כשהוא בגיל 28, נמרוד טישמן מספק את השבועות הטובים ביותר בקריירה שלו והוא אחד הגורמים המרכזיים לכך שמכבי ראשל"צ ניצחה את חולון ועלתה לפיינל פור.
בראיון ל"ישראל היום" לפני המעמד הגדול של הכדורסל הישראלי, הוא מדבר על התקוות הגדולות שתלו בו כשהיה צעיר והתפספסו, נזכר בתקופה אצל בילי דונובן במכללת פלורידה ומנתח את ההחלטות שקיבל במהלך הקריירה.
"אני מקבל הרבה יותר קרדיט מהמאמן בתקופה האחרונה" הוא מסביר את השיפור, "הביטחון שלי עלה ואני מרגיש שסומכים עליי בקבוצה, נותנים לי לקבל החלטות חשובות וגם את המקום לטעות. אני עובד מאוד קשה ושמח שזה השתלם בחלק האחרון של העונה".
איך אתה מסביר שאחרי כל מה שעבר עליכם העונה הצלחתם להגיע לפיינל פור?
"זו באמת הייתה עונה מטורפת. ההצטרפות של דריל מונרו מאוד עזרה לנו בחלק השני של העונה. הוא תורם לנו הרבה מעבר למספרים. זה הניסיון והשקט שהוא מביא. יש לנו בסיס ישראלי טוב וגם זרים איכותיים, אז למרות שיש עליות וירידות תוך כדי עונה יש לנו את הפוטנציאל להגיע מוכנים למאני טיים".
כל מי שקורא את הכתבות בכלי התקשורת לפני עשור מבחין מיד בהר הציפיות שהונח על כתפיו הצעירות של טישמן שעוד לא היה בן 20. "עודד קטש הבא", זעק אחד הפרשנים, "התקווה של הכדורסל הישראלי", נכתב באתר אחר.
"ברור שהתפספס לי משהו בדרך, אני לא מתחמק ולא מחביא", מודה טישמן בכנות, "הציפיות ממני היו גדולות מאוד כשהייתי צעיר. גם אני הלחצתי את עצמי וכיוונתי למטרות גבוהות. כשהגעתי לליגת העל היו ממני ציפיות שכבר בגיל 20 אהיה משהו מיוחד וזה היה קשה. לא היה לי את הסבלנות ורציתי להספיק את הכל ומהר, וברגע שלא הצלחתי הייתי מאוד לחוץ ולא עמדתי בזה".
טישמן בפעולה. "הייתי מאוד צעיר ולא היה לי את הניסיון להבין שזה תהליך" / צילום: דני מרון
"כבר בגיל 20-21 שמעתי בתקשורת שאומרים שאני פספוס ושאני לא מממש את הפוטנציאל וזה היה משפיע עליי. הייתי יושב בבית וזה היה הורג אותי. הייתי מאוד צעיר ולא היה לי את הניסיון להבין שזה תהליך. הגעתי למצב שהייתי צריך לרדת ללאומית כי לא הייתה לי הצעה מאף קבוצה בליגת העל, ואז רועי חגאי התקשר אליי וביקש שאגיע לקריית גת ושזו תהיה ירידה לצורך עלייה.
"אני באמת מרגיש שהעונה שעברה עזרה לי מאוד והחזירה לי את ההנאה ואת האמונה שאני יכול לעשות משהו יפה בקריירה, ואני שמח שעכשיו בגיל מאוחר דברים מתחילים להתחבר לי".
אחרי שסיים כמה עונות מוצלחות במדי קבוצת הנוער של מכבי ת"א וכשהוא בן 18 בלבד, טישמן קיבל החלטה לעבור ב-2009 למכללת פלורידה הגדולה ולהתאמן אצל בילי דונובן, אחד המאמנים המוערכים בארה"ב וכיום מאמנה של אוקלהומה סיטי. הוא אומנם כמעט, אבל בפרספקטיבה של זמן, הוא לא מתחרט.
"זו הייתה חוויה שאני לא יכול לתאר. יש שם תרבות ספורט מדהימה, אבל זה פשוט היה גדול עליי בגיל 18. לא הייתי מוכן פיזית ומנטאלית לשחק בקולג' כזה גדול והיה לי מאוד קשה. אבל יש גם הרבה דברים טובים שלקחתי איתי לכל החיים. דונובן זה אחד המאמנים הגדולים בארה"ב, איש עבודה מדהים ומוח כדורסל מטורף. זה היה כבוד עבורי להתאמן אצלו. זה הרמה הכי גבוהה שיש".
"הוא היה מאוד קשוח ודורש. האימונים אצלו תמיד היו בקצב גבוה מאוד, והוא גם בנאדם טוב. למרות שלא שיחקתי הוא תמיד היה בא אליי, מדבר איתי, נותן לי יחס באימונים ובודק שאני לא מוריד את הראש. אני גם זוכר שמאוד עניין אותו מה קורה בישראל ותמיד היה שואל אותי שאלות על המדינה שלנו ואיך זה לחיות פה. זה מדהים לראות איך הקריירה שלו התפתחה והיום הוא באוקלהומה".
יצא לכם להיות בקשר מאז?
"בשנה אחרי שעזבתי התכתבנו קצת במייל ומאז לא".
טישמן עולה לסל. שחקן לגיטימי בליגת העל // צילום: דני מרון
בפלורידה שיחק טישמן עם אלכס טיוס שבהמשך הגיע למכבי אשדוד ובשנים האחרונות מככב במכבי ת"א, וגם עם צ'נדלר פארסונס שהפך לכוכב אן.בי.אי והרוויח במהלך הקריירה למעלה מ-100 מיליון דולר. "הקטע המצחיק הוא שצ'נדלר בכלל לא היה הכוכב שלנו, אלא כינור שלישי-רביעי בקבוצה. רק בעונה האחרונה שלו במכללות הוא פרץ. פשוט לא להאמין איזה קריירה הוא עשה באן.בי.אי. מדהים לראות איך הוא מיקסם את עצמו".
"נצטרך משחק מושלם"
כשחזר מארה"ב שיחק עונה אחת בהפועל יקנעם מגידו מהליגה הלאומית ואז חתם בהפועל גלבוע/גליל במדיה שיחק במשך ארבע עונות ואף הפך לקפטן. כשהקבוצה ירדה ב-2015 ללאומית הוא עזב ומאז החליף שלוש קבוצות בשלוש עונות.
יכול להיות שהיית צריך להישאר בגלבוע ולעלות איתם בחזרה לליגת העל?
"אני לא יודע אם זו הייתה טעות לעזוב. רציתי להישאר בליגת העל וגם הרגשתי שהגיע הזמן לעזוב. לא קורה בליגה שלנו ששחקן נשאר במועדון ארבע שנים ואני חושב שגם הם קצת הרגישו את זה. בשבילי עד היום גלבוע/גליל זה מקום מיוחד, ויהיה מיוחד אם אחזור לשם מתישהו".
בעונה שעברה שיחק במכבי קריית גת שנקלעה למשבר כלכלי חמור ועד היום הוא וחבריו עדיין לא קיבלו את כל הכסף שמגיע להם. למרות כל הבעיות הם הגיעו עד לגמר שם הפסידו להפועל באר שבע.
"במשך העונה כל פעם טפטפנו לנו קצת כסף והיו"ר שבר את הראש איך הוא מוציא לנו קצת כסף וכל הזמן משכו אותנו ואמרו לנו שיהיה בסדר. בשלב מסוים כבר הבנו שאת רוב הכסף לא נקבל העונה ושנקבל אותו רק בעתיד מביטוח לאומי, והיו לנו שתי אפשרויות, או להפסיק לשחק או לסיים את העונה. היה לנו כל כך כיף ביחד כך שלא רצינו להפסיק למרות ששיחקנו בלי שכר והגענו למצב שיחקנו נטו בשביל עצמנו ולא בשביל מכבי קריית גת או משהו כזה. אני בטוח שאם לא היה את הבלאגן עם הכסף היינו עולים ליגה".
נחזור להווה. אתה מאמין שאתה יכול להמשיך את היכולת הטובה מהתקופה האחרונה גם לעונות הבאות ולתת עכשיו כמה שנים כשחקן לגיטימי בליגת העל?
"בהחלט, לזה אני מכוון. אני מרגיש שאני בשלב טוב בקריירה מבחינה מנטלית ובמקום טוב מבחינת בגרות ואני מקווה שאמשיך להשפיע בקבוצה מצליחה".
גיא גודס. "פיינל פור זה משחק אחד והכל יכול לקרות" // צילום: אלן שיבר
לסיום, יש לכם סיכוי להפתיע את הפועל ירושלים ולעלות לגמר?
"תמיד יש סיכוי. ברור שאנחנו האנדרדוג ונצטרך לתת משחק מושלם כדי לנצח. ירושלים קבוצה מדהימה ומאומנת, אבל פיינל פור זה משחק אחד והכל יכול לקרות. אנחנו מאמינים מאוד בקבוצה שלנו, יש אצלנו אנרגיות מיוחדות. גם לפני חולון לא נתנו לנו סיכוי והראינו הרבה אופי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
