כדי להבין את גודל הביזיון בעונה שהסתיימה היום להפועל כפ"ס, היה מספיק לעקוב אחר הבעלים יצחק שום מייד לאחר השריקה לסיום הגומלין מול עירוני טבריה במשחקי המבחן לליגה הלאומית.
שום התחבק עם המאמן החמישי שעמד אצלו על הקווים העונה, ארז בנודיס, והזדרז לחתוך את המגרש בדרך לחדר ההלבשה. כמי שלא מפסיק להתפאר על ימיו הגדולים, שום הבין היטב שאין שום סיבה לחגוג את ה־1:1 הזה (3:5 לכפ"ס בסיכום שני המשחקים). מחיאת כף אחת תספיק, וגם זה עשוי להיתפס כהתלהבות מיותרת.
שום רשם הישגים ענקיים כשחקן וכמאמן, אבל שנתו הראשונה כבעליה של קבוצת נעוריו תיחשב בהיסטוריה כגרועה ביותר שידע המועדון מבחינה מקצועית. אוהדי כפ"ס לא ישכחו לו את ההחלטות האומללות שקיבל ואת מינויי המאמנים הגרועים (במיוחד ריימונדס ז'וטאוטאס המביך), שאותם בחר בעצמו אחרי שפיטר את מסאי דגו. במהלך הפגרה שום צפוי לחפש מנכ"ל חדש במקומו של יובל קדוש, שככל הנראה יסיים את תפקידו, אבל ראוי בעיקר שיבין עד כמה הוא תקוע בעבר בכל הקשור לניהול קבוצת כדורגל. לצערו, איש בכפ"ס כבר לא מתרגש מהדאבל ההוא ביוון, זה הזמן להתקדם.
על הדשא, עם הרוח המערבית שירדה כרגיל לעבר הכנרת, שחקני טבריה ידעו שהמגרש הביתי יכול לעשות את ההבדל ואולי למחוק את פער שני השערים מהמשחק הראשון. למזלה של האורחת, עוד לא נולד הטברייני שיודע לשלוט במאה אחוזים ברוח, ודווקא שער היתרון של אביאל גבאי (40) הגיע אחרי עוד תצוגה מביכה של הגנת כפ"ס האומללה.
טבריה היתה שווה יותר משער אחד, אבל היא נקלעה ליום טוב של השוער ניקיטה חייקין - בין הבודדים שראויים להמשיך בשרון בעונה הבאה. בזמן שביציע הירוק התלבטו לא אם אלא מתי יגיע השער השני של טבריה, הזמן עבר, הרוח שרקה ועוז פרץ, שנכנס כמחליף, כבש את השוויון בדקה ה־90 וסידר לכפ"ס עונה נוספת בלאומית.
טבריה נשארה עם המחמאות ועם התקווה שאולי עד שיעלו שוב לליגה השנייה כבר יחנכו עבורם את האצטדיון החדש. בעיר מתחרדת ומוזנחת, לפחות לאוהדי הכדורגל מגיע מגרש ראוי, שלא צמוד למגרש חניה מצחין ממשאיות זבל.
בדקה ה־16 אוהדי כפ"ס השתתפו בדקת מחווה לזכרו של חלוץ העבר של הקבוצה, מאיר נזהר (16 היה מספר חולצתו כשחקן), שהלך לעולמו בגיל 52 אחרי דום לב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
