רגע לפני פתיחת העונה בליגת העל התקבלה ידיעה על כך שאושר דוידה, החלוץ של הפועל ת"א, עזב את הארץ ללא ידיעת הקבוצה, במטרה לחתום בליגה הבלגית. זמן לא רב לאחר מכן פורסמה ידיעה נוספת על החלוץ המוכשר, ובה כבר נאמר כי היה במועדון האדום מי שידע על המהלך, שמטרתו שיפור המצב הכלכלי של הפועל.
אין שום בעיה ברצון של קבוצה למכור שחקן כמו דוידה לקבוצה מחו"ל, גם אם היה אמור להוביל את מהפכת הצעירים האדומה, ולכן עולה השאלה למה מלכתחילה הדברים לא פורסמו כהווייתם, ולמה הנהלת הפועל הוצגה כמופתעת? כנראה משום החשש מפני האוהדים האדומים שיביעו התנגדות מעשית לאופן הניהול של המועדון, אם לתחושתם שחקנים איכותיים עוזבים תמורת כסף.
מקרה דומה קרה השבוע במכבי ת"א, עם סטיפה פריצה - עוד שחקן שעזב באופן חד־צדדי כדי לחתום בבלגיה. בשונה מהפועל, במכבי באמת הופתעו מהמהלך. אמנם היתה מחשבה לשחרר את החלוץ ברגע שערן זהבי חתם, אלא שהחלמתו של האחרון התארכה ופריצה הציג יכולת מצוינת.
עם זאת, הבשורה המשמחת היא שהעזיבה של האחרון עשויה לאפשר דקות משחק רבות יותר לאוסקר גלוך, הישראלי הצעיר הטוב ביותר לגילו ואחד הקשרים המוכשרים בארץ.
10 במגרש, 0 בהתנהלות
הוא יכול להבקיע המון, אבל זה לא משנה. הוא יכול להיות שחקן העונה, אבל זה יהיה חסר ערך. אהבתי אותו כששיחק אצלי בבית"ר ירושלים בעונת 2014/2015. הוא היה רעב להצליח, וכמאמן שתומך בצעירים נתתי לו את ההזדמנות לשחק בשמחה, באהבה ובצדק, כי הוא היה ממש טוב. הוא יכול היה להתפתח עוד יותר, להיות טוב בהרבה ממה שהוא עכשיו ולהיות שחקן טוב באירופה - אם רק הייתה לו הכוונה נכונה וראויה.
עכשיו, לו רק היה אוזר אומץ ומתנצל כפי שצריך, באופן ישיר, הייתי יכול להתגבר על המחשבה ולנסות להסביר לעצמי את הטעות הגדולה שעשה. כי לכל פעולה שאדם עושה יש השלכות, ואין דבר חשוב יותר מהתנהלות ראויה, מכבדת, בלי קשר לחוק, אלא רק למוסר הבסיסי שבין בני אדם.
יש כאן עניין ברור של צורך בפיקוח על היווצרותו של כוכב צעיר, שההצלחה גורמת לו לאבד את הכיוון ולבדוק את הגבולות. אני מקווה שעומר אצילי יתעשת ויביע חרטה כנה.
זרים מורמים
בעונה שעברה החליט משרד הפנים לתת למיגל ויטור, שחקנה של הפועל ב"ש, אזרחות ישראלית. כולם הסכימו שוויטור ראוי, ובנוסף הרי יש בעיה של בלמים בנבחרת והדבר יכול לעזור לשפר את איכות ההגנה.
העונה גם מכבי חיפה ביקשה לאזרח את עלי מוחמד, ושרת הפנים, במהירות רבה, הודיעה על אישור הבקשה.
השבוע פורסם שגם מכבי ת"א מבקשת להסדיר את מעמדו של אנריק סבוריט כתושב קבע בישראל בדרך לקבלת אזרחות. בעצם, למה לא? אם להפועל ב"ש אישרו ולמכבי חיפה אישרו, גם לצהובים מותר לאזרח שחקן, מה שיאפשר להם לצרף עוד זר.
אני מניח שבנבחרת ישראל לא יתנגדו, בלשון המעטה, לקבל עוד שחקן זר טוב להרכב. וזה לא עוצר כאן. השבוע גם פורסם שהפועל ב"ש תתחיל תהליך דומה עם יוג'ין אנסה. אין לי בעיה עם אזרוח שחקנים, אלא שעולה השאלה מה יקרה אם כל קבוצה תבקש לאזרח שחקן או שניים.
אחרי שוויטור, מוחמד ואולי גם סבוריט ואנסה יזכו באזרחות, איך יהיה אפשר למנוע בקשות דומות נוספות? ומעבר לכך: ילדים רבים שנולדו בארץ להורים זרים עוברים לעיתים מסע ייסורים לקבלת אזרחות ובהרבה מקרים נדחים.
שמענו לא פעם על ילדים כאלה, שנאלצים לעזוב את ארץ הולדתם, ישראל, לארץ שלא ראו מעולם, נתלשים מחברה שגדלו בה, מהעברית שהיא שפתם הראשונה - ומגורשים ללא חמלה. אז למה כדורגלנים עם יחסי ציבור זוכים למעמד מורם מעם, בעוד ילדי זרים נתלשים מילדותם? אין לכך שום הצדקה, והכאב זועק לשמיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו