השיבה מאירופה. קשה לחזור לליגה אחרי שמשיגים תוצאת תיקו יוקרתית מול קבוצה כמו ויאריאל. קבוצות גדולות ממכבי ת"א נפלו במעברים האלה בין משחקים גדולים באירופה לאלה שלאחר מכן בליגה, וכך קרה גם לקבוצה של יורדי קרויף, שהשקיף היום על סטיב מקלארן מנהל את המשחק בשל עונש ההרחקה שספג.
אמנם מכבי כבשה רק שער אחד במחצית הראשונה (מנגיחה של ניק בלקמן), איך היא שלטה במשחק ללא עוררין, הגיעה להמון מצבים ובקלות היתה יכולה לגמור את הסיפור עם עוד שני שערים לפני הירידה להפסקה.
דווקא לאחר שכבשו את השני מפנדל של אצילי, הורידו הצהובים את הרגל מהגז ונתנו לשחקנים של יובל נעים לשחק התקפי ולחזור למשחק. בדקה ה־82 היה זה עוז ראלי שצימק ושתי דקות לאחר מכן מילאן סמיליאניץ' התכבד בשער השוויון.
בדקה ה־90 מכבי קיבלה מתנה מהשופט אוראל גרינפלד, ששרק לפנדל נוסף אחרי שמכלוף נגע בידו בכדור שניתז מידו של אצילי. הקשר, שכבש מהנקודה הלבנה פעם אחת במשחק, נעצר על ידי איינוגבה בפעם השנייה.
החיפאית הבכירה. אם מישהו היה צריך עוד הוכחה שהפועל חיפה היא לא עוד אפיזודה חולפת בצמרת ליגת העל, הוא קיבל אותה הערב בקריית שמונה. הקבוצה של ניר קלינגר "חנכה" את המגרש הצפוני בליגה, שאושר רק לפני שבוע, בניצחון סולידי, שסידר לה את המקום הראשון לפחות עד למשחק של בית"ר ירושלים מול בני סכנין הערב.
ללא עדן בן בסט הפצוע היה זה חנן ממן שכבש את שער הניצחון והעמיד את הפועל חיפה על 14 נקודות מ־18 אפשריות - המאזן הטוב ביותר שלה מאז עונת האליפות במילניום הקודם.
ירוקים מבושה. חמש שנים לאחור, תחילת אוקטובר, ראובן עטר חיפש ניצחון ליגה ראשון כמאמן מכבי חיפה אחרי חמישה משחקים והשיג אותו בבית מול הפועל ר"ג. היום, שוב עטר במגרש הביתי מול הקהל הירוק חיפש ניצחון ראשון לעונה, אך הפעם כמאמן מ.ס אשדוד וללא הצלחה. הקבוצה שלו הפסידה 1:0 והיא ממשיכה לסחוב את כל הליגה על הגב.
לפני חמש שנים עטר הגיע עד המחזור התשיעי לפני שפוטר מחיפה, אך פתיל הסבלנות באשדוד יהיה קצר יותר, ויש גם סיבה - מעבר לתוצאות עד כה, הערב התמהמה עטר עם החילוף של הבלם ניר ברדע, שבקושי דרך על הרגל. בפעם הראשונה שחיפה שיחקה עליו הוא נפל ונגע בכדור בידו והורחק. גם מול חיפה לא מבריקה, לאשדוד, שעד ההרחקה היתה במשחק, לא היה סיכוי בעשרה שחקנים.
מנגד, בקבוצה של גיא לוזון אין חדש בנוגע ליכולת. הירוקים ניצחו, אבל משהו במשחק שלהם תקוע, כאילו יש מקל בין הגלגלים שלא מאפשר להם לנוע בחופשיות. המקל הזה, מעבר לשחקנים הוא גם הלחץ מסביב. האוהדים שרקו בוז וקראו ללוזון להתפטר. זה קרה יותר מפעם אחת כי הקהל הירוק לא יודע רק להגיע בהמוניו, הוא גם מבין כדורגל. אוהדים שראו את אייל ברקוביץ', ג'ובאני רוסו, יניב קטן, אליפויות ושלבי בתים באירופה יודעים כדורגל איכותי מהו. איכות לא היתה הרבה על הדשא בסמי עופר היום, רחוק מזה. מול עשרה אשדודים חיפה שוב שמרה על שער נקי, אבל זהו. כדי ששריקות הבוז ייפסקו חיפה תצטרך לשחק כדורגל שהקהל שלה יהנה ממנו. ההיכל סמי עופר קיים, הבמה מושלמת, אבל השחקנים לא מצליחים לתת הצגה.
המשבר נמשך. חילופי המאמנים לא השפיעו על הפועל רעננה, שלמרות הגעתו של גיא לוי ממשיכה להפסיד (חמישה משחקים ברציפות) ותקועה עמוק מתחת לקו האדום, אחרי שנכנעה 1:0 לבני יהודה בתוספת הזמן.
עוד מוקדם להפיל את האשמה על המאמן החדש, שכן שחקן כמו ג'ורדן פושה, שאמור היה לעשות את ההבדל, לא חד ומחמיץ ממצבים טובים, חצי מהזרים לא פותחים בהרכב, ההגנה מבולבלת ומרכז השדה פשוט לא מספיק טוב. קצב צבירת הנקודות של רעננה הוא של קבוצה שיורדת ליגה, כך שאם לוי לא יעורר את השחקנים שלו, כלל לא בטוח ששינויים בינואר יעזרו.
הניצחון של בני יהודה הוא ללא ספק כדור הרגעה לקבוצה, שהיתה בתקופה לא טובה. "אנחנו יודעים את מקומנו", הסביר המאמן יוסי אבוקסיס בסיום המשחק, "יש לכם ציפיות מאיתנו בגלל שניצחנו את זניט". אבוקסיס צודק, אי אפשר לצפות מהסגל שעומד לרשותו לרוץ בצמרת, אבל למרות שהקבוצה שלו שלטה והחמיצה מצבים טובים, היא יכולה לשחק כדורגל יותר טוב, בפרט מול קבוצה כמו רעננה, ולא לחכות שנריוס ולאסקיס יקום מהספסל וינצח לה את המשחק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
