מתחילת העונה שמענו מג'ורדי קרויף שוב ושוב את המשפט "זו לא מכבי שאני רוצה לראות". היום הבנו ש־45 הדקות הראשונות שמכבי הציגה בטדי, זו בדיוק הקבוצה שקרויף רוצה לראות ומקווה שתמשיך לשחק ככה, באותה תשוקה ובאותו קצב, על מנת להציל את העונה ולקרוא תיגר על האלופה. המחצית אמנם הסתיימה רק ב־0:2, אבל מכבי היתה שווה יותר.
שחקני מכבי עלו עם אש בעיניים, הם ידעו שקיבלו הזדמנות פז לחזור למאבק על האליפות אחרי ההפסד של ב"ש ולא רצו שזו תחמוק להם בין הידיים. הם לא הפסיקו לרוץ ולהילחם והזכירו לאוהדי הקבוצה המאוכזבים בשנתיים האחרונות, את מכבי המאיימת של פאולו סוזה ופאקו אייסטרן.
המחצית הראשונה היתה הטובה ביותר של מכבי העונה, אבל שוער בית"ר, סתיו שושן, שהחליף את בוריס קליימן הפצוע, הציל את הקבוצה שלו. זו הייתה מחצית שבה מכבי לא הורידה את הרגל מהגז מהדקה הראשונה, ביטלה לחלוטין את בית"ר, הניעה כדור בצורה מושלמת, יצרה מצבים ונהנתה ממשחק פנטסטי של דור פרץ, אבי ריקן, דור מיכה, ניק בלקמן, ואלירן עטר (היה יכול לגמור סיפור עוד במחצית). גם אלי דסה, שחזר להרכב אחרי חמישה חודשים והראה כמה עוצמות הוא נותן לצהובים מהאגף הימני.
כל אחד מאוהדי בית"ר שהגיע לטדי או צפה במשחק בטלויזיה, הרגיש מעט מושפל במחצית הראשונה. הפערים היו כ"כ עצומים, כאילו מדובר במשחק של בוגרים מול ילדים. בית"ר איימה על השער רק פעם אחת במחצית הראשונה, לעומת 11 איומים של סגנית האלופה. אם למישהו בבירה יש חלומות רציניים על זכייה באליפות, משהו שם חייב להשתנות. זה היה המשך ישיר ליכולת החלשה מהמשחק מול ב"ש ונגד רעננה, שרק במזל, בית"ר לא הפסידה גם אותם.
נכון, השער האדיר בפתיחת המחצית השנייה בבעיטה חופשית של קלאודימיר פריירה שינה במעט את התמונה והמארחת נכנסה לעניינים, אבל זה לא הספיק מול היכולת של מכבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
