה - גם ב-4:1 בית"ר חיפשה להבקיע שער שני והקהל יודע להעריך את זה.
אחרי נסיעת הלוך עם הרכבת מת"א לירושלים (מומלץ מאוד), חזרנו גלבוע, עמיחי ואני בנסיעה דרך כביש 16 (למה אין קליטה שם למה?) מבואסים מהתוצאה, אבל מעודדים מאוד מההשקעה על המגרש ומהקהל שייצר כמה רגעים מרגשים במיוחד אמש בטדי.
כבר ביום רביעי משחק רדיוס ללא קהל בבלומפילד נגד הפועל ת"א - משחק על 6 נקודות ויוקרה רבה. עם הנחישות של אמש תימשך, אני משוכנע שהתוצאות עוד יבואו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו