דקל קינן: "אוהדי מכבי חיפה רואים מי באמת נותן הכל"

מכבי חיפה נמצאת בתקופה חלומית. אחרי שנים קשות, בצורת ארוכה של תארים ולא מעט רגעים לא פשוטים, הירוקים עוברים רנסנס. שתי אליפויות ועלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות נותנים לקהל שלה להרגיש כמו שלא הרגישו הרבה זמן. למרות ההפסד בשבת לבני ריינה, הם הולכים עם הראש למעלה, כשלפתע הימים הקשים בעשור האחרון הולכים ונשכחים.

מי שהיה שם בימים שדברים הלכו קשה יותר, ועדיין עבור אוהדי חיפה נחשב לאחד השחקנים האהובים ביותר שלבשו את החולצה של המועדון הוא דקל קינן. הבלם הישראלי שחגג בחודש שעבר 38, ושיחק 12 שנים בכרמל, משחק כיום בליגה השנייה בארה"ב במדי לאס וגאס לייטס, עוקב אחרי קבוצתו לשעבר, נהנה מהחיים ומצהיר כי הוא מפחד מהיום שבו יתלה את הנעליים. "כיף לי מאוד לראות את חיפה מצליחה כל כך", הוא מספר בשיחה עם "ישראל היום", "לפני שאני שחקן עבר של הקבוצה אני קודם כל אוהד, אני נמצא בקשר טוב עם שחקנים וחברי הנהלה".

צובט קצת? בתקופה שלך הדברים לא הלכו טוב.

"במכבי חיפה בשנים הפחות טובות הייתה תחלופה רבה מדי של שחקנים ומאמנים ולכן לא הצלחנו, ידעתי שהדבר היחיד שאני באמת יכול לשלוט בו ב-100% זה מה שאני עושה ולכן נתתי את כולי בכל משחק, גם כשלא הלך. אני חושב שהאוהדים של חיפה רואים תמיד מי באמת נותן הכל ולכן העריכו אותי גם בתקופות שהיה לא פשוט".

מה המצב שלך ושל לאס וגאס לייטס כרגע? מאיפה הדרייב להמשיך לשחק?

"אני מרגיש מצוין. שני משחקים לסיום העונה ואנחנו נלחמים על כניסה לפלייאוף. כבר שיחקתי 26 משחקים העונה ואני בכושר טוב. אני מת על המשחק, על התחרותיות היומיומית. הריח של הדשא, הרעש של הפקקים, הסיד שעל המגרש. אני מכור לזה. אני לא מתבייש להגיד שאני מפחד מהיום שאחרי. הרצון לנצח ולהוכיח את עצמי בכל יום זה בעצם הדרייב שלי. אני רעב בדיוק כמו שהייתי בגיל 18".

כדי להגיע ללייטס היית צריך לערוך מבחנים, זה לא משפיל לעשות את זה עם כל הרזומה שלך?

"נוצר מצב שאחרי הקורונה שבסקרמנטו בה שיחקתי, הצעירו את הקבוצה והציעו לי תפקיד נוח באקדמיה, הרגשתי שיש לי עוד הרבה מה לתת גם כשחקן וסירבתי להצעה. לא קל לשחקן מבוגר למצוא קבוצה חדשה ולא התביישתי להגיע למבחנים, להיפך, ידעתי שברגע שמאמנים ייראו אותי בעיניים שלהם (ולא רק על הנייר כבן 37-38) יהיה להם קל יותר לקבל החלטה לגביי. ואכן שנה שעברה המאמן של ווגאס  - סטיבן צ'רונדולו, (שחקן נבחרת ארה"ב לשעבר ובעל קריירה מרשימה מאד בגרמניה – ד.ל) ראה אותי ודי נדלק עליי"

"הקבוצה שלנו זו קבוצת בת של FC Los Angeles  מה -MLS ורוב השחקנים שלנו הם צעירים בעלי פוטנציאל להשתלב בקבוצה הראשונה. המאמן ידע שיש לי הרבה מה לתרום לחבר'ה הצעירים גם על המגרש וגם בחדר ההלבשה. הוא הבחין במנהיגות שלי ומינה אותי לקפטן זמן קצר לאחר מכן. אגב, כיום צ'רונדולו מאמן את LAFC והוביל אותם השבוע לאליפות הליגה הסדירה, בקבוצה בה משחקים כוכבים גדולים כמו גארת' בייל, ג'ורג'יו קייליני וקרלוס ולה. אנחנו מתאמנים סמוך אליהם ולפעמים גם משתלבים באימונים שלהם. אני מרגיש פה מאד מוערך, גם מבחינה מקצועית וגם מעבר לזה, הייתי קפטן בכל הקבוצות פה. בסינסינטי מינו אותי לקפטן אחרי שבועיים בלבד במועדון לדוגמה".

יצא לך לדבר עם קייליני או בייל?

דיברתי עם קייליני באחד האימונים כמובן. בין היתר, הוא סיפר לי שאת הגול הראשון שלו בליגת האלופות הוא כבש נגד מכבי חיפה, אז יש לו מבחינה אישית זיכרון טוב ממנה.

אתה לא חושב שבשנים האחרונות היית יכול אולי לשחק בליגות בכירות יותר, להמשיך להיות ברומטר בהגנה של קבוצה בישראל? קיבלת הצעות?

"המעבר לליגה השנייה בארה"ב קרה יחסית בגיל מאוחר בקריירה אבל לא רציתי לוותר על ההזדמנות לחוות משהו אחר, תרבות אחרת עם המשפחה. לא חשבתי שאשאר פה חמש שנים אבל גם אני וגם המשפחה התאקלמנו מצוין ואנחנו נהנים מאד מהחוויה. במהלך השנים האלה קיבלתי לא מעט הצעות מהארץ, גם לחזור כשחקן למספר קבוצות וגם הצעות להיות חלק מצוות מקצועי, אבל באמת שטוב לנו כאן ולכן נשארנו. אנשים אולי מזלזלים בליגה השנייה פה אבל הרמה גבוהה והרבה אנשים מופתעים כשהם נחשפים אליה".

פגשת את גדי קינדה? יצא לך לדבר איתו?

"ראיתי את גדי כשהגיע לשחק ב-LA והוא אפילו נתן את חולצת המשחק שלו לבן שלי,  אבל לא מעבר לזה. הפציעה שלו ממש עצרה אותו כי בשנה שעברה הוא היה מצוין ומוערך מאד".

תן לנו פרספקטיבה על רמת ה-MLS. אם אתה משווה אותה לליגת העל בישראל מדובר בהבדלים גדולים?

"ה-MLS מאד מתפתחת וזה כבר לא רק מקום שכוכבים באים לפרוש בו. הרמה גבוהה, המגרשים מצוינים ולגמרי מרגישים שהכדורגל פה מתפתח בצורה רצינית מאד. אמנם זה לא הספורט המוביל במדינה אבל יש כבר הרבה יותר חשיפה ושידורים. לדעתי הרמה גבוהה יותר מאשר בליגת העל למרות שדי קשה להשוות".

וויליאם אגאדה ששיחק בהפועל ירושלים בשנה שעברה ולא בלט במיוחד, הגיע ל-MLS ונמצא בכושר נהדר במדי קנזס.

"אגאדה לא בלט במיוחד בישראל למרות שתמיד ראו שמבחינה פיזית הוא פוטנציאל גדול נמצא בכושר טוב ונותן הרבה גולים, או הדוגמה ההפוכה היא ג'וש כהן שהיה שוער בליגה השנייה פה והגיע לארץ ונראה מצוין וזכה בתואר שחקן העונה. יש פה המון שחקנים צעירים וזולים שיכולים להשתלב בליגת העל".

"שחקן הגנה זה מקצוע"

בקיץ 2010 לאחר שאיבד עם חיפה את האליפות בצורה דרמטית להפועל ת"א בעונת הקיזוז, קינן ניסה את מזלו ויצא לשחק באנגליה. קינן התקשה בפרמייר ליג, לא ממש מצא את עצמו בבלקפול, קריסטל פאלאס ובריסטול סיטי ובקארדיף, ששיחקה בצ'מפיונשיפ, הוא כבר שיחק הרבה יותר. מאז יציאה לחו"ל מליגת העל הפכה כבר לדבר שכיח, גם אם מרבית השחקנים לא ממש מצליחים לתקוע יתד.

בתור אחד שיצא לחו"ל ולא וויתר גם כשלא תמיד קיבלת הרבה דקות, מה דעתך על שחקנים שיוצאים לחו"ל וחוזרים לאחר שנה כמו דור פרץ או יונתן כהן?

היציאה שלי לאנגליה הייתה הגשמת חלום, אמנם לא הצלחתי כמו שקיוויתי אבל זו הייתה חוויה אדירה. אהיה הגון ואגיד שלפרמייר ליג לא הייתי מספיק טוב, לא מספיק אתלט. אבל הצ'מפיונשיפ היא ליגה שיותר מתאימה לי ולכן שיחקתי לא מעט. לא רציתי לוותר וניסיתי הכל אך ברגע שרישיון העבודה שלי נגמר חזרתי לארץ. כל שחקן מתמודד עם דילמות שונות ולכן אני לא חושב שזה נכון לשפוט את כולם באותה צורה".

הכדורגל הישראלי נמצא בנסיקה משמעותית. עם ההצלחה של נבחרת הנוער, הצעירה והבוגרת. מה לדעתך מוביל להצלחות האלה?

"כיף לראות את הנבחרות מצליחות. אני חושב שכן יש התקדמות גם בצורות האימון, גם בחשיפה לעוד רעיונות מהעולם ובעיקר השחקן הישראלי לא עצלן כמו שחושבים. הרבה חבר'ה צעירים משקיעים המון גם מכספם האישי בכל מה שקשור לתזונה נכונה, התאוששות וכאלה. לא יודע אם זו הסיבה אבל זה מעודד לראות ומקווה שנמשיך להתקדם".

אמנם אנחנו מוציאים לא מעט שחקני התקפה נהדרים לחו"ל כמו מנור סולומון, ליאל עבדה אבל לא צומחים בישראל מספיק שחקני הגנה משובחים. מה אפשר לעשות כדי לשנות את זה?

שחקן הגנה זה מקצוע, אני פחות אוהב שמסיטים שחקני קישור למלא את תפקיד הבלם לדוגמא, באנגליה נחשפתי לשיטת עבודה שמאד אהבתי, פעמיים בשבוע בחלק הראשון של האימון מתפצלים לעבודות ספציפיות לפי עמדות, המגן ירים 60-80 כדורים, הקשר יעבוד על מסירות עומק או מסירות ארוכות והחלוץ יסיים וייתן גולים, הבלמים יעבדו על התגוננות בקרוסים או אחד על אחד לדוגמא. בקיצור, שחקן הגנה צריך מספיק חזרות על פעולות הגנה במהלך שבוע האימונים. ככל שיתרגל יותר פעולות הגנה ככה ישתפר יותר, נוכל לגדל שחקני הגנה טובים יותר, אם נעבוד חזק עם שחקני ההגנה על פעולות הגנה מגיל צעיר.  מבחינתי הבסיס של שחקן הגנה הוא השנאה לקבל גולים, הרצון לעשות הכל על מנת למנוע מהכדור להיכנס. רק אחרי זה יבואו הדברים האחרים כמו הנעת כדור. מרגיש לי שלעיתים שוכחים שהמשימה של שחקני הגנה היא למנוע גולים ולא לדחוף כדורי עומק או לנהל את המשחק.

הכדורגל בארה"ב הולך וצובר תאוצה כולל הפופולריות של הנבחרת הבוגרת. מה הציפיות שלהם לקראת המונדיאל? מדובר אולי בנבחרת הכי חזקה של ארה"ב אי פעם.

יש תכונה לקראת המונדיאל. אני חושב שמאז הצלחת נבחרת הנשים התכונה אפילו יותר בולטת. יש המון שחקנים אמריקאים צעירים שכבר משחקים באירופה ויש ציפיות גבוהות. מוקדם לדעת אם זו הנבחרת הטובה ביותר שלהם אי פעם אבל כן מדברים על דור חדש וצעיר שכבר צבר מספיק ניסיון.

אנחנו רואים שאתה פעיל מאוד בטוויטר, המעורבות שלך ברשתות זה נובע גם מגעגוע לישראל?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"הטוויטר זו בעצם הרשת החברתית היחידה שאני באמת משתמש בה, זה דווקא לא נוגע מגעגוע לארץ, פשוט התחברתי לפלטפורמה ואני משתדל להיות זמין ולענות לעוקבים. זו די בועה בעיקרון אבל בועה נחמדה לעיתים. יש לספורטאים במה טובה להגיד אשר על ליבם או להתייחס לעוולות חברתיות ואני חושב שזה מבורך".