מצוקת הדיור בליגת העל

ביטול החוק הרוסי, האמון הגובר בצעירים ושיקולים כלכליים, הביאו לגל החתמות מאסיבי שדחק הצידה ישראלים ותיקים • אלישי כדיר, כארם משעור ויונתן שולדבראנד הם מהשמות הבולטים שעדיין לא מצאו קבוצה • וגם: המקרה החריג של יפתח זיו

צילום: אלן שיבר // משעור. ממשיך לשלם מחיר על המעבר למכבי ת"א

מה המשותף לנמרוד לוי, עידן זלמנסון (עברו להפועל ירושלים), מייקל בריסקר, חואקין שוכמן, איזייה איזנדורף (הפועל ת"א), ליאור קררה, עידן אלבר (נס ציונה), ספנסר וויס (באר שבע), צוף בן משה, תומר לוינסון (אשדוד), עמית גרשון, עידו פליישר (גלבוע/גליל), איתי שגב (נהריה)? כולם בני 24 ומטה, והם למעשה החבורה שמהווה את הרוב המוחלט של ההעברות עד עתה בקיץ.

תוסיפו אליהם את בן אלטיט (26) ומכל הרשימה הזו תבינו שהמגמה בשוק, מלבד מעט חריגים, היא שחקנים צעירים. הצעירים השתלטו על השוק, על תשומת הלב, ועל דקות המשחק. 

כשמביאים בחשבון גם את יונתן מור, גיל אמיתי, זיו בן צבי וכרמל בוכמן שקפצו כיתה מהליגה הלאומית, אז מישהו צריך לשלם את המחיר. לכן יש כרגע לא מעט שחקים משמעותיים - רובם ותיקים או בגיל מתקדם - שנדחקו הצידה, ונכון לעכשיו הם פשוט תקועים. 

רק שלוש העברות בולטות של שחקנים ותיקים נרשמו הקיץ: יוגב אוחיון (לחולון), ליאור אליהו (אשדוד) ורביב לימונד (נס ציונה). כולם במשכורות מקוצצות משמעותית לעומת העונה שעברה.

זה משמח לראות את האמון בשחקנים הצעירים עולה, אבל יש פה גם שיקולים קרים, חלקם כלכליים. עם ביטול החוק הרוסי חוקי המשחק השתנו - מובטח מקום לישראלי אחד בלבד על הפרקט, וזה כאמור שינוי קריטי למעמדו של השחקן המקומי. יש הבדל גדול בין מינימום של 80 דקות מובטחות לישראלים למינימום של 40. אבל זה לא רק הדקות. בחוק הרוסי ידעו המאמנים שהם צריכים שני ישראלים מובילים, אם אפשר מנוסים, על המגרש. עכשיו בפועל צריך רק שחקן אחד כזה. 

כל זה הביא לירידה משמעותית בשכר, ונדמה שהיו שחקנים שלא קראו טוב את המפה. אחד שהבין מהר מאוד את המצב החדש הוא רביב לימונד, שלא התבייש להודות בכך שלא היה מוצף בהצעות וניהול מו"מ קצר שבסיומו חתם בנס ציונה.

שולדבראנד. לא ימשיך בהפועל אילת // צילום: אלן שיבר

זה ייגמר בלאומית?

לעומתו יש שחקנים שבתחילת אוגוסט - ממש בקרוב הקבוצות מתחילות להתאמן - שנמצאים ללא קבוצה. אלישי כדיר בן 31, שחקן של 14 עונות ויותר מ־3,000 נקודות בליגה, הוא דוגמה בולטת. יונתן שולדבראנד, בן 36, שחקן ליגה בולט כבר שנים. 

כארם משעור (החודש בן 28), שחקן העונה הישראלי ונבחר לחמישיית העונה ב־2016/17. לפני שנתיים הוא גם היה במכבי ת"א, ואצל משעור זו דוגמה בולטת להחלטה אחת לא נכונה בקריירה שיכולה 

לגרום לנזק. 

יש גם את אלכס צ'וברביץ' (33), גבוה משמעותי כבר שנים, ואיגור נסטרנקו (החודש בן 29). ויש גם את מקרה ניצן חנוכי (33), שירד לליגה הלאומית עם הרצליה.

אבל אל המקרה החריג באמת נקלע יפתח זיו. אחד הרכזים המובילים בארץ, שחקן נבחרת ורק 24, אך רוב האופציות שיכלו להתאים לו פשוט נסגרו, כך שאצלו זו יותר עניין של נסיבות. כשאין הצעות אפשר לנסות לצאת לאירופה, אבל צריך לומר זאת בגלוי, השחקן הישראלי אינו מבוקש ביבשת, בטח לא בליגות המובילות.

אולי דווקא איגור קולשוב ימצא מקום בליגה אירופית, אבל האחרים יזדקקו או להרבה סבלנות או שזה ייגמר בליגה הלאומית. יחזקאל סקוורר, רועי הובר ורוברט רות'בארט כבר בחרו בכיוון הזה.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר